אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף קעא:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף קעא:

דף קעא.

אמר רב הונא כו' ואפי' למ"ד כו' אפשר דר"ה בא לפלוג על הא דר' פדת דמוקי' לפלוגתם בהכי וק"ל:

שם כי הא דרב יצחק כו' אמר כי הא כו' עד דמסיים הש"ס בהא דאמר רבא אין עבד לוה לאיש מלוה. כי היכי דנימא דע"כ לא כתבינן שובר אלא בהלואה משום טעמא דעבד לוה כו' משא"כ בשארי דברים ואפשר דבכתובה לא כתבינן שובר ובהכי א"ש על מאי דהוה קשה על רש"י ז"ל בכתובות דף פ"ט ע"א בד"ה ש"מ כותבין שובר כו' דכתב בסוף דבריו ופלוגתא היא בב"ב וק"ל כמ"ד אין כותבין לפי שנמצא זה צריך לשמור שוברו מן העכברים עכ"ל והתוס' שס מקשי' עליו מסוגי' דהכא דמסקינן כותבין שובר ובמאי שכתבתי א"ש דע"כ לא מסקינן הכא הכי אלא בהלואה מטעם עבד לוה כו' אבל לא בכתובה ולהכי קאמרה הש"ס הכא כי הא כו' וק"ל. ונוכל ליישב ג"כ מאי דדקדקו תוס' ז"ל על הא דמקשה אביי ואלא מאי כותבין שובר כו' ובמקום אחר אית לי' ג"כ דכותבין משום דבאמת אביי גופי' לא בא לפלוג ולומר שאין כותבין אלא בא לתמוה על מאי דאמר ומסתברא דכותבין דמשמע מסברא אית לן למימר דכותבין ובא הוא ואמר דאי מן הסברא איכא למימר נמי אפכא אבל מ"מ גם הוא מודה דהלכה דכותבין וק"ל:

עוד בגמרא תנן התם כו' אמר רב המנונא ל"ש אלא שטרי הלואה כו' א"ה שטרי הלואה נמי כו' ודאי יש לדקדק אמאי דהמתין המקשן אחילוקי' דר"ה ולא הקשה אמתני' גופי' אפילו אי מיירי בין בשטר הלואה או בשטר מו"מ דלמה לא ניחוש לכך ולכאורה הוה קשה יותר הואיל דמכל וכל מיירי בין בשטר הלואה בין בשטר מו"מ. והנה כבר נתן הרמב"ן טעם בזה בחידושיו דאי לאו דר"ה הוה מפרשינן למתני' הלז דמיירי דמפורש בהדי' בשטר דמאוחר הוא וא"כ ליכא למיחש במאוחר כלל ואפ"ה במוקדם פסול אע"פ דמפורש ג"כ בו משא"כ אחר דר"ה מחלק א"כ ע"כ מפרש הוא למתני' דאין מפורש בו דא"כ למה לא נכשיר ג"כ בשטרי מקח וק"ל. אבל לפי זה יש לדקדק אחר דאפשר לפרש מתני' הלז כן דמיירי בשמפורש בו שהוא מאוחר א"כ מאי רצה הש"ס לדייק לעיל דף קנ"ז דדאקנה משתעבד דאל"כ שטר מאוחר בהלואה אמאי נכשיר אותו הלא דאקנה הוא מאי קשי' ודלמא מתני' בשמפורש בו מיירי שהוא מאוחר ול"ל למדחי שם בדוחק' הא מני ר' מאיר היא דאית לי' אדם מקנה דשב"ל דהוה שלא ואליבא דהלכתא. ואפשר לומר דסוגי' דהתם אזלי אליבא דרב המנונא הכא דמפרש למתני' בשאינו מפורש בו שהוא מאוחר ואפשר דדחקי לי' להכי משום דסבר דאי אית' דמפורש גם במוקדם יוכשר ודלא כדסברי הרבה דמוקדם אף במפורש פסול ודוק:

והנה באמת קשה לי על האי מתני' דמכשיר שטר מאוחר בהלואה וכן סברי לן אע"ג דאית לן דכותבין שובר רק דתקוני תיקון דכתבין בשובר סתמא והלא תקלה רבה יוכל עדיין לבא במאי דנכשיר שטר מאוחר בהלואה והוא אחר דאית לן בח"מ סי' פ"ו והוא ממתני' ומש"ס דכתובות אם ראובן הוציא שטר על שמעון וגם שמעון הוציא שטר על ראובן שגם הוא חייב לו אזי אמרינן אם זמן פרעון שיש בשטר של שמעון הגיע עד שלא לוה הוא מראובן יכול ראובן לומר אם הייתי חייב לך כיצד לוית ממני וא"כ למה נכשיר שטר הלואה המאוחר ליחוש דלמא שמעון המלוה יעשה שטרו מאוחר כדי לרמאו רמאות גדול מאוד והיינו דהוא ילך אחר הלואתו אשר הלוה לראובן בניסן ויחזור וילוה ממנו מראובן באייר ויקבע זמן פרעונו ההוא בתמוז ואח"כ כשיבא ראובן להוציא גם את שטרו הנ"ל אשר נכתב באייר וזמן פרעונו בתמוז יוציא שטרו המאוחר אשר העמיד זמן כתיבתו כאלו הי' בתמוז ג"כ ויאמר לו אם הייתי חייב לך כיצד לוית ממני ואם העמיד זמן כתיבתו על האמת שהלוה לו בניסן הי' ראובן גובה בשטר כראוי לו ודוק היטב בזה כדי ליישבו:

ועוד הי' אפשר למצוא חששא אחרת לדעת הגהת אשר"י דסבר דאין דין דר' נתן אמור דמוציאין מזה ונותני' לזה כ"א בשלוה ראובן תחלה משמעון ואח"כ לוה שמעון מלוי דאין מוציאין מראובן ונותנין ללוי אחר שנשתעבד תחלה לשמעון עד שלא לוה מלוי אבל בשלוה תחלה שמעון מלוי ואח"כ הלוה שמעון לראובן אזי אין ראובן משועבד ללוי אחר שלא היה משועבד לשמעון בשעה שלוה ממנו א"כ למה לא נפסל שטר מאוחר בהלואה הלא ניחוש דלמא לוה הזה והיינו שמעון ילוה מלוי בניסן ואח"כ ילוה שמעון לראובן ואזי לפי דין הנ"ל אין מוציאין מראובן ללוי דלא משועבד לי' כלל מדר"נ אבל אם יאחרו שטרו כאלו לוי הלוה לשמעון בסיון אזי יוציאו מראובן הלוה שלוה משמעון באייר והוה שלא כדין ודוק גם בזה:

עוד יש לדקדק קצת על הא דנותן ר"ה טעם דבשטר מכר פסלינן מאוחר משום שובר דאפשר לתקן א"כ האי חשש בכתיבת השובר כדתיקנו ג"כ בשובר שעל הלואה כן ה"נ יוכלו לכתוב בשובר שכל השטרות שיצאו על האי שדה ממנו יהי' פסולי' ולמה לא נותן טעם אחר דא"א לתקן בשובר והוא דניחוש דהאי לוקח יעשה ערמה בזה דילך אחר לקיחתו האי שדה וימכור כל נכסיו בסתם והלוקח ההוא בשידע שכבר לקח גם שדה זו ויתן לו ג"כ דמי שווי' של שדה זו בסוברו שגם שדה זו יהי' שלו אחר שכבר לקחו מהמוכר הראשון ואח"כ יוציא הלוקח הראשון הזה שטרו המכירה של שדה זו המאוחרת שכתוב בו שאחר מכירה כל שדותיו בסתם לקח שדה זו ולא קודם מכירה ההיא ויהי' הפסד גדול ללוקח הב' שלא כדין. וכהאי מכירה שמכר כל שדותיו בסתם מצינו דנקט לה הש"ס לעיל בב"ב פ' ח"ה דף מ"ב ע"א ז"ל אמר רב פפא כי תני' ההיא במוכר שדותיו סתם ודוק:

עוד מצאתי בב"ח טעם אחר דנפסול שטר מכר המאוחר והוא דחיישינן דלמא לוה בניסן מראובן וכתב לי' דאקנה ואח"כ זבין באייר קרקע הזאת ואח"כ ילוה בסיון משמעון ויכתוב לי' ג"כ דאקנה ואפ"ה אין קרקע הזאת אשר קנה באייר משועבד' לשמעון כ"א לראובן אחר שקנאה הקרקע בין ב' הלואות הלז ומשועבד' לראשון ולא לשני אבל אם יאחר הלוקח הזה את שטר המכירה של קרקע הלז אזי היא משועבד' לשניהם בשוה ויחלקו כדאי' לעיל בב"ב דף קנ"ז במסקנא דלשם ויטרוף האחד שלא כדין החצי ע"ע ובזה יש לומר דע"כ לא קיישינן אלא בזמן שיוכל לבוא באיחור וקדימה טיביתא לבעל השטר דאז חיישינן דיבא לרמא רמאותי' אבל בזמן שלא יוכל לבא טיבותא לנפשי' לא ניחוש כלל דמה טעם יחטא ולא לו וק"ל:

ועוד עיין בש"ך מה שסתר מטעם אחר חשש זה ולא נראה בעיני עוד כתב הב"ח חששא אחרת והש"ך סתר גם אותה בטוב טעם ע"ע ויש ראי' לדבריו משטר הלואה המאוחר דמכשרינן לי' וק"ל:

עוד יש לדקדק דאפי' אם נאמר דכותבין שובר בהלואה רק דיש לתקן דנכתוב לשובר בסתם כדר"ס אפ"ה נפסול בשטר מכר ואין מועיל תיקון השובר דדלמא אחר חזרת הלקיחה שלקח הקרקע מהלוקח הזה ימכרנה המוכר הזה היינו מוכר הראשון לאדם אחר הואיל שחזרה לו הקרקע ואח"כ יבוא הלוקח בשטר שלו אשר איחרו ויוציאנה מלוקח הב' והיינו למשל אם זמן השטר היה ראוי להיות בניסן ואיחרו הוא עד סיון ובאייר חזרה הקרקע להמוכר הראשון ומכרה אח"כ לאדם אחר בתמוז ויבא הלוקח הראשון בשטרו אשר העמיד על סיון ויוציאה מהלוקח באמרי שהוא קדם לו שלקחו מהמוכר קודם שלקחו הוא ממנו ובאמת הוא שלא כדין ואי משום שנתן הוא שובר מידו למוכר הלא כבר אמרו לעיל דף קס"ט שובר גבי לקוחות ליכא ובין כך שמיט ואכיל פירי ושסבר הלוקח מאן דזבין ארעא בזוזי לא מתפייס משא"כ בשטר הלואה דאף בלוקח לא יבא לשרוף שלא כדין בזמן שנתן שובר מידו כי יאמר הלוקח דלמא פייסי' בזוזי והכל כדלעיל דוק היטב בזה:

בתוס' ד"ה מתני' כו' נראה לר"י דקבלה מרבא כו' ולי היה נראה דאביי מעולם לא בא לחלוק דלא דלכתוב שובר כ"א להקשות על מאי דאמרה הש"ס מסתברא דכותבין שובר דהסברא נותנת דכותבין וע"ז קא מתמה הוא דלפי הסברא הוה אפשר לומר ג"כ אפכא וק"ל:

בד"ה בתר דא"ל כו' שמא היו שוכחין כו' ומהרש"א רצה להגי' באין צורך וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה