אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף קסט.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף קסט.

דף קסח:

בגמרא מ"ט אמר רב ספרא לפי שאין כותבין ב' שטרות על

שדה א' דלמא כו' הא דהוצרך ר"ס להאריך לפי שאין כותבין כו' הלא בהכי קאיירינן לא ה"ל לומר כ"א דלמא טריף כו' נראה דאתא לאשמעונן דלא תימא דוקא בשאין המוכר לפנינו דחיישינן לטריפ' המוכר בעצמו פעמיים אבל בזמן שהוא לפטנו נכתוב ליה שובר ולכך נוכל אח"כ לכתוב ב' שטרות כדמקשה הש"ס אח"כ לכך קאמר לפי שאין כותבין כו' לומר דמעולם אין כותבין אף כשהוא לפנינו ובזה יבא על נכון קושי' הש"ס אח"כ דאמר ולכתוב תבר' כו' והוצרך התוס' לדחוק מן מאי דמשמע ליה דבשום ענין אין כותבין ולפי מאי שכתבתי א"ש דאתי' ליה מיתורא דלישנא דר"ס וק"ל: עוד בגמרא לא צריכא דקאתי מכח אבהתי' פי' רשב"ם דחיישינן דלמא לאו מכח הלוואה יבא ויטרוף אלא יבא ויערער כי שדה זו גזלה מאבותיו זה שמכרה לך כו'. ודאי דחיקא לן הרבה דר"ס יטעה בלישני' אשר נקט בעל חיב ומיירי באמת בנגזל. ואף גם דהכא לא קאמר אלא ואי איתא דחזרה הש"ס מב"ח לנגזל ה"ל למימר אלא בנגזל קמיירי ומה דדחיקא לן ביותר דתיכף סמוך לזה הדר נקט רב אחא מדיפתא לישנא דבעל חוב ומאי האי דאיתקלו הני אמוראי בלישנם. ועוד דחיקא לן טובא דקאמר לא צריכא דקאתי מכח אבהתי' ומאי אכפת לן אי אתי מכח אבהתי' או מכח דילי' לא ה"ל למימר כ"א ל"צ בנגזל אשר יבא לטעון שנגזל השדה ממנו. אשר על כן מכח קושי' ודקדוקי' האלה אומר אני דמעולם לא נייד הש"ס מן מאי דאמר ר"ס בתחלה דחוששין לביאת הבעל חוב ויטרוף ממנו ואי משום דא"כ קרענ' לשטרא ובמאי הדר יגבה אימא דיש לו לבעל חוב תרי שטרי על המוכר אשר אינן מחזיקי' כ"א מאי דשוה השדה זו אשר יש ביד הלוקח וא"כ א"א למקרע כ"א האחד רק דא"כ הוה קשה לן למה יעשה ב"ח כן שיתן לו השדה עוד תחת ידי הלוקח ולא ילך ג"כ עם שטרו הב' ללקוחות האחרים אשר קנו אחר לוקח זה כדי שיפרע ג"כ משטרו האחר אימא דמיירי דחובו בא לו מאבהתי' דמוכר אשר היה לו חייב ב' שטרות אלו והמוכר לא ירש כ"א שדה זו מאביו וא"כ אין לו לב"ח לטרוף מהמוכר ומבאי כחו כ"א שדה זו כי במה שלא ירש אין צריך לפרוע כידוע וא"כ מאי איכפת ליה לב"ח אחר דא"א לו להפרע כ"א שטר האחד ודאי יניח בקנוני' ללוקח את השדה תחת ידו כדי שיטרוף והדר יטרוף וזהו דקאמרה הש"ס ל"צ דקאתי מכת אבהתי' פי' הב"ח קאתי מכח אבהתי' דמוכר וא"כ יוכל להיות דיבא לטרוף ב' פעמים אף דיתקרע שטר ודוק היטב ותמצא הכל על נכון בלי פקפוק כלל:

הנה יש לדקדק לפי מאי דקאמר ר"ס דלא כתבינן ב' שטרי מכר על שדה א' כדי שלא יבא לטרוף ולחזור ולטרוף מ"מ אחר דכותבין ב' שטרות למוכר וגם הרבה יבא מזה תקלה שימסור ב' שטרות ללוקח כדי שיבא לטרוף פעמיים וא"ת מאי אהני ליה למוכר שהרי הנטרפים יחזרו עליו מ"מ הוא ימכור להם שלא באחריות ולא יוכלו א"כ לחזור עליו. וצריכנא לומר דאין חוששין כולו האי וגם דא"כ הם אפסידו אנפשייהו בלוקחם שלא באחריות וק"ל: הנה יש לדקדק הרבה בזה דנתן טעם דלכך לא כתבינן בי' אחריות כדי שלא יוכל לטרוף פעמיים ומ"מ יבא לן קלקול אחר דאית לן דאע"ג דאחריות דעלמא לא קיבל עליו מ"מ אחריות דנפשי' חיובי מחייב כההיא דהתם בכתובות בהאי דזבין לכתובה דאמי' ואמר באם שיבא האם לערער לא יהיה חייב באחריות ואח"כ מת האם ובא הוא במקום האם ועירער ואמר רבא דאע"ג דאחריות דעלמא לא קיבל עליו מ"מ אחריות דנפשי' קיבל עליו וא"כ הכא נמי ליחוש דאע"ג דלא כתבינן בי' אחריות מ"מ ליחוש דלמא ילך הנגזל אחר טריפתו מהלוקח ויניח השדה עוד תחת הלוקח וימכור השדה אח"כ להמוכר שהוא הגזלן והגזלן לא ידע כלום מקנוני' זאת ויסבור שכבר לקחו הנגזל לעצמו ואח"כ כשיבא הגזלן שהוא לוקח דהשתא לטרוף וליקח אותו מלוקח באמרו כי הוא לקחו מהנגזל יוציא לוקח זה את שטר המכירה שבידו שנתנו לו השתא מתתת ידו ויאמר לו הלא כבר מכרת אותו לי וא"ת דאח"כ קנית אותו מהנגזל וכל זכות שיש להנגזל יש לך מהשתא ולא כתבת לי אחריות מ"מ אחריות דעצמך ע"כ תקבל עליך. וביותר קשה מהסוגיא דאיתא בב"מ פ' א' במאי דבעא מניה שמואל מרב חזר ולקחה מבעלי' הראשונים מהו ומסיק מה מכר ראשון. לב' כל זכות שתבא לידו ומשום דלא ניחא ליה דלא נקריי' גזלנא או דליקו בהימנותיה ניחא ליה וא"כ גם הכא יבא הלוקח הזה אחר שכבר טרף שוי' של השדה אשר טרף ממנו הנגזל או מהגזלן או מהלקוחות שאחריו בזה השטר ג"כ ויאמר ליה כבר קנית השדה מהנגזל כדי שתשאר בידי ואע"פ שאין בו אחריות לית לן בה ודוק היטב. וצריכנא לומר דבאמת כתבינן בשטר הזה בהדיא שלא יהיה לו אפי' אחריות הזה אחר דהדבר תלוי בב"ד דכתבינן ליה שטר הלזה יוכלו לכתוב בו מה שירצו אבל א"כ קשה מאי האי דרצה הש"ס לדייק בסמוך דאחריות טעות סופר הוא טעמא דכתב ליה הכי הא לא כתב ליה הכי גבי ודלמא לעולם לא גבי והכא שאני דהוצרכו לפרש בי' שלא קיבל עליו אחריות של כלום וביותר קשה לפי מאי דרצה רב אשי לימר באמת דלאו טעות כופר ומיירי דלא כתוב ביה אחריות וא"כ הדרא קושיתינו לדוכתא. וצריכנא לומר דרפרם בעי' קא בעי אי נאמר כן ורב אשי דחד קא מדחי כן אבל לפי האמת לא מוכח מהכא מידי וגם לפי האמת ע"כ סברינן אחריות טעות סופר הוא ורב אשי היאך יאמר דלאו טעות סופר הוא והיאך פסקינן הלכתא שלא אליבא דרב אשי אלא ע"כ רב אשי דחוי בעלמח קאמר אבל לא דסבר באמת כן וה"ק דלא מוכח מידי דאפשר לומר דאחריות לאו טעות סיפר ודלא אמרינן אחריות דנפשי' קיבל עליו או מה מכר ראשון לב' כל זכות כו' כדאי' שם ולא מיירי הכא כ"א דלא כתוב בו אחריות אבל מהכא לא תוכח מידי והנה תדע דבזה יבא על נכון אמאי דהיה אפשר לדקדק במאי דאמר רב פפא בח"ה דף מ"ד ע"ב אע"ג דאמור רבנן המוכר שדה לחבירו שלא באחריות ובא ב"ח וטרפה ממנו אינו חוזר עלי' נמצא שאינה שלו חוזר עליו וא"כ לפי מאי שמפרש הרשב"ם דמאי דקאמר דקאתי מכח אבהתי' מיירי בבא מחמת שגזולה בידו וא"כ הדרא קושיא לדוכתא לר"פ דלעיל דמאי מהני דלא כתוב בי' אחריות דמ"מ חוזר עליו אחר שאינו שלו וא"ת דכותבים בהדיא שגם בזה אינו חוזר עליו א"כ מאי רצה רפרם לדייק דאחריות טעות סופר הוא וגם לרב אשי קשה אבל במאי דכתבי' א"ש ודוק: עוד אפשר לדקדק לרבנן למה כותבין ולמה לא ניחוש דכבר מכר שטר הראשון בכתיב' ומסירה לאדם אחר ועתה ילך עם השטר הזה וימסרנו עוד לאדם אחר וירמא בזה לאחד מהם ויש ליישב זה ודו"ק:

בגמרא ולכתוב תברא למוכר כו' כבר כתבתי לך ממאי דמשמע ליה דמיירי שהמוכר לפנינו. והא דלא מקשה כן אשטרי הלואה למה לא נכתוב שובר ללוה ונכתוב שטר מלוה למלוה זה שטען שנאבד שטר חובו כקושי' תוס' דבסמיך נראה דאין זה קושי' כלל דבאם הלוה יהיה לפניני ודאי יאמר אי חייב ליה עוד או לא ואם יאמר דחייב ליה פשיטא דכותבין ליה שטר הלואה אם יהיה הלוה מרוצה בכך ולא יחוש אף אנן לא ניחוש ובודאי יבקש שובר כזה וע"כ הא דקתני בברייתא דאין כותבין ע"כ לא מיירי כ"א בשאין הלוה בפנינו משא"כ בשטר מכר דחיישינן ללקוחות דטריף והדר טריף וע"כ קמיירי הברייתא אף בשהמוכר לפנינו וכאשר דייקנו מדברי רב ספרא בסמוך אזה קא שאיל שפיר למה לא נכתיב תברא למוכר בשהוא לפנינו ודו"ק. גם בזה זכיתי לכוון דעת גדול עולם בעל ת"ח ואותו ספר בא לידי אחר כתיבתי זאת ע"כ הנחתי כתיבתי זאת במקומו אע"פ שנכפלו הדברים:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה