אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף קסח.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף קסח.

דף קסז.

כבר כתבתי לעיל על הגירס' אשר הרשב"ם רוצה למחוק

אותה דלא גרסינן איידי דתנ' רישא כו' דיש לקיים אותה גירס' ע"ע אחר כתבי זאת מצאתי ג"כ בספר ת"ח כדברי והנאני:

בגמרא מאי שטרי בירורי' הכא תרגימו שטרי טענת' ר"י כו' זה בורר כו' אמרתי לפני תלמידי דלכך נאמר בפירוש הא' לישנא דמתרגימ' הואיל דלישנא דשטרי בירורין אינו מורה על שטרי טענת' אם לא שיתרגמו אותו לכך משא"כ זה בורר דלישנא דבירורין מורה עליו בעצם לכך לא נאמר עליו לישנא דתרגימ':

גם יש לומר דע"כ ריב"א דאמר זה בורר צריך להודות דמורה ג"כ על שטרי טענת' דאל"כ הוה אפשר לדקדק עליו לימא בכופין על מדת סדום קמפלגי אלא ע"כ דגם הוא סובר דיתפרש בשטרו' טענת' רק דסובר דיתפרש נמי זה בורר וע"כ לא פליג רשב"ג על ת"ק ואמר שנים כותבין אלא על חלק א' והיינו שטרי טענת' ולא על חלק האחר בשטרי זה בורר אבל מאן דמפר' פי' הא' מצי סבר דוקא אותו פי' לכך קאמר' הש"ס הכא תרגימ' כלומר דאין פירושו כ"א זה וריב"א פליג ואמר דיש לעמוד בי' גם את זה וק"ל: בגמרא במאי קמפלגי ר"י סבר כי' אפשר לימר דלהכי קאמר במאי קמפלגי כאלו יש לספק אי פליגי באסמכת' משום דאחר דמצינו ברמב"ם דסובר דע"כ לא פליגי ר"י ור"י אלא באסמכת' דאתן ולא באסמכת' דמחול לך והרבו להקשות עליו דע"כ כאן במחול לך פליגי דהלא בהאי שקיבל עליו אם לא אתן לזמן פלוני שיתן לו שטרו ע"כ צריכנ' לפרש דקאמר שאותו מעות אשר כבר פרע לא יהי' פרעון אלא מתנ' להוי דאל"כ אלא שיהי' בתורת פרעון ואפ"ה יגב' השטר במלואו וטובו מכח קנס אשר קיבל על עצמו הלא א"כ יגבה בשטר שנמחל שעבודו במקצת ואין מניחין לו לגבו' אפי' אותו מקצת שלא נמחל שעבודו משום גזירה שיגבה כולו וצריכנ' לומר לרמב"ם דבאמת אינו גובה כולו ממשועבדי' מטעם זה ולא סביר' הגדר' שיגב' את כולו או סביר' ליה רק דמפרש דאינו גובה אלא מבני חורין וכדאי' ברא"ש ובר"ן ע"ע וא"כ נוכל לומר דהכי קא שאיל הכא במאי קמפלגו אם מיירי במחול לך ואפ"ה פליג ר' יהודה ואמר דאסמכת' לא קני' או אם מיירי באתן לך ומלבד דפליגי באסמכת' דלא קני' פליגי נמי בחזר' השטר דגזרינן שיגבה כולו או לא ומשיב ליה דלא פליגי אלא באסמכת' אם קני' או לא וק"ל. ובכן נוכל לומר נמי וליתן טעם על שהעמיד מתני' פלוגתתם על חזר' השטר ולא העמיד פלוגתת' באסמכת' בעלמא אלא כדי לאשמעונן רבות' דא בדרבי יוסי דאפי' השטר מחזרינן ליה ולא גזרינן וק"ל:

ובאמת לפי מה שכתבנו דנוכל לפרש המתני' דבתרי גווני קמיירי או תנתן ליה בתיר' מתנ' או בתור' פרעון וכבר כתבו תו' דבדתפיס גם ר"ג מודה דאסמכת' קני' א"כ נוכל לקיי' ב' גירסאו' בכאן דודאי רב אמר אין הלכה בזמן שנתן המקצת בתור' פרעון ואזי הוה אסמכת' באתן וגם אמר הלכה בזמן שנתן המקצת בתור' מתנ' ואזי אסמכת' קני' הואיל דתפיס ודוק. גם לפי מאי דמחלק ר"ת בין עשאו לו טובה או לא נוכל ג"כ לקיי' ב' הגרסאו' דודאי הכא אמר הלכה הואיל דמיירי דעשאו לו טובה וגם אמר אין הלכה במאי דפליג על ר"י בזמן שלא עשאו לו טובה והיינו במאי דאמר בב"מ פ' הזהב בברייתא דערבוני יקון ע"ש והא דהביא בנדרי' מתני' דהכא והביא עלי' הא דר"נ דאמר אין הלכה לאו בדוקא נקט' ליה אלא אגב ריהט' וברייתא דב"מ ה"ל למנקט או אפשר דבאמת אין לגרוס שם כן רק והאמר ר"נ כו' אין הלכה כר"י כו'. רק דאפשר לדקדק אי אית' דיש לחלק בין עשאו לו טובה או לא א"כ מאי האי דקאמר בב"מ על האי ברייתא דערבוני יקון ר' יוסי לטעמי' דאמר אסמכת' קני' מאי לטעמי' איכא בזה הלא הכא שאני דעשאו לו טובה משא"כ התם. וא"ת הלא זולת דברי יש לדקדק כן אר"ת דמחלק באמת כן. אף אני אומר דאין זה דבאמת ע"כ לא מחלק ר"ת אלא דבהדי דתפיס צריך נמי הא דעשה לו טובה ובהדי דעשה לו טובה צריכנ' נמי דתפיס וחד בלא חבירו לאו כלום הוא משא"כ לדידי דאמינא דבדעשה לו טובה לחוד הוה די ודאי אפשר לדקדק כן ובמאי דאמרתי ופירשתי בדברי ר"ת יסתלק מעליו קושית התוס' במאי שכתבו ואין אני מבין דבריו כו' ודוק:

בגמרא וכי מאחר שר"י מלמדנו פעם ראשונ' ושניי' כו' לפרש האי לישנא הואיל דמצינו דב' פעמי' פליג ר"י ואמר אסמכת' קני' האחד בב"מ במתני' דהמלו' על שדהו ושם אפשר ליתן טעם דקונ' הואיל דתפיס וגם הכא אמר דקונ' ואפשר לפרש בדלא תפיס כדמפרשי' תוס' באמת ולכך קאמר ר"י הן בפעם א' דבדתפיס פליגי הן בפעם ב' בדלא תפיס אמר הלכת' כוותי' א"כ איפוא מה אעשה עוד וק"ל:

בתוס' ד"ה אמר ר"נ כו' גרסינן אין הלכה ולא גרסינן הלכה והכי משמע בנדרי' כו' יש לדקדק קצת דה"ל למידק נמי דגרסינן אין הלכה מדחזינן דהש"ס שם מקשה על רב נחמן בפר' א"נ על מאי דאמר שם בין בשעת מתן מעות כו' לא קנה ממתני' דהמלוה על שדהו כו' אשר באמת אפשר לדחוי כדדחי באמת שם ולמה לא מקשה מדבריו של עצמו דאמר הלכה כר"י אלא ע"כ דאין הלכה גרסינן וי"ל. ועיין שם בחדושיי מה שכתבתי שם על דבריהם דאפשר לפרש הכל בדרך אחר מאי דאמר ר"נ אני אומר אסמכת' קני' ומניומי אמר כו' אשד בדברים ההם יתורץ הרבה במאי שדקדקו הכא והתם:

עוד יש לאלוקי מילין במאי דאית ליה לרמב"ם דבדתפיס אפי' ר' יהודה מודה דקונה אסמכת' וכתב הר"ן עליו דלכאורה מתני' דהמלוה על שדהו בדתפיס מיירי ואפ"ה הוצרך הש"ס לתרץ דכר"י אתי' דאמר אסמכת' קני' משמע דר' יהוד' גם בדתפיס פליג ותירץ הר"ן דהרמב"ם מפרש למתני' דלא מיירי בדתפיס אלא בדלוה אוכל פירו' קמיירי ע"ע אבל א"כ קשה למאי הוצרך הש"ס לשנות שם דמתני' כר"י אתי' או דמיירי במעכשיו ה"ל לתרץ טפי דמיירי במלוה אוכל פירו'. עוד קשה לי על דבריו של הר"ן האיך אפשר לומר דהרמב"ם סובר דוקא בדלוה אוכל פירות ופסיק דאינו קונה אבל בדמלוה אוכל פירות קונה דגם ר' יהודה מודה בזה א"כ מאי האי דקאמר ר"נ שם השתא דאמור רבבן אסמכת' לא קני' הדר' ארעא והדר' פירי ש"מ דאפי' במלוה אוכל פירי קמיירי ובדתפיס ואפ"ה הדר' וזהו קושי' אלימתא ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה