כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף קמב:
בגמ' אמר ר"י המזכ' לעובר לא קנה וא"ת משנתינו הואיל כו' הא דלא קאמר בקיצור המזכ' לעובר לא קנה אא"כ בבנו וממילא הוה ידעינן דלא קשה ממתני' כלום ולמאי הוצרך לומר וא"ת נראה דבזה בא להראות דאפי' לכשתלד לא קנה כאלו בא לומר דאין כאן תירוץ אחר כ"א זה ועיין בב"י וק"ל:
בגמ' א"ל שמואל לרב חנ' בגדתא' אייתי לי בי עשרה כו' הא דקאמר שמואל בהאי מילתא טפי דליתי ליה בי עשרה לפרסם מילת' יותר מבמקום אחר אמרתי לפני תלמידי בדרך צחות דבהא בא לרמז ליה דהדין עמו דהנה היה אפשר ליתן טעם דעובר יורש ואית לי' זכיי' מדמצינו דעובר יודע ומשכיל בבטן אמו מדאיתא בגמ' דכתובות היה ר"מ אומר מנין שאפי' עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלקים ה' ממקור ישראל רק דיש עוד דרוש אחר על זה והוא דברכ' חתני' צריכנ' לברך בי עשרה דוקא. ודבר זה מוכח לכאורה מדמצינו בבועז דכתיב ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וקאמרה הש"ס דצריך לברך ברכת חתני' בי עשרה. רק דהש"ס דלשם קאמרה דעביד כן לדרוש באפייהו עמוני ולא עמונית ולמפרסם מילתא הוא דעביד בי עשר' כי הא דאמר שמואל לר"ח בגדתא' פוק ואייתי לי בי עשרה כו' ועתה ק"ל:
עוד בגמ' א"ל רבי אבהו לר"י הלכתא כוותן או הלכתא כוותייכו כו' עד בטעמ' תלי' מילתא וטעמ' מאי זיל לגבי' דר"א כו' וכרכיש בה רישי' כו' לכאורה יש לדקדק א"כ מאי האי דשאל ליה הלכתא כמאן אחר דהוד' ליה ר"א והוה ד' לגבי תרי ופשיטא דהלכתא כרבי' ולמה לא קאמר ליה כן בדאהדר ליה דהוה רבים נגד יחידים. ונראה לומר דבאמת יש לחלק בין הא דקני כחמור להא דאמר קני כחד מברא משום דהתם יש לומר דודאי גם דעתו לא היה דיקנ' הואיל דאמר קני כחמור וכי לא ידע דלחמור אין קניי' משא"כ הכא דהמקנה טעה בדבורו וסבר דאפילו בני' יקנו מני' וא"כ יש לומר דבהא פליגי דמאן דסבר דטלי' קונה סבר דאזלינן בתר דעתי' ולפי דעתי' דסבר דבני' יקנו הקנה לטלי' שפיר ולמ"ד דלא קנה סבר דאזלינן בתר הקניי' לפי האמת דבני' לא קנו א"כ גם הטלי' לא קנה. וא"כ ר"א דאמר דבריו וטעמו בב"ה וכרכיש ליה ר"א את רישי' ולא ידע רבי אבהו אמאי הודה ליה אי הודה ליה אגוף הדין דקני כחמור דלא קנה או אי הודה ליה אפי' על הטעם והוה דומי' זה לזה ולכך רצה לשאול לר"י והדר אמר ליה לשאול לר' אבין גופי' דבזה יוודע לו האמת וק"ל: