כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף פט:
בגמרא אי דליכא לאשתלומי' מיני' כו' דאמרי אינשי כו' הא דמביא ראי' מלישנ' דאמרו אינשי ולא מביא מקרא דישיב כו' נראה דאפשר דבא לסתור דבר אחר אשר הי' אפשר לומר דהלוקח יוכל לומר אינני מעכב התירא אלא אחזירנו לך ואינני מבקש ממך עתה כלום אחר שאין לך מעות אלא אמתין עד שיהיה לך מעות ואזי אשאלנו ממך כי כל ב"ח יכול לומר כן כדאיתא בטור. לכך קאמר' הש"ס דאמרי אינשי כו' כלומר דודאי דבר זה אינו שכיח דיעשה כן המלוה וק"ל:
עוד בגמרא אמר רבינא משום כו' אי כל כו' אלא רוב כו' אפשר דגם תחלת דברי רבינא אמת הם דתרי קולות הוה חדא קול דפרסומ' מילתא ובההי' ליכא כ"א רוב ועוד איכא קול דהנך סהדי דמסהדי על יציא' הינומ' נמי נקראי' קול אבל לאו קול ממש הוא כדכתבו תו' ומ"מ נאמר עליו כל הנשים הנישאות בתולות יש לה קול היינו דא"א שלא תהי' עדים בצד אסתן המעידי' על זה. או אפשר לומר אם נתפרסם מתחלה בשעת נשואין דבתולה הוה והיינו בשהי' עדים על בתוליה ממש אז ודאי א"א שלא יהי' הקול לעולם אבל אם בשעת נשואין לא נתפרסם הדבר ע"פ עדים שהי' לה בתולים ולא נתפרסם כ"א שיצא בהנומ' אזי לא אמרינן דלעולם יהיה הקול בודאי אלא דליכא כ"א רוב ודוק:
עוד בגמרא ת"ש כו' הגיעו לסטים מזויין כו' אומר לו הרי שלך לפניך מביא הסיפ' ואח"כ מקשה קושיתו משום דאי מריש' לחוד הוה אפשר לתרץ דמיירי דהמוכר מוחזק לכך מביא הסיפא דאמר לוקח הרי שלך לפניך וההיא ודאי בלוקח מוחזק מיירי מלישנ' דהרי שלך לפניך כדכתב מהרש"א. ולפי מאי דכתבו תוס' בכתובות ובקדושין לתרץ פירוש רש"י ולחלק בין הכא דהלוקח מוחזק ודהתם דהמוכר מוחזק א"ש נמי ועוד יש לומר דאי לאו הסיפ' ה"א תיבת הגיעו פירושו הוא דהלוקח אומר כן למוכר וכן מצינו תיבה זו כיוצא בזה במקום אחר עיין. לכך מביא הסיפ' דמיירי באמירת הלוקח וא"כ ע"כ הרישא מיירי באמירת המוכר וק"ל:
הא דלא מקשה בריית' דהמוכר עבד על מתני' דכתובות דמבריית' משמע דאזלינן בתר רובא וממתני' משמע דלא אזלינן משום דהי' אפשר לתרץ ולומר דבמתניתן דכתובות הוה הטעם כדמקשים תוס' בד"ה ואמאי כו' דנאמן במגו ולכך לא אזלינן בתר רובא שם. משא"כ השת' דמקשה לרב דאמר דגט גובה עיקר כו' כדתרוצי דתוס' וק"ל והא דלא מקשה על ברייתא ממתני' דהפרה יש ליישב ג"כ בקל: