אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף פו.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף פו.

דף פה:

בנמרא יתיב אביי כו' איתביה ר"א בר מתנה לאביי כו'

והרי כיס דבר הגבהה הוא כו' א"ל במיתנא כו' א"ל כו' הנה יש לדקדק מאי דקאמר דאיתבי' לאביי דוקא וגם מאי דהביא רישא דברייתא. וגם אפירוש' דמיתנא יש לדקדק דלא קאמר ליה בקיצור דמיירי בכיס גדול דבר משיכה הוה וגם מאי האי דאמר והא כיס דבר הגבהה כו' כאלו קים ליה דבר זה לודאי דבר הגבה' הוא ובפרט קשה לן דלכאורה אדרבה מוכח דלאו בר הגבה' הוא כמו דמקשי' תוס' בד"ה והא כיס כו'. ואמינא אחר דאיתא בסוגיא דכתובות דמקשה שם אמאן דסבר דאמרינן הגבהה צורך הוצא' מרישא דברייתא הלזאת דא"כ למה נחייב אותו אחר דהגבה' צורך הוצא' היא וקמשני הא מני בן עזאי היא דאמר מהלך כעומד דמי ופריך אבל זורק מאי פטור א"כ לפלוג מניה ובי' וקמשני מגרר ויוצא איצטרך ליה דס"ד דאין דרך הוצא' בכך ומוקי במיצעי ולא ברברבי קמ"ל והנה אי הוה מיירי ברברבי לא הוה מתורץ מידי כדאיתא שם אלא ע"כ במיצעי ודהוה דרך הגבה' בכך ומ"מ קניה במשיכה לענין קניה וזה הוכחתו מרישא דברייתא ולכך הביא הרישא רק דאי לאו דאמר אביי דבר זה לא הוה קשה ליה מידי דהוה אפשר דלעולם מיירי ברברבי ואי משום דלא מחלק מניה ובי' דלמא אתי לאשמעינן דבר אחר דהנה בשבת הובאה ברייתא הזאת אפלוגתא דהתם דפליגי אי אמרינן אגד כלי שמי' אגד או לא ופריך מזאת הברייתא למאן דסבר דהוה אגד א"כ בסיפא אמאי נאמר דפטור הוא הלא קדים ליה איסור גניבה לאיסור שבת וקמשני אי דאפקי' דרך פיו ה"נ הב"ע דאפקי' דרך שוליו והאיכא שנצין פי' רצועות אשר יש בכיס ואע"ג דאפקי' לכיס לגמרי וקני ליה לענין גניבה מ"מ לענין שבת אינו חייב עדיין דאכתי אגיד ברצועות לפני' ומשני דלית ליה שנצין א"א דאית ליה ומכרכי עלויה ע"ש והנה אביי סבר מתחלה דאמרינן אגד כלי שמיה אגד ורבא סבר דלא שמיה אגד ואח"כ חלפו שיטתם דאביי סבר לא שמיה אגד ורבא סבר שמיה אגד והנה למאן דאית ליה דלא שמיה אגד נוכל לומר ודאי דמיירי בכיס גדול וא"ת א"כ מניה ובי' ה"ל לפלוגי בין הגבהה וזריקה דלמא קמ"ל דאגד כלי לא שמיה אגד והנה רב אדא כדחזי לאביי דאמר שמעת' הלז הכא והוא סבר דעדיין בשיטתו עומד ודסבר אגד כלי שמיה אגד וא"כ ע"כ מיירי בכיס מצעי ולא בגדול דא"כ אורחי' הוא וכדמקשה שם ולכך מקשה קושיתו עליו דוקא וקמשני אביי לפי מה שהחליף שיטתו ודסבר לא שמיה אנד וא"כ לעולם דמיירי ברברבי וקמ"ל דלא שמי' אגד ולכך קאמר במיתנ' והיינו לא כמו שאת' סובר דמוקמינן לכיס דלית לי' שנצין או רצועות או מיתני' ודסברנ' שמי' אגד אלא אדרבא דמקמינן דאית לה מיתני' וסברנ' דלא שמי' אגד. ור"א לא הבין את תירוצו וסבר דמשני ליה כדמשני הש"ס שם בשבת דמכרכי עלוי' והיינו דקאמר במיתנ' כלומר דהוציאו עם המיתנ' וסבר עדיין דשמי' אגד ולכך קאמר אנא נמי במיתנ' קאמינא כלומר דהלא מכח זה באתי להקשות עליך וקמהדר ליה אביי במידי דבעי מיתנ' קאמינא כלומר אדרבא אני אומר לך דמיירי דוקא בכיס דבעי מיתנ' ודיש לו באמת רלועות ודלא כדמוקי לחד שנוי למ"ד דהוה אגד דלית ליה רצועות אלא אדרבא אמינא לך דאית לי' רצועות ואפ"ה לא שמי' אגד וא"כ לעולם דמיירי ברברבי דבר משיכה היא ולאו בר הגבה' ואי משום דהוה ליה לחלק בין זורק או לא הלא השתא טובא קמ"ל דאגד כלי לאו שמי' אגד. ובזה א"ש הא דהיו מסופקים אי גם רבא היה אומר שמעתא זאת משום דהי' מסופקים אי הוה אמר כן אחר דחזר מדבריו וסבר דאגד כלי שמי' אגד ודוק היטב ותמצא נכון:

הנה ראיתי בתוס' כתוב' ד"ה בר"ה דרצה ר"י לומר דהא דקאמר התם בר"ה קונה היינו לענין להתחייב באונסין אבל אינו קונה שיהא שלו לגמרי ע"ש וא"כ יש לדקדק מאי מקשה הכא אדאביי דלמא ע"כ לא קאמר אביי אלא בקניין ממש להיות שלו בהכי אמרינן דוקא בהגבה' דבר דדרכו בהגבה' אבל לענין חיוב אונסי' לא קאמר דוק:

בגמ' ת"ש ברשות מוכר כו' עד לצדדים כבר ידוע מה שמקשה הרשב"ם והרשב"א. ואפשר לומר דסבר המקשן מדאמר עד שיגביהנ' או עד שיוציאנו מרשותו וה"ל לאשמעונן קנין הקל והיינו המשיכה ומכש"כ הוה אתי' לן קנין החמור והיינו הגבה' וסברתו דהוה קנין חשוב טפי דומי' דחזינן דאמר במתניתין דקדושין ושאין להם אחריות אין נקני' אלא במשיכ' דנקט קנין הקל ומכש"כ החשוב אלא ודאי אית לן לומר דשוין הן ואזה קמשני ליה לצדדים קתני ואדרבא דבר זה אתי לאשמעונן דשאינן שוין הן ובדבר דנוהג קנין זה אינו נוהג האחר וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה