אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף פד:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף פד:

דף פג:

בגמרא וכרבי אילעא כו' לכאורה יש לדקדק למאי הוצרך

לכך דאמר וכדר"א הלא מעולם לא הוה קשה ליה אלא ממאי דאמרו רבנן דהוה מין אחד והכא משמע דהוה ב' מינין ולא ה"ל לומר אלא ע"כ לא פליגי רבנן עלי' דרבי כו' אבל לענין מקח וממכר דכ"ע איכא דניחא לי' כו' ובודאי ממילא הוה ידעינן האי דאמר ר"א דע"כ לא ידעינן מאי דאמר ר"א אתמה' כדמקשה הרמב"ן בחידושיו. והיה אפשר לומר דהוצרך לכך אחר דחזינן דאמרו רבנן סתם מין א' הוא וכן רבי קאמר סתם שני מינין ואיכא למימר א"כ דכללא קא כיילי ובכל מקים קאמרי רבנן דהוה מין א' אפילו במו"מ ורבי סבר בכל מקום הוה ב' מינין אפילי במו"מ דאל"כ הוה להו לפרש בהדיא והיינו רבנן ה"ל לומר המפריש יין מחומץ או אפכא הוה תרומה ורבי ה"ל לומר דלא הוה תרומה. ולכך קאמר' הש"ס וכדר"א דאר"א כו' וא"כ אי הוה אמרו כן בתרומה דהוה תרומה ורבי הוה אמר דלא הוה תרומה ה"א דגם רבי סובר דהוה מין א' והא דסבר דלא הוה תרומה היינו מטעם דלא סבר כר"א לכך הוצרך לומר ב' מינין הן אבל במקום אחר שפיר אית ליה דר"א וק"ל:

במתני' אם הי' פקח שוכר את מקומן. הא דנקט בקנין הזה טפי הפקחות דלוקח מאשר נקט בשארי קנינים. אפשר דבקני' הזה אין לו טרח' עוד ואין צריך להוציא' מרשות המוכר וכדמשני הש"ס בקדושין.דף כ"ז במעשה דר"ג וזקנים דאמר כי היכי דלא לטרחינהו ע"ש וק"ל:

גם אפשר לומר לדעת הרמב"ם דכתב והטור הביאו סי' רל"ה דהקטן אינו קונה במטלטלי' כ"א במשיכה ובהגבהה ולא בשכירות המקום והחרש דינו כקטן כדאיתא שם וא"כ שפיר קאמר ואם היה פקח שוכר את מקומן דוקא פקח ולא חרש וקטן ואפשר דמהכא באמת בא להרמב"ם הדין הזה ודוק:

והא דהעמיד' מתני' דבר זה בין הרישא ודסיפא ולא כתבו אחר הסיפא כדי לחלק בנייהו ולומר דמיירי בתרי גווני דרישא מיירי בשליפי רברבי וא"כ שייך פקחות דאינו צריך לטרוח במשיכתן משא"כ הסיפא דמיירי בשליפי זוטרי ואין כאן טרחה (וזה אתי' לפי טעם הראשון וק"ל) והא דנקט לבבא בפני עצמו והדר קאמר הלוקח פשתן כו' הל"ל כ"א ובפשתן אינו כן כו' אפשר משום דבסיפא דסיפא מיירי דעושה חזקה בקרקע לקנות פשתן על גבה כדאיתא בש"ס וכדי שלא תבין דגם הקרקע קונה בעצמה ובהכי קמיירי ובאמת אינו כן אלא אע"ג דאינו רוצה לקנות הקרקע בעצמה רק שקונה הקרקע לענין זה כדי לקנות ע"ג הפשתן הוה די כדאיתא לכך קאמר הלוקח פשתן כו' לומר דאינו קונה אלא הפשתן לחוד ולא הקרקע באמת ואפ"ה קונה הפשתן וק"ל:

בגמ' א"ל דמי האי מרבנן כו' מדד כו' מימרא בעי קיבלה מני' כו' ת"ש כו' מאי לאו כו' הנה יש לדקדק בסוגיא זאת חדא דשאלה הש"ס קיבלה מני' או לא ומביא ראיה מר' ינאי וקאמר מאי לאו כו' ומאי הוכחה יש דקיבלה מני' משום דא"ר ינאי כן ודלמא אפילו הוה אמר ר"י גופא לא הוה קיבלה ר"ז לאולפני' ומאי דהוה קשה ליה אדברי רב אסי הוה קשה ליה נמי אדברי ר' ינאי וגם דאמר דבר דלא מוכח מידי מיניה דהא קאמר מאי לאו כו' וכי לא ידע דמצי לשנוי ליה לתוך קופתו וגם דקאמר אח"כ הנ"מ ומביא ראיה מר' יעקב דאמר משמיה דר' יוחנן וכי לא מצינו כמה פעמים דאמוראי נינהו אליבא דר"י ודלמא מעולם לא חזר ר' אסי מדבריו ופליג אר' יעקב לכך אמינא דהא דקאמרה ושאלה הש"ס קיבלה מני' או לא היינו דקא שאלה אי קיבלה ר' אסי בהדי' מר"י רבי' כן דהיינו אפילו במדד ע"ג קרקע דקנה או לא קיבלה מני' בהדי' אלא שמע מניה במדד ע"ג סימטא קנה וסבר ר"א דע"כ ע"נ קרקע קאמר דאל"כ מימרא בעי כדהשתא. ולכך מביא שפיר ראיה דבהדיא קיבלה מיניה כן הואיל דחדנן דגם ר' ינאי דהוה רביה דר"י סבר כן וסברת הפשטן הוה דע"כ החצר בעצמו קונה ולא הכלי ודחי ליה לא לתוך קופתו ובא למעט דדוקא בחצר השותפין ולא בר"ה. וקאמר הנ"מ דר"א לא קיבלה בהדיא מר"י אלא מכללי' דאל"כ קשיין אהדדי וחד מנייהו קמשקר אלא ודאי דר"י לא אמר אלא מדד ע"ג סימטא קנה והבין ר"א דאפילו ע"ג קרקע קונה ולא הבין שפיר וק"ל:

שם רב ושמואל דאמרי כו' ור"י ור"ל כו' אפשר דבזה בא הש"ס להורות לן במאי טעה רב אסי בדברי ר' יוחנן רביה אשר הבין דאפילו דע"ג קרקע קינה מדחזי דאמר דבכליו קונה אפילו בר"ה וסבר הוא דאפילו בר"ה ממש קאמר וא"כ ע"כ האי דאמר מדד והניח ע"ג סימטא קנה אפילו ע"ג קרקע קאמר דאל"כ מאי קמ"ל דהא אי בכליו מאי ארי' סימטא הלא אפילו בר"ה קונה בכליו אבל באמת הא דאמר ר"י דקונה בכליו בר"ה בסימטא קאמר כדמפרש ר"פ הכא ור"א הוא דקא טעי במילתא דא ק"ל. והא דקאמרו אפילו אפשר לומר דה"ק אפילו בר"ה והיינו בסמטא קונה בכליו דוקא ולא ע"ג קרקע לחוד וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה