כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף פג:
במתני' המוכר ראש כו' מכר את הרגלים לא מכר הראש לכאורה יש לדקדק הלא כל שכן הוא מה אם בבהמה דקה דאמרינן בה מכר הראש מכר הרגלים אם מכר הרגלים לא מכר הראש בבהמה גסה דאפילו במכר הראש לא מכר הרגלים מכש"כ אם מכר הרגלים דלא מכר הראש וא"כ ל"ל למיתני' וכן יש לדקדק בדין דקנה ולב. ואפשר לומר דאתי למעוטי בבהמה גסה אפילו אם קצת בני אדם קורין לראש עם הרגלים רגלים ואפ"ה אינו מכור ועיין לעיל דף ע"ז ע"ב בצמד ובקר וכן בריש המוכר הבית במאי דאיתא שם במכירת הבית ובירה ודוק:
בגמרא אמר ר"ח מכר לו שוה ה' בו' וכו' הנה יש לומר בדרך אחר ממה שכתבו תוס' דלא פליג ר"ח ארבא דהתם והכא קאי ר"ח אמתני' וקמיירי במכר לו יפות ונמצא רעות וכן אפכא והוה קשה ליה לר"ח מאי רעות ונמצא יפות איכא לאשכוחי וכן אפכא הלא לעולם אומר המוכר יפה יפה והלוקח רע רע אלא ע"כ דנתאנה חד מנייהו נ"כ בדמים קמיירי (ולא כדפירשו תוס' ז"ל דמיירי בשוה) וכן משמע קצת בפירשב"ם ולפרושי דמתני' קאתי ר"ח וקאמר השתא שפיר מכר לו שוה ה' בו' היינו ברישא דמתניתין במכר לו יפות ונמצאו רעות מיירי דמכר לו שוה ה' בו' והטעה אותו בדבריו דאמר ליה יפות הן והיפות באמת שוין ו' ולכך לוקח יכול לחזור דלדידי' הוה כמו מין אחר הואיל דנתאנה בשתות והטעה אותו באמרו דיפות הן. משא"כ בשארי דברים דנתאנה בשתות דלא שייך לומר בהו יפות ורעות אלא דהטעה אותו בשויה אין הלוקח יכול לחזור אלא דצריך להחזיר לו אונאתו וכן אפכא בדנתאנה המוכר כה"ג. וא"ת א"כ היאך נפרש מאי דאמרה הש"ס אח"כ מאי קמ"ל כו' אי ממתני' כו' משום דכתיב רע כו'. אמרתי דגם זה יתפרש היטב דה"ק דלעולם בדר"ח תרווייהו מצי הדרי בהו דהוה כמו שני מינים ואי ממתניתין ה"א דמתניתין מיירי באמת שוה בשוה ואפ"ה המוכר או הלוקח מצי הדר ולא אמרינן רע רע יאמר הקונה והכי קאמר ומתניתין הא אתא לאשמעינן כו' דסד"א רע רע יאמר כו' ובאמת איני כן קמ"ל ר"ח דבאמת בשוה ושוה אמרינן רע רע יאמר כו' רק דלא קמיירי אלא בדמכר ליה ונתאנה חד מנייהו בשתות ודוק: