אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף עז:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף עז:

דף עז.

בגמ' כי הא דר"פ כו' כי אתא נפק לאפי' עד תווך. כבר כתב הרשב"ם מאי דכתב אהא דהוצרך לאשמעינן דנפק לאפי'. ואימא מילת' חדת' אחר דראינו דמחלק ר"ת בין הרשאה במלוה או קני' גוף הלואה דבהרשאה הוה תקנ' חז"ל כן דנקנ' וא"כ דומי' דהכי הוה אפשר לומר ג"כ לענין מטבע דאף דאינה נקנ' בחליפין מ"מ בהרשא' נקנ' בחליפין ומנ"ל לחלק בין קנין חליפין או קנין אגב. וכן מצאתי בשארי פוסקי' דמחלקי' בין נתינ' הרשאה לחוד או קניית גוף העסק ועיין בבעל התרומות דהביא רעות הרבה בזה הענין בשער נ"א אבל עוד זאת מצאתי שם בשם הרי"ן מיגא"ש דכתב דלכך נפק ר"פ לאפי' עד תווך משום דלאו בהרשאה לחוד הוה קא מקנ' ליה ר"פ אלא דהי' מקנ' לו גוף העסק (וצריכנ' לומר דהרי"ן גורס הוה ליה או סבר דעסקא היה כדכתבו תוס' בב"ק) והוה מתיירא ר"פ דלמ' ר"ש ב"א יחזיק הממון לעצמו דאלו לא נתן ליה אלא בהרשאה לחוד לא היה יכול רשב"א להחזיקו לעצמו דשליח שוי' כדאי' במרוב' דף ע'. ובזה א"ש הכא דאלו לא הוה קמסיי' כאן הא דנפק לאפיה היה לבע"ד לחלוק על ראיתו ולומר דלא נתן ליה כ"א בהרשא' והרשא' שאני כדלעיל לכך קמסיי' דנפק לאפי' כו' ובודאי דהטעם הוה משום דהיה מתיירא שמא יחזיק לעצמו הממון וא"כ ע"כ גוף העסק הוא דהקנ' ליה ולא בהרשאה לחוד ודוק: בגמ' תני רב תחליפ' כו' מכר הקרון מכר הפרדות ומסקנא דמילת' דמיירי באדוקין בו וכבר כתבו הפוסקי' ומכללם הטור סי' ר"ך דבמכר הפרדו' לא מכר הקרון אפי' באדוקים בו וכתב הב"י דהטעם הוא דאין הפרדו' נגררי אחר הקרון כלל והב"ח נתן טעם אחר והוא דפרדו' הואיל דראוין לעשות בהן מלאכ' בלא קרון כגון לרכוב עליו לפיכך אמרינן אפי' בקשורין מכר הפרדות לא מכר הקרון כו' ע"ע (דרצה לומר לפי זה דאף בבקר וצמד אמרינן כן בקשורי' וזה אינו מוסכם וכמו שכתב רשב"ם הכא וכן נראה) מ"מ מדבריו נשמע דיש טפי סבר' לומר במכר הפרדות דלא מכר הקרון מאשר נאמר במכר הקרון לא מכר הפרדות וא"כ לכאורה הוה אפשר לדקדק אמתני' דילן דקתני תחלה מכר הקרון לא מכר הפרדות א"כ למאי הוצרך לומר אח"כ ג"כ מכר הפרדות לא מכר הקרון דהוה מילת' דפשיט' ממאי דקודם אבל במאי דתני רב תחליפ' א"ש דהוצרך לאשמעינן בסיפא דאפילו בקשורין אם מכר הפרדות לא מכר הקרון ולכך הוצרך למתני גם הסיפא דאלו מרישא לא הוה שמעינן אלא דומי' דידה והיינו באינן קשורין אבל לא בקשורין וק"ל: עוד בגמ' ה"ד אילימ' כו' עד לא צריכא כו' עיין ריש המוכר הבית מה שדקדקתי שם אמאי דמדקדק גם שם הש"ס במילת' דרב נחמן בענין בירה ובית כה"ג ודקדקתי שם וכי לא ידע החלק הג' אם א"א בשנים אשר אמר הוא וכן יש לדקדק ג"כ הכא וגם מילת' ולישנ' דל"צ דאמרה הש"ס ולא קאמרה בקיצור הב"ע כמו שאמרה בכל מקום לכך אמינה דודאי ידע המקשן החלק הנ' רק דיש עוד חלק ד' מה דלא ידע הוא ולכך בא לדקדק אמתני' ועיקר דקדוקו הוא במאי דתני מתני' ג"כ הכא מכר הבקר לא מכר הצמד ולכאורה מכש"כ אתי' מדקודם דמה צמד דאינו ראוי למלאכה בפני עצמו אמרינן דלא מכר הבקר מכש"כ בקר דראוין למלאכה אחר' מכש"כ דנאמר דלא מכר הצמד אבל באשר אפשר לומר דמרב' לן עוד מילת' חדא מה דלא הוה ידעינן מריש' דמילת' ולכר אתי' הסיפ' לטפוי א"ש. והנה שם כתבתי דפירוש דריב"ם שם בתוס' נראה לי עיין בחדושי שם וכן נראה לפרש ג"כ כאן דהא דקאמר ואלא דקרו לי' נמי לבקר צימדא היינו כמו שקוראי' לצימדא צימדא כן קוראי' לצימדא בקר ומאן דבעי לומר בקר לחוד צריך לפרש דבלחודי קאמר א"כ כולי ודאי זבין ליה אלא ע"כ דמיירי במקום שקוראים לבקר בקר וכן קוראי' לבקר צמד ובהא הוא דפליגי רבנן ור"י אי אמרינן בדא הדמי' מודיעי' או לא הואיל שגם לצמד קוראי' בקר כמו שקוראי' לבקר בקר וא"כ אכתי קשה ל"ל הסיפא נמי דאמר מכר הבקר לא מכר הצמד. וע"ז משני ל"צ כו' כלומר דאתי' נמי לרבוי החלק הד' והיינו דאיכא נמי כו' ואי לא היה תני הסיפ' מריש' לא הוה ידעינן כ"א החלק הג' אשר כבר עלה ג"כ אדעת המקשן וק"ל כן העליתי לפני תלמידי:

בתוס' ד"ה נקנ' כו' וא"ת כו' וי"ל דמשמע ליה בכל ענין בין החזיק בעדים בין בלא עדים כו' קצת הוכח' יש לומר בזה דאל"כ אלא דוקא בעדים א"כ ה"ל עוד שטר אחד דלא מיקני בהדי קרקע וה"ל למחשב ד' שטרות וק"ל: בתוס' ד"ה ר"פ כו' עד בסופו ואומר ר"ת כו' כבר כתבתי לעיל בש"ס דאי בהרשא' מיירי וטעמי' משום דתקנת חכמי' היא א"כ אין כאן הוכח' למאי דקאמר הש"ס דאגב עדיף מקנין חליפין ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה