כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף סד.
בגמ' ואס"ד בסתמא קני' כו' כי גבוה י' טפחים מאי הוה כו' הנה נ"ל לפרש פי' אחר אשר לא פירשו הני גדולי עולם ה"ה הרשב"ם ור"י ור"ת ואולי מ"ה הי' זאת לי להניח לי מקום להתגדר בו. ואומר דבאמת סבר המקשן דהא דקתני מתני' אע"נ דכתב לי' עומקא ורומ' ארישא נמי קאי אגג וכדסבר הר"י באמת וא"כ הכי קמקשא אא"ב דבסתמא לא קני א"כ אע"ג דכתב לי' עומקא ורומא די לי' דקני עומקא ורומא אא"א דבסתמא קני עומקא ורומא א"כ למאי כתב לי' עומקא ורומא ע"כ דלקני ג"כ לגג עשרה וא"כ אמאי לא קני הלא דומי' דהכי אמרי' לעיל בבור ודות ומשני ליה דאפ"ה הואיל דחשיב לא קנה אע"ג דכתב ליה עומקא ורומא ואפשר דאהני לן דלקני לגג הפחות מעשר' ודוק. ובודאי צריכנא ג"כ ליישב מאי האי דקמקשה תחלה מסיפא דמתני' היינו בור ודות ואח"כ מרישא מגג ואמינא דלדידי א"ש ג"כ האי מילתא דעד דלא דייק מסיפא לא רצה לסייע מרישא דודאי ידע דאיכא למדחי דבאמת הא דקתני אע"ג כו' בסיפא לא קאי ארישא אגג כדפי' הרשב"ם וזה היה מוכח קצת מהסידורא אשר סידר רבי למתני' דמחלק בור ודות מן גג וקבעם במתני' אחרת ולא קבע במתני' אחת לכולם אבל השתא דמשני ליה אסיפא דה"ק אע"פ שלא כתב ליה כמי שכתב דמי כו' וא"כ מוכח אפכא דגג מיירי אע"פ דכתב ליה עומקא ורומא אפ"ה לא קני דאל"כ הדרא דיוקא דילן לדוכתי' אמאי מחלק אותם מהדדי ודוק כי כן העליתי לפני תלמידי ושבחו':
עוד שם בגמ' ת"ש כו' ואי ס"ד בסתם לא קני כו' הנה צריכנא ליישב לפי דעת המקשן למה לא הקשה ממתני' (דמוכח מתוכה לפי ס"ד דידיה דמסתמא לא קני) אר"ל לפי פירוש ר"פ דמוכח דמסתמא קני ואמינא דאי לאו דחזה מאי דקמיה לא הוה קשה ליה מידי ממתני' אר"ל דסבר באמת דאף דכתב ליה עומקא ורומא לא קנה לגג כדמשני באמת השתא לפירושי (וכן פסקו הטור לפי פי' ר"י) וסבר דהא דריש לקיש מיירי דכתב לה עומקא ורומ' ואפ"ה לא קני לדיוטא אבל עומקא ורומא קני ואהני א"כ התנאי דע"מ דרשאי לבנות מ"מ עליי' אחת על גבה אבל השתא דחזה למסיי' דרצה לסייע' ממתני' מרישא וסבר באשר כתב ליה עומקא ורומ' קנה אפי' לגג וכדכתבתי לעיל א"כ קשה ליה מהשתא ממילתא דר"ל אליבא דר"פ והכא קא מקשה ליה היאך אפשר לך להעלות על דעתך דבדכתב ליה עומקא ורומ' דקני לגג א"כ קשה מר"ל וא"א לומר עוד דמיירי ר"ל בדכתב ליה עומקא ורומא דא"כ מנ"ל לומר דבא להתנות לבנות עוד עליי' על גבה הלא תנאו דע"מ אתי' לדיוטא גופ' דאי לאו דאתנה הוה קנאה הלוקח דהלא כבר כתב ליה עומקא ורומ' אלא ע"כ לומר דאע"ג דכתב ליה עומקא ורומא לא קני לגג וא"כ מאי עלה על דעתך לסייע ליה מרישא ודוק וכן לפי פירוש הרשב"ם יש לדרוך בדרך כה"נ דוק ותמצא:
בתוס' ד"ה ואי ס"ד כו' עד ומשני כו' וכן צריך לפרש כו' ער וזהו דוחק לפי' רש"י כו'. הנה באמת היה אפשר לומר באשר משני ליה כיון דגבוה י' טפחים כו' דר"ל וא"כ לא קני ג"כ לאויר שעליו ואי משום מאי דמקשה בסמוך אפשר לומר דשם אין הפירוש כפירושם אלא הכא פי' דהמקשן סבר הא דאמר ר"פ שאם רוצה לבנות עליי' ע"ג בונ' לאו ע"ג דיוטא קאמר אלא דר"ל בזמן שאין שם דיוטא כלל ואעפ"כ התנה ע"מ שדיוטא עליונה שלו אזי רשאי הוא לבנות דיוטא מחדש והכי דייק לישנא דר"ל ור"פ דאם יש כבר דיוטא על הבית מאי הוצרך ר"ל לאשמעינן דדיוטא עליונה שלו דפשיטא אלא דבא לומר אע"פ שאין הדיוטא בנוי' רשאי המוכר לבנות וכן בלישנא דר"פ משמע הכי כן היה סברת המקשן וקמשני ליה שאין הדבר כן אלא שהדיוטא כבר בנוי' ולא בא אלא לומר שאם נפלה הדר בני לה וק"ל:
בא"ד ור"פ אין נראה לו עד ור"פ אמר כו' בונה ע"ג עמודים שלא יכביד על הבית אבל להכביד אינו רשאי ע"פ הכי מוכח לפי פירושו דא"א דאפי' להכביד רשאי למה נייד ר"פ מדברי ר"ז דמיירי מהכבד' הבית אלא ע"כ דבסברה זאת פליג עליו דוק:
ודע דלפי פי' ר"ת ובמה שכתבתי בסמוך א"ש הא דהביאה הש"ס בקושית' הרא דברי ר"ז אף רלא מקשה מידי אלא לפי דברי ר"פ דאי לאו דהביאה דברי ר"ז הוה אפשר לומר דר"פ מיירי בבונה על הבית ממש ורשאי להכביד הואיל ואתנה וא"כ לא מקשה מידי וק"ל: