אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף סג:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף סג:

דף סג.

בגמרא בשלמא לר"ז כו' אלא לר"פ מאי זאה אומרת כו' רנה בכמה מקומות כתבנו על אריכות לישנא דש"ס דקאמרה תחלה בשלמא ואח"כ מקשה קושיתו ולא קמקשה בקיצור קושית' לכך אמינא אף הכא דאפשר לומר חד מתרי גוונא. א' אחר דבאמת יש לומר דמילתא דר"פ לא הוה שיור כולה האי כשיור דר"ז וכן משמע קצת בסוגי' דשמעתין וא"כ גם לריש לקיש אליבא דר"ז יש להקשו' מנ"ל דשייר לו מקום להוצאת זיזין אי משום דאמר ע"מ דלמא לא קאמר כן אלא שרוצה לחזור ולבנות' כדמפרש ר"פ באמת ומאי ראי' מייתי ר"ל מברייתא דבן לוי דהתם שאני דאי לאו דשייר לי' מקום מילתא דע"מ לא קא מהני כלל וכלל משא"כ הכא דמהני לכל הפחות לענין לחזור ולבניתו וא"כ הוא נוכל לומר דבאמת הכי קא מקשה בשלמא לר"ז כו' כלומר אי לא הוה אפשר להעמיד תנאו דע"מ אלא למילתא דר"ז הוה א"ש אבל לר"פ כלומר אחר דיש לפרש ג"כ ולהעמיד אמילתא דר"פ א"כ קשה לן ג"כ לר"ז כנ"ל. ובזה נתיישב קצת באמת אחר דהעמיד מילתא דר"פ בקשי' הדר לקמן ומקשה מינה לרב דימי ומאי קושי' הלא מילתא דר"פ ליתא כלל זולת זה (ובפרט לרשב"ם דאק מחלק בין לישנא דקשי' ולישנא דתיובתא עי' לעיל דף נ"ב ע"ב) אבל במאי דכתבתי א"ש דאם לר"פ לא ניחא גם לר"ז לא ניחא וק"ל:

ובדדך אחר נוכל לומר דאחר דחזינן דר"ת מפרש מילתא דדיוטא דהיא שורה עליונה כדלקמן בד"ה ואס"ד כו' ומפרש ג"כ הא דאמר ר"ז שאם רצה להוציא זיזין כו' היינו מחצר שלו (אשר איננו מכור בכלל הבית) ע"ג הדיוטות אע"פ שמכביד עליו ובאמת נראה דאף זה אזיל לטעמיה דמפרש לדיוט' שהיא שור' דאם היינו מפרשי' עליי' אפשר דאף בלי תנאי דע"מ הוה רשאי להניח ע"ג עליי' שלו אחר דהוא משותף בגוף הבית ודוק בזה כי נ"ל ע"ד דכן הוא והואיל דחזינן מאי דמפרש הרשב"ם על קושיות הש"ס דמאי זאת אומר' והרא"ש מפרש הקושי' ביתר שאת דה"ק דלר"ז א"ש דהוה דומי' דבן לוי דשייר התם בגוף הדבר אשר מכר דאל"כ הוה דבר שלא בא לעולם וכן הכא אמרינן שייר בגוף הדבר דאל"כ הוה דבר שאין בו ממש דאויר דבר שאין בו ממש הוא משא"כ לר"פ דבדבר שיש בו ממש משייר וא"כ לא הו' דומי' דבן לוי ע"ע ובלי ספק שגם הרשב"ם כך דעתו מאן דדייק שפיר בפירושו. והנה באמת באשר נפרש כן קשה א"כ במילתא דר"ז לפי פירוש ר"ת דהלא לפי דבריו לא התנה כלום אדבר שאין בו ממש דהלא אגוף השורה התנה והיא דבר שיש בה ממש רק מיתורא דלישנא אמרי' דרשאי להניח עלי' הזיזין דאל"כ למאי התנה הלא אינו יכול להסיר' כו' כדלקמן ולרב פפא א"ש א"כ לפי פי' ר"ת שמפרש שרשאי לבנות עליי' ע"ג הדיוט' ע"ג עמודין באויר וא"כ הוה התנאי בדבר שאין בו ממש והוה דומה ודאי לברייתא דבן לוי וא"כ זכינו לדבר והפוכו דבאשר נפרש מילתא דדיוטא דהוה שור' א"כ קשה לר"ז מאי דקשה השתא לר"פ ובאשר נפרש עליי' הו' אפכא והמקשה ניחא לי' לפרש עליי' ולא דיוט' וא"כ ה"ק בשלמא לר"ז כו' כלומר אי הוה קשה לר"ז והיינו בשהי' אפשר לפרש שור' א"כ הוה ניחא לר"פ אבל השתא דניחא לר"ז דדיוט' באמת אינה מתפרש' שור' כ"א עליי' וא"כ ק' לר"פ כל זה העליתי לפני תלמידי בלמוד הישיבה ושבחו':

עוד בגמרא לימא מסייע ליה כו' ואי ס"ד בסתמא קני עומק' ורומ' כו' הא דלא קמסייע' על מילתי' גופי' דקאמר אע"ג כו' וזה מפורש באר היטב במתני' בסמוך י"ל דאפשר דר"ד אתא לאשמעינן דאין מועיל דבר אחר כלל אלא דוקא בדכתב ליה קני לך מתהום ארע' כו' ולא כדסברי קצת רבוותא דמהני נמי בדכתב ליה ולא שיירית בזביני אילין כלום ע"ע וק"ל: הא דמאריך ר"ד וקאמר אע"ג דכתב ליה כו' ולא ה"ל למימר כ"א האי מאן דמזבן ביתא לחברי' צריך למכתב לי' כו' אפשר דבא להורות בזה דלא תימא כיש מפרשים (והובא בחדושי הרמב"ן) דאע"ג דכתב לי' קני לך מתהום כו' צריך למכתב ליה נמי עומקא ורומ' לכך קאמר אע"ג דכתב ליה עומק' ורומ' כו' כלומר דמרמז לן דעומקא ורומ' אינו מעלה או מוריד וק"ל: בתוס' ד"ה שאם רצה כו' לאו על גבה ממש אלא דאי נפלה כו' ובזה תתיישב קושי' דהש"ס ארב פפא דאי על גבה ממש קאמר לא הוה קשה מידי דודאי הוה דומי' דבן לוי דהתנה ג"כ הכא בדבר שאין בו ממש והיינו האויר שע"ג הדיוט' ועיין מה שכתבתי לעיל ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה