אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף נה:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף נה:

דף נה.

בתוס' ד"ה ר"א עד ומיהו קשה כו' ואע"ג דתלינן אדעתה כו' הנה קושיא זאת קשה לב' פירושים בין לפירש"י בין לפירש רשב"ם ולכך לא רצו להקשות מאי מקשה ספק ביאה ספק מגע הוא דהלא ודאי יש כאן ספק ביאה כקושי' מהרש"א אבל למאי שכתבתי לא קשה מידי דא"כ לא הוה מצי להקשות כ"א לפירש"י דלפירש רשב"ם שפיר קא מקשה ספק ביאה כו' דלדידיה צריך נמי ב' ספיקות לר"א וכפירוש ר"ת וניחא להו לתוספות להקשות מילתא דקשיא לתרווייהו וק"ל:

בא"ד והדר גריס האי ספק ביאה כו' פירוש אחר שאמר ר"ת דגרסינן בניחותא כמאן כר"א אמר דאחר דבר זה חכף גריס האי ספק ביאה כו' דאיתא בגירסתינו אחר מעשה דפולמ' אבל ר"ת גריס ליה לעיל במעשה דנהרדעי ובא לתרץ בזה דכפי גירסתינו דליתא אלא לבסוף למה לא מקשה כן לעיל וא"ת דלעיל אמרה הש"ס מעצמו כן א"כ מאי מקשה לבסוף הלא כבר ראה לעיל וה"ל לפרש כן נמי לבסוף לכך קאמר דלעיל צ"ל האי קושיא ספק ביאה ספק מגע הוא ותו לא מידי ומהרש"א ימחול על כבודו הגדול כי יאמר עליו האומר דשגה ברואה:

בד"ה ר"א מטהר נראה דגרסינן כו' ודאי דבר זה אתיא דוקא לפי פירוש ר"ת דאין לחלק בין טומאה ליין נסך אבל לפירוש רש"י היה אפשר לומר דגרסינן ר"א ואי משום דבעי למימר דשמואל ור"א כר"א היינו דוקא ביין נסך סבירא להו כאשר סבר ר"א בטומאה ואף לר"ת יש לדקדק כן ודוק: הנה אחרי רואי דתוספות מתרצים מילתא דרש"י אבל לפי' רשב"ם לכאורה אף דנאמר דמחלק ג"כ בין יין נסך לטומאה וסבר נמי ופירש כאשר מפרש רש"י ומחלק בין מעשה דנהרדעי ומעשה דפולמ' מ"מ קשה לן אליבי' מהאי מעשה דנהרדעי דחזינן דלמאי דהוה בעי לאוקמא כר"א ובודאי נגע הוה שרי אפי' ליכא אלא חדא ספיקא אם נכרים אם ישראלים כאשר התוס' מביאים ראיה לעיל לרש"י לכך אמינא אחר דשפיר יש לחלק בין יין נסך לטומאה א"כ אפשר לומר דהש"ס ה"ק במעשה דנהרדעי דהואיל דחזינן דבטומאה כל הספיקות אפי' ספק ספיקא אין מועילים כ"א בדאיכא ספק ביאה בהדיי' א"כ דומיא דהכא ביין נסך דמועיל ודאי ספק ספיקא אבל ספק א' אסור אבל באשר הספק הוא ספק ביאה לר"א שרינן דהלא ספק א' ביין נסך הוה כספק ספיקא דטומאה ודוק היטב:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה