כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף מח:
בגמר' והילכתא כו' דהא אשה כשדה זו דמיא כו' ודאי יש לדקדק מאי ראיה יש מדאמימר לרבא דהלא אף דאמימר סובר כן מנ"ל דהלכתא הכי והלא באמת הא דאמימר ליתא כדאמר מר בר ר"א לכך אמינא דאפשר לומר דרבא בא כמתרץ דברי רב הונא דאמר זביניה זביני דלא תקשה עליו ממתני' דסקריקו' ולכך קא מחלק בין שדה סתם לשדה זו כאלו אמר דע"כ לא קאמר ר"ה אלא בשדה סתם ומתני דסקריקו' בשדה זו מיירי וגם יש לחלק בשארי חילוקים הואיל דחזינן דשמואל אמר עד שיכתוב לו אחריות וסבר דהטעם דאחריות קונה משום דה"ל לאשתמוטי וגם קאמר בדארצי ליה זוזי היינו דמודה נמי בהא וא"כ שפיר אפשר לחלוקי בהא דלא תקשה א"כ מההי' מתני' ארב הונא. ובאם שנאמר כן א"כ ע"כ טעמיה דרב הונא אינו מטעם דסברא הוא דאגב אונסי' גמר ומקנה דלפי טעם ההוא ודאי אין לחלק כלל וכדכתבתי לעיל וקאתי הש"ס ואמרה דחלוקי דרבא אינו וע"כ רב הונא מכל וכל אמר וכטעמיה דלעיל הואיל דחזינן דאמימר סבר דאפילו בשדה זו הוה זבינא א"כ ע"כ הוא מטעם דאגב אונסיה גמר ומקנה א"כ ע"כ ליכא לחלוקי כלל וכלל וק"ל. ואף דבאמת דלא סבירא לן כאמימר בהא מ"מ מדבריו חזינן דר"ה אמר זבינא מטעם דסברא הוא כו' דאל"כ מאי עלה על דעת אמימר באשה וגם מבר"א לא פליג עליו כ"א מטעם דלא עשה כהוגן:
עוד בגמרא תינח דקדיש בכספא כו' באשר נאמר ונתרץ דברי אית דמפרשי ברשב"ם ורש"י הביאם ג"כ בכתובות ובשארי מקומות ובודאי לאו קטלי קני באגמ' נינהו לכך אמינא דאחר דרא' דאמר ואפקעינהו רבנן לקדושיה וסבר דהטעם הוא משום דכל מקדש אדעת' דרבנן מקדש והיינו מטעם דאי לאו דקיבלו רבנן לגו"ש דקיחה קיח' ואמרו דמקדשין בכסף לא היה ידעי אינשי דמקדשין בכסף וא"כ ע"כ אדעתא דרבנן מקדש משא"כ בקדישי ביאה אשר נכתב' בהדיא ובפירוש באורייתא לכך אינו מקדשה אדעתא דרבנן זו היא סברת המקשן לכך קא מקשה קושיתו וקמשני שויה רבנן כו' וכן יש לפרש ג"כ במקומות אחרים וק"ל:
עוד בגמ' ה"ק אי לאו מודעה מאן דחתים כו' ואפ"ה לא צריכנא להגיה דבריו דלכך קאמר שפיר קא חתים לומר דשפיר עביד דחתים את עצמו אאשקלת' דניתן ליכתב דמצוה קעביד כדי להציל האונס מאונסו ולא תימא דלאו שפיר עביד הואיל וידע דהמכירה לאו כלום הוא והמקשן הבין דאשטרי אשקלתא קאמר דהשטר בעצמו שפיר נחתם ומהני למריה אשר הוציאו וק"ל: בתוס' ד"ה קדיש בביא' כו' תימא כו' וי"ל כו' יש לדקדק על תירוצם הלז דמ"מ חיוב דשאר כסות ועונה אינו דומה למאן דיהיב הזוזי תכף ומיד ועיין בב"י סי' ר"ה וברי"ף דגיטין ודוק:
עוד יש לדקדק על תירוצם דא"כ למה קאמר שויה רבנן לבעילתו בעילת זנות לא ה"ל לתקן כ"א דלא ליתן לה שאר כסות ועונה והקדושין יהיו בטלין ממילא ויש ליישב וק"ל: