אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף מד:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף מד:

דף מד.

בגמ' ואמר ר"ח והוא דכתב לי' דלא כאסמכת'. הא דמביא הא דר"ח כאן משום דאל"כ הוה אפשר לפרש דברי רבה דמיירי בהקנא' ממש דמקנה ליה מטלטלי אגב מקרקע אבל מדברו ר"ח מוכח דלא כן הוא דאל"כ ל"ל למכתב דלא כאסמכתא וא"ת ר"ח גופיה מנא ליה דמיירי רבה משיעבוד אף אנן נימא דאל"כ למה קאמר קנה מקרקע ומהיכי תיתי דלא לקני מקרקע עד דהוצרך לומר דקנה מקרקע דבשלמא אי בשיעבוד מיירי א"ש דהוצרך לאשמעינן אף במקרקע דלא תימא דהוה דחי והוה אסמכתא משא"כ אי בהקנא' ממש מיירי מאי אתי לאשמעינן וגם במטלטלי לא ה"ל לאשמעינן הלא כבר מפורש במתני' דקדושין דמטלטלי נקנין אגב מקרקע ואתי' לן מן התורה מדכתיב ויתן להם אביהם מתנות כו'. וא"ת א"כ לא ה"ל להביא הא דר"ח כאן וממילא מוכח מדברי רבה גופי' דמיירי משעבוד כאשר אמרנו אף אנן נימא דהוה אפשר למטעי ולפרש דבריו דלעולם בהקנא' ממש מיירי והא דאמר קנה מקרקע וגם מאי חידש לן דמטלטלי' נקני' אגב מקרקע הוה אפשר לומר דבא למפשט לן הבעי' דנבעי בקדושין אי אקני מקרקע לראובן ומטלטלי' לשמעון מהו ואתי' רבה למפשט דלא קנה ולכך קאמר קנה מקרקע קנה כו' כלומר אי קנה מקרקע קנה מטלטלי אבל אי לא קנה מקרקע אלא אחר לא קני מטלטלי לכך הוצרך להביא הא דר"ח ור"ח ידע דלא נפשט הבעי' דלשם ולכך ידע דודאי בשעבוד מיירי רבה ודוק:

בגמ' לא צריכא כו' דלא ה"ל ארעא מעולם. ק"ק דא"כ ה"ל לברייתא לפלוגי מינ' ובה והכל במטלטלי' בין דלית ליה ארעא ובין דאית ליה ארעא דהא השתא ברישא ע"כ בדהוה ליה ארעא מיירי דהא הוה ליה קרקע זאת שמכר וא"ת דלברייתא גופיה מספקא אי אקני קנה או לא ואי הוה מחלק בין דלא הוה ליה או הוה ליה הוה מוכח דאקנה קנה זה אינו דא"כ ה"ל לפרש דבריו דמיירי דלא קנה ומכר לאלתר כדהשתא נמי וא"כ לא הוה מוכח מידי אי קנ' דאקני או לא ודוק ויש ליישב. וזה ודאי לא קשה לי לדעת הטור דמוקי לברייתא בשטוען המערער דהמוכר קנאו מגזלן והוא לא גזל בעצמו דאל"כ אף בפרה וטלית הוה פסול להעיד דניחא ליה דלא לקרוא גזלנ' וא"כ ה"ל לברייתא לחלק הכל בפרה וטלית בין דטען המערער דהוא עצמו גזלה או שטען דקנאו מהגזלן. או לדעת הרמב"ן אשר הביא הטור דמחלק בדברים שעשו בו תקנת השוק ואז פסול להעיד אף במטלטלי' ע"ש די"ל מאי שנא דמחלק בין מקרקע ומטלטלים והכל בקנאו מגזלן או בדברים דלא עשאו בו תקנת השוק או אי הוה מחלק בהני דברים והכל במטלטלי' וק"ל. ותדע אחר דמפרש הטור דמיירי הכא דקנאו מהגזלן א"כ מוכח דהא דאמר ר"פ נמצא שאינה שלו חוזר עליו ע"כ אפילו לא גזלה הוא בעצמו מיירי דאל"כ מאי מקשה הש"ס הכא מר"פ וק"ל ודלא כיש טועים:

הנה מצאתי בש"ך סי' ל"ז דרוצה ליישב דברי הרמב"ם דלא תקשה אהדדי דמצינו דפוסק כר"ז דהכא אפילו נמצא שאינה שלו אינו חוזר עליו ובהלכות עדות מסיים מילתיה והוא דמכיר שהיא בת חמורו ולכך מחלק הש"ך דיש חילוק בין קרקע למטלטל דבמקרקע פוסק כר"ז דעביד אינש דזבין קרקע ליומי משא"כ במטלטלין וסבר הרמב"ם דאף ר"ז לא פליג על ר"פ כ"א במקרקע ולא במטלטלי ודייק לי' מדש"ס קאמר ור"ז אמר כו' ולא קאמר ר"ז אמר אלא דעל התירוץ ואוקימתא דש"ס דמיירי במכיר שהיא בת חמורו לא פליג ר"ז רק אגוף הדין דר"פ דמיירי בשדה פליג ע"ע והב"ח מיישב דיוק הזה ע"פ סברת הטור דמשום דלא ניחא ליה דלא לקרוא גזלנא הוא פסול להעיד ולכך לא פליג על אוקימתא דש"ס דמיירי במכיר דוקא ע"ע. והנה קשה לי לדעת הש"ך דא"כ הוא למה כללא כייל' הברייתא דבשדה אינו מעיד ובפרה מעיד הלא מצינו גם ההיפוך דבשדה מעיד ובמטלטלי' אינו מעיד אליבא דר"ז לפי דעתו דבשדה מעיד היינו בדקיבל אחריות דמחמתי' ולא דעלמא וא"כ טעמא דמעמידו בפני ב"ח ליתא דהלא קיבל אחריות דמחמתי' כדאי' לעיל דף מ"ג ובסמוך דף מ"ה וגם חשש דחזר' אינו דהלא לא קיבל עליו אחריות דעלמא ובפרה דחוזר עליו בנמצא שאינה שלו ע"כ לא יעיד לו ודוק:

בתוס' ד"ה דלא ה"ל ארעא כו' מכאן תשובה כו' כבר כתבתי בחדושי שעל הטור ח"ה דבאמת יש להשיב על תשובה זאת דאפשר לומר דברייתא מיירי בזמן שהיו ישראל יושבים על אדמתם והי' חלק של כל אחד מבורר וא"כ הוה אפשר דלית ליה ארעא משא"כ השתא דכל ישראל יש להם חלק בא"י וקרקע אינה נגזלת ע"י אומות היושבים עליה וק"ל:

עוד בגמ' הב"ע במכיר כו' הוה מצי לשנוי נמי בדכתב ליה בפירוש שאף שימצא שאינה שלו שלא יחזור עליו ואז אינו חוזר עליו דכל תנאי שבממון קיים ועיין בב"י דמיישב בזה דברי הרמב"ם:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה