אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף מג.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף מג.

דף מב:

בגמ' אמאי נוגעים בעדותן הן הנה לפי דעת הסמ"ע סי' ל"ז דסבר הא דאמר' הש"ס אחין שחלקו ונטל הב"ח חלק של א' מהם דלרב (דפסקינן כוותי') בטלה החלוק' וה"ה שותפי' שלקחו שדה מאדם אחד ע"ע וה"ה בשנטלו המערער מחמת גזילה ע"ע והנה לשמואל דפליג וסבר ויתר כדלקמן דף ק"ז וא"כ הי' אפשר לומר דמיירי שמואל בהכי שחלקו וסברתו קאתי לאשמעינן דאמרינן בי' ויתר ולכך רשאי להעיד. ואפשר לומר דאי חלקו כבר אמאי קרי להו שותפין וא"ת דהשתא נמי בשמוקי דסילק את עצמו מהשדה א"כ אמאי קרי להו שותפי' אפשר דהואיל דמיירי דסילק את עצמו לאחר הערעור קרי להו שותפין. וא"ת א"כ נימא דאיירי שמואל שחלקו לאחר הערעור ולכך קרי להו שותפין אף אנן נימא דא"כ ודאי נוגעין בעדותן הן הואיל דחבריה ידע דיבא מערער על חלקו ואפ"ה חולק עם חברו ונותן חלק לחבירו שאין בו ערעור ודאי עושה לו טובה ופסול א"כ חבירו להעיד לו וק"ל:

עוד בגמ' וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמיד' כו' הוה מצי לשנוי דמיירי במטלטלים וק"ל. וכן לרשב"ם הוה מצי לשנוי בדאית ליה ארעא אחרית' ועיין לקמן דף מ"ו ע"ב בתוס' ד"ה לוקח:

בגמרא וכי מסלק נפשיה מניה מי מסתלק והתני' כו' אפשר להקשות דילמא הא דלעיל מיירי בשכבר סילק נפשי' קודם הערעור משא"כ כאן. ובאשר כבר כתבתי דא"כ לא הוה שייך לישנא דשותפי' לא קשה מידי אבל לפי מאי דחזינן דתוס' בד"ה וליסלקו כו' מקשים אהא והא בעינן תחלה וסופ' בכשרות ולא מקשים כן לעיל ע"כ צריך לומר דסבירא להו דמילתא דשמואל אפשר לפרש בשסילק עצמו קודם הערעור דאל"כ ליקשו קושיתם אהא דלעיל וא"כ הדרא קושי' דלעיל לדוכת'. וצ"ל דאפשר דלא קשי' להו לעיל דדלמא באמת קושי' המקשן היה זאת דסבר דעידי אות' עיר פסולים משום הכי וא"כ קושיתם ליתא אלא לפי האמת ודוק. ודע דבאמת אפשר לומר דקושית המקשן היה זאת ולכך מקשה אעדים דאפשר לומר בהו בעינן תחלה וסופו בכשרות משא"כ בדיינים ועל דיינים לא קשה ליה מיהו דדיינין מיפסלי בקל משום אהבה ושנאה משא"כ בעדים וק"ל. וגם אפשר לומר דלכך מקשה מעדים דודאי עדים לא מצי לאשכוחי כ"א מן אנשי עיר וא"כ מאי אהני להו אי לא מסלקי נפשייהו משא"כ דיינים אפשר לאשכוחי במקום אחר ומהיכי תיתי דיסתלקו ג' נפשייהו הלא ניחא להו טפי ליהנות ג"כ מצרכי עיר וידיינו דיינים אחרים ממקום אחר וק"ל. ועיין בתוס' נדה דף נ' בד"ה כל הכשר כו' דמשמע דקושי' המקשן קאי אדיינים ולא אעדים ויש לתמוה עליהם ודוק. ובהכי א"ש נמי הא דמשני שאני ס"ת דלשמיעה קאי דהנה מצאתי בחדושי הרמב"ן טעם על חילוק פיסול הגוף דאמרינן בי' דצריך להיות תחלה וסופ' בכשרות ולא בפיסול ממון משום דשאני פיסול הגוף מחמת קורבה דלא נשתנה הגוף והעדות דקודם שנתרחק היה בא להעיד לראובן והשתא אחר שנתרחק בא ג"כ להעיד משא"כ בפיסול ממון שקודם שנסתלק היה ממון שלו ולאחר שנסתלק נעשה ממון חבירו ע"ע והנה אמרתי אחר דמשני ליה דקיבל עליו אחריות דמחמתי' אזי מקשה קושיתו ומי מהני סילוק דבשלמא אם לא יקבל עליו אחריות א"ש דלא בעינן תחלה וסופו בכשרות דמעיקרא הוה ממון דדיה והשתא דדחבריה משא"כ השתא דקיבל עליו אחריות אזי יש סברא לומר דלא נשתנה הממון כולי האי ממה שהי' שהרי הוא חייב באחריותו ולכך מקשה השתא קושיתו ומתרץ ליה שאני ס"ת דלשמיעה קאי כלומר דבס"ת לא נשתנה כל עיקר ממה שהי' שבתחלה נמי לשמיע' קאי ולא לד"א והשתא נמי וא"כ לא נשתצ' ממה שהיה משא"כ בשדה דנשתנה ממה שהיה ודאי ודוק:

עוד בגמ' ואב"א לעולם דקיץ וניחא להו דכיון דרווח רווח אפשר לפרש היאיל דרווח להו במקצת אפשר דישתנה מזלייהו או שיכלו לישא וליתן באותו ממון וירווח להו הרבה עד שלא יצטרכו ליתן להו כלל להבא ועיין בב"י ומה שנרא' לי כתבתי:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה