אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף לד.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף לד.

דף לג:

בגמ' וכיון דאמר דחטפ' ה"ל כגזלן כו' א"ל אביי מי דמי התם סהדא לאורועי קאתי כו' הכא לסיוע' קאתי כו' ודאי יש לדקדק מאי האי דקא טעו רבנן בדבר הזה וגם אתשובה דאביי דאמר לאורועי קא אתי ואסיועי קאתי יש לדקדק מאי אכפת לן אי לאורועי או לסיועי אתי כאלו משמע דבדעת העד קא תלי מילתא. לכך אמינא אחר דמצינו ב' דעות בהא מילתא אי אמרינן דוקא בנסכא דר' אבא דבחטיפה באה לידו והוה גזלן לפי עדות העד והודאתו והא דאמר ר"א ה"ל כגזלן היינו גזלן ממש אבל בשמעיד שבא בידו בתורת משכון ואינו זוכר כמה הלוה עליו המלוה נאמן בשבועתו לומר כמה הלוה עליו ולא אמרינן הוה לי' מחויב ששאיל"מ הואיל ובא לידו בדין וזהו דעת הרשב"א בתשובה ורמ"א הביאו סי' ע"ה ויש חולקין ואמרו דאמרינן אפילו בהא מחויב ששאיל"מ. ונראה דדעת הרשב"ם הוא כן ולכך הוצרך לפרש הא דאמר ר"א ה"ל כגזלן דגבי הך שבועה פסול כגזלן אצל כל שבועות ומדייק דקאמר ה"ל כגזלן ולא גזלן ממש דוק ותמצא והנה רבנן דקמי' אביי סברי ג"כ הכי ולכך הוו מדמי הא מילתא להתם ואף דהכא לפי דברי העד לאו בתורת גזילה אתי לידו מ"מ אמרינן בי' דהוה מחויב שבועה שאי"ל ואביי קא מהדר להו דלא דמי דהתם לפי דברי העד ה"ל גזלן ולהכי קאמר התם לאורועי קאתי כלומר לעשותו גזלן משא"כ הכא דוק: עוד בגמרא אלא אי דמי' כו' ולב' שני ולפירי אע"ג דעד השתא נמי בפירי קא מיירי מ"מ ההיא עד לאו לפירי קאתי אלא המחזיק הביאו להעיד על החזק' לאוקמא לארעא גופי' בידו אבל האי עד ודאי המערער הביאו להעיד על הפירות שאכל ב' שנים ולהוציאם מידו דהמחזיק למה יביא אותו וק"ל: בתוס' ד"ה וכל המחוי' שבועה כו' עד בסופו דקאמרו ודווק' ביתומים מסקינן דעבד כרב ושמואל עבד כו' משום דביתומים מקילינן כדכתבו בב"מ ולא תקשה דמנ"ל א"כ דרב ושמואל לא סבירא להו דר"נ ור"א דזה אינו דודאי אנן אחר דחזינן דפליגי בהא מילתא אמוראי אי אמרינן מתוך שאיל"מ אי לא אפשר לן להקיל על היתומים ולומר ולפסוק כאותו מ"ד דלא אמרינן בהו מתוך שאיל"מ משלם משא"כ אי ליכא מ"ד דסבר כן מהיכא תיתי דניקל עליי' טפי מאינש אחרינא וטפי מדבר אחרינ' דוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה