כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף לג:
בגמרא זה אומר כו' אמר ר"ח מה לי לשקר כו' אביי ורבא לא סבירא להו כי' אחר דמצינו פלוגתא הזאת תרי פעמים ובשנוי לשון קצת דלעיל דף ל"א קאמרה הש"ס אמר ליה אביי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן והכא קאמרה הש"ס אביי ורבא לא סבירא כו' לכך אומר לי לבי דבתרי גוונא מיירי דלעיל מיירי דסהדי קא מסהדי דאבהתי' הוה עד יום מותם ומעולם לא מכרו לאבותיו של זה השני כאשר רצא הרשב"ם לאוקמי האי מעשה הכא והאי מעשה הכא לא מיירי כה"ג אלא דהעידו סתם דאבהתי' דזה הוה ומ"מ אחר שזה לא טען ופירש את דבריו אנן לא טענינן ליה לומר דלאבותיו הי' יום א' שלקחום מאבותיו כדכתבו תוס' לעיל ד"ה מה לי לשקר. ולכך לעיל קאמר אביי לרבה מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן דבודאי לא אמרינן ואף רבה חזר בו כדמשמע שם. אבל הכא פליגי אר"ח ור"ח לא הודה להם דקא סבר דלא הוה מגו במקום עדים דאנן טענינן ליה וכדהקשה הרשב"א שם בתוס' ע"ש ודוק:
עוד בגמ' אמר רב זביד אי טעין ואמר לפירות ירדתי כו' אפשר לומר דר"ז דייק כן מדברי ר"נ ולהכי קא מוקי דבריו אחר דברי ר"נ משום דהוה אפשר לדקדק לכאורה מאי קאמר הדרא ארעא פשיטא דהדרא דהלא אין לו שני חזקה ועל דא ודאי לא אתי לפני דר"נ ולא אתו אלא אפירי דאכל לכך קאמר ר"ז אי טעין כו' דבזה יתפרש היטב דר"נ קאתי לאשמעינן דבר זה ולכך קאמר הדרא ארעא הדרא פירי כלומר דבמקום דהדרא ארעא דהיינו דהיה רוצה להחזיק ולטעות ג"כ אארעא בזה אמרינן דהדרא פירי אבל במקום דלא הדרא ארעא דהיינו דמעולם לא טען אארעא אלא אפירי לא הדרא פירי וק"ל. ולכאורה היה נראה דאף מכאן ולהבא היה נאמן אחר שכבר אכל הפרות ואמרינן בי' לא חציף אינש לאכול פירי דלאו דיליה ואחר שכבר אכל וזה מכחיש אותו ואומר דבגזילה קאכלם אמרינן דודאי האמת עם האוכל ונאמן ג"כ מכאן ולהבא ובזה הוה א"ש נמי מאי דהביא מרב יהודה ראי' דאמרינן לא חציף אינש למגזר דיקלא דלאו דילי' כן הכא אמרינן בפירות ורב יהודה לא מיירי בפירות אלא למגזר דיקלא ממש ואי משום מאי דקשיא להו לתוס' מפ' החובל אפשר דהכא שאני הואיל דקאמר בפרהסיא איזיל כו' ואפ"ה מביא ראי' שפיר הואיל דחזינן בדיקלא אע"ג דבמקום אחר אינו נאמן הואיל דבפרהסיא אמר אמרינן דלא חציף כולי האי ומשום הכי נאמן כן אמרינן באכילת פירי אע"ג דליכא אמירה בפרהסיא מ"מ לא חציף למיכל זמן ארוך כולי האי אי לאו דאמת קאמר ועיין סי' קל"ט בטור ובזה א"ש נמי לישנא דש"ס דקאמרה אי הכי ארעא נמי ודלא כתוס' דוק: