כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף כז:
עוד בגמ' וט"ז אמה ותו לא כו' ודאי אי לאו דעולא לא הוה קשה לי' מידי מהנהי מתני' אהדדי דסבר אע"ג דאזלי השרשים וינקי טובא מ"מ מקרי אדמתך הואיל דאית לי' קרקעו כל שהוא מיהו ואין צריך להיות היניק' כולה מאדמתו אבל אחר שאמר עולא דצריך להיות ט"ז אמה דוקא ש"מ דסבר דכל היניקה צריך להיות מאדמתו קשה לי' וק"ל:
עוד בגמ' עוד איבעי כו' ארישא קאי או אסיפא קאי נוכל לומר דבעי נמי אי קאי ארישא וגם אסיפא ופליג ארישא לחומרא ואסיפא לקולא וא"כ לא הוה מצי למפשט ממתני' דילן כדאמר רב אשי דבאשר קאי ארישא נמי א"כ שפיר קאמר תיבת כל ולהך הוצרך למפשט מברייתא וק"ל דמשם מוכח דלא קאי אלא ארישא וק"ל:
חזקת הבתים, פרק ג'. דף כ"ה ע"א במתני' וי"ב חדש באמצע הרי י"ח חדש אפשר לומר ולתרץ קושי' התוס' דוכי מנינא אתי לאשמעינן דבא לאשמעינן כשהחזיק י"ח חדש הו' די אע"ג דבשנה ראשונה החזיק ד' חדשים או באחרונה ובאמצע לא החזיק כ"א י"א או יוד חדשים וכדומה לו ולא תסיק אדעתין דדוקא קאמר י"ב חדש באמצע היינו בשנה שניי' להתחלת הזרע לכך קאמר הרי י"ח חדש כלומר דלא אכפת לן כ"א בדאיכא י"ח חדש בהדדי ועיין ביומא דף ל"ה ע"א דמתרץ הש"ס כדומה לזה וק"ל:
בגמ' אי מה שור המועד כו' הכי השתא כו' ג' נגיחות הו' מועד אפשר לומר דהמקשן סבר דלא הוה מועד כ"א עד נגיחה ד' ודריש לקרא כאביי והשיב לי' כרבא ולכך הוצרך לסיים בדבריו מכי נגח ג' נגיחות הוה מועד ולא כס"ד דמקשן דלא הוה מועד כ"א עד נגיחה ד' וק"ל. ובזה יסתלק קושי' התוס' מרש"י וק"ל: