אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף כז.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף כז.

דף כו:

בגמ' אימור דאמרי' לא דק לחומרא כו' הא דמאריך בלישנא ולא ה"ל לומר כ"א לקולא לא דק ל"א ולפי מה שכתבתי לעיל דב' דברים קאמר עילא חדא גזלן הוא ועוד אין מביאים ממנו ביכורים א"ש דה"ק אימור דאמרי' כי' כלומר שפיר אמרת דגזלן הוא אבל לקולא שאין מביאים ממנו בכורי' לאי שפיר אמרת וק"ל:

עוד בגמ' לא דק כו' מי סברת כו' אכתי כו' היינו דלא דק ולחומרא כו' אפשר לומר דשפיר ידע המקש' דעולא בעיגולא קאמר (דהיאך אפשר לומר דיטע' בדבר הנראה לעינים כזה) רק דקושיתו הי' הואיל דאמר ב' דברים הואיל דבעיגולא קאמר א"כ בציר שיעורי' מדמתני' וא"כ אע"ג דבהבאת ביכורים הוה חומרא מ"מ לענין גזלנות' הוה קולא (וכן לפי קושי' התוס' בד"ה לחומרא יתפרש כן וק"ל. וה"ק מתחלה אכתי נפישי לי' דעולא כלומר הא דהתיר לענין גזלנות' לסמוך והתרצן השיבו לא דק כלומר דעולא במאי דאיירי לא דק ולחומרא לא דק אבל במאי דלא איירי לא אכפת לן בי' וכתירוצת' דתוס' בד"ה לחימרא והמקשן לא הבין את תירוצו וקמקשה אימור כו' וכד ראה התרצן כן סבר דע"כ המקשן מבין דבריבועה קאמר עולא ולכך השיבו מי סברת כו' והמקשן השיבו אכתי פש לי' כו' כלומר ודאי דשפיר ידעתי דבעגילא קאמר רק דקושיתי הי' א"כ אכתי פש לי' כו' וא"כ ע"כ דלקולא נמי קאמר עולא וקא משיב התרצן היינו דלא דק כי' כלומר היינו מה שאמרתי לך תחלה דלא דק לחומרא אמרתי לך ולא לקולא כמו שהבנת וק"ל:

ודע אחר שמצאתי דהחשבון שהורגל בפינו מחז"ל כל שיש ברחבו טפח יש בהיקיפו ג' אינו מדודק אלא שיש להוסיף על ההיקף חלק השביעי ממה שיש ברחבו והיינו אם יש ברחבו ז' יש בהיקפו כ"ב. ועיין במקור חיים פ' שמות ולי יש קבלה עוד חשבון מדוקדק יותר והיינו אם יש ברחבו קי"ב יש בהיקיפ' שנ"ב וכתבתיו בפנקסי המיוחדת לי שכתבתי בתוכה כמה פרפראות לחכמ' המדות ע"ש א"כ י"ל דגירס' שלפנינו פש לי' פלגא דאמת' הוא מדוקדק כי לפי החשבון שכתבתי א"א להוסי' לכל רוח כ"א רביעת דאמת' והרי הוא פלגא דאמת' משני צדדים ולא תשאר לך כ"א ג' אמות שלא בדוקדוק אשר יעלה לדבר מועט מאוד. והנה אראה לך בקיצור נמרץ דברים אמתיים. דהנה חלק שביעית מן נ"ב הוא ד' וחצי ועוד חלק י"ד והרי קו המקיף לל"ב אמות הוא מאה אמות וחצי וחלק י"ד מאמה תפשוט אותו קו ותחתוך אותו לשנים יהי' החצי נ' אמה ורביעית וחלק כ"ח מאמה ומאותו קו עד האמצע הוא ט"ז אמות עד שיגיע לאילן דעולא שהי' ל"ב על ל"ב וכבר ידעת המציאות שמצאו חכמי תוס' ז"ל בחתיכ' הקווים ובשימת הארוך בצד הקצר ונעשה רבוע וכמו שכתבו בעירובין דף נ"ו דומי' דהכי בחתיכתינו נעשה שטח של אורך נ' ורבי' וחלק כ"ח על ט"ז אמות כפלהו ותמצא שיהי' לך תת"ד אמות וחצי ועוד דבר מועט ולא נפיש א"כ שיעורא דמתניתין אדעולא כ"א כ"ט אמות פחות חלק ששי' וכאשר תרצה להקיף את האילן צריך לך כ"ו אמות שלא בדקדוק ותצטרך לחתוך את כ"ו אמות אלו לד' קוי' שכל קו הוא רחב רביעית אמה דהי' א"כ אילן דעולא רחב ל"ב וחצי על ל"ב וחצי ולא תשאר לך כ"א ג' אמות שבהחלק אותם יבוא דבר מועט מאוד אשר לא יחשב כלל דוק ותמצא ואפשר שחכמי הש"ס שפיר ידעו ולא גילו הדבר וכן משמע קצת בעירובין מאי דפריך והאיכא ההוא פורת' תחלת פ' חלון:

הנה לפי הצעת רש"י ז"ל נוכל למצוא בקל החשבון של ב' שלישים דאחר שמקו ק"ל תחסר הרביע ולא נשאר כ"א צ"ז אמות וחצי ונשאר בידך ל"ב וחצי על רוחב חצי אמה ועוד נשאר לך שני שלישי אמה אשר לא חברת לקו ק"ל א"כ יש בידך ל"ג אמה ושתות חתוך אותו לג' קיים אשר כל קו יהי' רוחב שתות וחברם אותם לאורכם יהי' לך בידך קו אורך צ"ט אמות וחצי על רוחב שתות אמה תקיף אותו סביב לאילן דעולא יהי' רחב ל"ג ושליש. ובקל תוכל להבין שכשיהי' אורך צ"ט אמות וחצי תוכל לסבב העגולה אשר היא רחב ל"ג על ל"ג כי קו התחתון צריך להיות אורך צ"ט אמות לפי הכלל כל שיש ברחבו טפח כו' והעליון צריך להיות ארוך ק' אמה שצריך לסבוב ל"ג ושליש הרי התחתון פחות מן העליון אמה ותחתיך העודף מצד א' (והוא חצי אמה) ותמלא צד האחר הארוך לצד הקצר תהי' א"כ רצועה צ"ט ומחצה כדכתב הר"י בחשבונו גם ככה תפרש ע"כ כשתקיף האילן ברצועה רחבה חצי אמה ואורכה אינו כ"א צ"ז וחצי לפי הכלל כמה מרובע יותר על העיגול כנ"ל וק"ל:

עוד תוכל למצוא דרך אחר והוא ל"ג ושליש על ל"ג ושליש הקו הסובב הוא ק' אמה והחצי ממנו הוא נ' אמה והוא יהי' נ' אמה אורך ברוחב ט"ז אמה וב' שלישי' כשתחתיך צד האחד ותניח לצד האחר לפי הלימוד והמצאה דתוס' דעירובין כנ"ל תכפול ט"ז אמה ושני שלישי' על נ' אמה תהי' לך תתל"ג ושליש וק"ל כזה:

@ בתוס' ד"ה ה"ג ר"ת כו' עד דרך אחר כו' עולה

אלף ומאה וי"א אמות ושליש של שליש שהיא

תשיעי' אמה כזה

..@. וטעם דבכפל השברים ימעט המספר לפי ."

. .

הנראה משום דמה שהי' לו אורך או רוחב לבד

נעשה עתה מרובע ויתרחב השטח מה שלא הי' לו שטח עד עתה וא"כ ודאי יתרבה ולא יתמעט כאשר יקרה למספר השלם והלא כשהי' מתחלה לאורך או יי

ייי לרוחב לבד היה חלק מועט יותר מאמה המרובעת למשל אעשה לך מרובע אורך אמה על אמה כזה

ואחתוך אותו לט' חלקים בקוי' דקים כזה הנה כל קו מזה הוא חלק שלישית מאמה לאורך או לרוחב והוא חלק כ"ד מכל הצלעות שנתהוו בחיתוך האמה לט' חלקים ובאשר נקח מרובע א' מהמרובעים הלז יהי' אח"כ חלק תשיעית מאמה מרובעת והרי הוא נתרבה ולא נתמעט והארכתי קצת אע"פ שפשוט הוא בעבור שקצת העם אשר לא יבינו משתבשים בו. וגם ראיתי בספר ר"י קנדיא' שמדבר בדרך חידה בו ע"ע. וכן תבאר למטה בסמוך בהפי' שמפרש רבינו משולם וק"ל:

בגמרא ת"ש הקונה אילן וקרקעות מביא וקורא מאי לאו כ"ש דאל"כ מאי קמ"ל. ואחר שמתרץ לי' לא ט"ז אמה מקשה מרישא דהנה ע"כ תאמר א"כ דקמ"ל באילן א' בקונה אותו עם קרקעו דמביא וקורא אבל בשנים אפי' בלי קרקע מביא ואינו קורא דא"א לומר דאינו מביא כלל אפי' בשנים דא"כ מאי קמ"ל באילן א' דצריך לקנות קרקעו דוקא תיפוק לי' אפי' בשנים כן (ולגופי' לא צריך הואיל דקנה ט"ז אמות כקושי' התוס') וא"א נמי לומר בשנים דמביא וקורא דא"כ למאי הוצרכו לומר בג' דמביא וקורא הלא אף בשנים כן אלא ע"כ מדיוקא דב' משניות אילו הו' ידעינן דין דב' אילנות ולמאי צריך א"כ אלא ע"כ להורות הדיוק דבשלשה אפי' קרקע כ"ש מביא וקורא דבשלמא באשר נאמר באילן א' דאף בקונה קרקעו כל שהוא מביא וקורא א"כ לא הוה ידעינן דין דב' אילנות מדיוק' דאילן א' דהו' אפשר לומר דאפי' בשנים כן והא דקאמר אילן א' לגופי' אצטריך דאפי' באילן א' בקונה קרקעו כ"ש מביא וקורא דוק ותמצא דמתורץ בזה מאי דמקשה מרישא מדיוקא ולא מסיפא אשר היא מפורשת וא"ת דניחא לי' טפי להקשות מרישא ולא מסיפא א"כ למה מקשה תחלה מסיפא דסיפא דאילן א' נשנ' באחרונה וגם יתפרש לך מאי ס"ד דהמקשן וק"ל. והתרצן משיב לא ה"נ ט"ז אמה ואפשר לומר דבא לומר דמתני' דאילן א' אתי' כר"מ וכדמפרשי התוס' וק"ל:

בתוס' ד"ה לא ט"ז אמה וא"ת כו' וי"ל דהתם כשענפי אילן גדולים הרבה ויוצאים חוץ לט"ז אמה. הנה יש לדקדק אש"ס דלקמן פ' הספינה דף פ"א דרצה ר"י לדייק דהי' מחייב ר"מ אפי' בלוקח פירות מן השוק מדקתני משנה יתירה דמכדי תנא לי' דיש לו קרקע פשיטא דמביא וקורא ומאי דיוקא דידי' דלמא אי לא הוה תני הא דמביא וקורא ה"א דיש לו קרקע היינו למלא אור' וסלו אבל מ"מ מקום יניקתן אשר הוא ט"ז אמה כסברת עולא לית לי' ולכך אינו מביא בכורים קמ"ל דמביא ויש ליישב וק"ל:

עוד יש לדקדק קצת לפי מה שמתרצים תוס' ז"ל בתירוץ הא' על קושי' הב' דהתם שאני שהקרק' קנוי לו עד זמן קבוע אבל הכא אם יתייבש האילן מיד אין לו בקרקע ע"כ לפ"ז אם התנה עמו ליטע אילן אחר אם יתייבש זה מביא ביכורים אע"ג שאין לו קרקע ט"ז אמות א"כ מאי מקשה הש"ס מאי לאו כ"ש דלמא דמיירי דקנה ממנו האילן על תנאי זה ומתני' הלז אתי' כר"מ לפי דעת התוס' לעיל בסמוך ואפשר לומר דא"כ למאי הוצרך לקנות שום קרקע דקאמר אילן וקרקעו אחר שע"ת זה קנה ממנו האילן. ועוד יש ליישב בד"א וק"ל:

עוד יש לדקדק אמאי דקאמר לקמן בספינה מ"ט דר"מ באילן א' ורצה לומר דמספקא לי' אי קנה קרקע או לא ומקשה ממאי דאמר ר"מ לפי שלא קנה קרקעו עד שהוצרך להגיה דצ"ל שמא לא קנה קרקעו ומאי קושיא דלמא באמת דלא קנה קרק' רק דמסופק לי' אי רשאי ליטע אילן אחר שיתייבש זה או לא והוא סובר דקנין פירות כקנין הגוף דמי ודוק וגם זה יש ליישב וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה