כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף כה:
בגמ' אמר רב חסדא מ"ד מצפון זהב יאתה זו רוח צפונית שמזלת הזהב וכן הוא אומר כו' הא דנקט ר"ח לישנא דמזלת והוצרך אח"כ להביא קרא על לשונו גם מאי דקאמר מ"ד כאלו קשה לי' דבר מה על הקרא נראה דלפי פשוטו הוה אפשר להבין דרוח צפונית מביא שובע לעולם וטובה וזה אינו באמת דרוח דרומית מעלה רביבים ולא רוח צפונית וכתיב מצפון תפתח הרעה ולא טובה לכך מפרש הקרא דמזלת הזהב היינו שמביא יוקר לעולם עד שהזהב נעשה בזול ומזיל מכיס וזהו הפירוש של יאתה דמביא את הזהב מאוצר ומכיס של אדם להוציא וליקח ממני פירות ואף לזה צריך עוד לפרש דלא תימא הא דקאמר שמזלת הזהב היינו שמזיל אותו ממדינה אחר' למדינה זאת שממולא בפירות לכך הביא הקרא הלז דכתיב ביה הזלי' זהב מכיס ולא לכיס וק"ל:
עוד בגמ' תנא ר"י מתיר בחרדל שיכול לומר לו כו' ובזה א"ש לישנא דמתיר ולא קאמר דאין צריך להרחיק דהו' משמע דחיוב ליכא אבל מ"מ מצד היושר הוא להרחיק את נזקו אבל בנתינ' טעמו דאמר עד שאתה אומר כו' א@ש דודאי מצד היושר ג"כ אינו צריך להרחיק אחר שחבירו אינו מרחיק וק"ל. וגם א"ש דלא פליג ארישא דמשרא וירק אלא דלטעמי' דרבנן קאמר כדלעיל דף ח"י וק"ל:
במתני' מרחיקי' כו' אם הבור קדמה קוצץ כו' ואם אילן קדם כו' ספק כו' הוצרך לן כל ג' חלוקים אלו דאי הוה תני הרישא ה"א אם אילן קדם נותן דמי' תחלה ואח"כ קוצץ ואי הוה תני מציעתא ה"א אם הבור קדמה קוצץ אפי' בלי נתינת דמי' ואי הוה תני הסיפא ספק כי' ולא המיצעת' ה"א בספק דאמר לא יקוץ פירוש' ולא יקוץ בלי נתינ' דמים תחלה אבל באשר נותן דמים תחלה יקוץ לכך תני נמי המיצעת' דכי היכי דבמציעת' אמרי' דלא יקוץ כלל כן בספק וממשנה יתיר' אפשר אתיא לן כן וק"ל:
עוד במתני' ר"י אומר אע"פ כו' שזה חופר בתוך שלו כו' הא דאמר ר"י דבר זה אפשר דבא לרמז לן מה דמתני במתניתין דלבתרא הי' חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו לכך קאמר שזה חופר בתוך שלו וק"ל: בגמ' תנא כו' בשלמא כו' גם הכא אפשר לפרש לישנא דבשלמא דהנה מצאתי בחדושי הרמב"ן דרוצה ליישב הוספ' הברייתא אף לפי גירסה דתנן נמי במתני' בין מלמטה דאי ממתני' ה"א מאי למעלה ששפת הבור למעלה מן האילן אבל שרשי האילן למעלה הן מקרקעית' של בור והן מלקין קרקעיתו חלא ברייתא דקתני בור למעלה משמע כל הבור למעלה ועוד כו' ע"ע ואפשר לומר א"כ לפי דרכו דלכך מאריך הברייתא לומר בין שהבור למטה ואילן למעלה ולכאו' הוה די באומרו בין שהבור למטה או בין שהאילן למעלה וכן בסיפא אלא דבא להורות בכפלו אפי' אם כל הבור למעלה אפי' קרקעית' וא"כ א"ש לישנא דבשלמא כלומר אילו הוה קשה לן על כפל לישנא דרישא הוה אפשר לומר דסיפא דקתני בין שהבור למעלה היינו שפתו כדלעיל אבל באשר א"ש כפל לישנא א"כ קשה לן אמאי וק"ל:
בגמ' אמר ר"י הלכה כר"י אמר ר"א כי הוינן כו' הוה אמרינן מודה ר"י כו' הנה מצאתי בחדושי הרמב"ן נתינ' טעם אמתני' דלעיל דלא קתני בהרחקת משרה וירק ושארי דברים הנשני' שם שיעור כמה הרחקה בעי משום דאחר דאין הלכה כת"ק אלא כר"י לכך לא איכפת לתנא ליתן שיעורא לפי זה ודאי אתי' על נכון דשמואל פסק כר"י ולא כת"ק ולפי זה א"ש נמי דאמר רב אשי דמודה ר"י בגירי' דילי' אחר שבכולה הרחקות האחרי' נותן שיעור א"כ ש"מ דמודה ר"י בי' וק"ל:
עוד בגמ' פאפי יונאה עני והעשיר כו' זולת דברי תוס' הו' אפשר לומר דאי לאו שהי' עני מקודם ולא הוה אסיק אדעתי' לבנות אפדנ' הי' לעוצרי שמן טענת חזקה כדאיתא לעיל בתאלי דרב יוסף אבל אחר שהי' עני מקודם לא מהני חזקה הואיל דלא אסיק אדעתי' לבנות שם אפדני' לכך לא מיחה וק"ל. ודע דהרמב"ם פוסק בהיזק כזה בדנייד נכתמ' דאם הזיק חייב לשלם אחר שהוא בעצמו עשה היזק הזה ע"ע: