כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף כב.
בגמ' בעא מני' פיל כו' הנה הואיל דחזינן בתוס' דבעי' הלזה יש לפרש בתרי אנפי' א"כ אפשר לומר דרב אדא בעא מני' דבלע כפיפ' ממש ורב אידי סבר דבעא מני' דבלע הוצין ולכך לא ידע להשיב דלא אפשיט בעיא זאת ורב אדא סבר דהבינו אשר שאל לו כפיפ' ממש ואפ"ה לא השיב לו א"כ ודאי לאו צורבא מרבנן הוא דהלא מתני' הוא ולכך לא נקט לי' שוק' ורב דימי סבר דלא בעא מני' כ"א הוצין ולכך כעס עלי' דלא נקט לי' שוק' ואפשר דנענש דהוה לי' למידק שפיר וק"ל. ובאשר כל אחד אמר אנא ענישתי' זולת דברי תוס' ז"ל אפשר לומר דבאי' להורות לן כל אחד דיהא אדם אחר זהיר מעשות דבר מדברים אלו כדי שלא יענש כמוהו ותוס' כתבו דהי' מצטער כל א' בזה א"ש נמי דאי כפשוטו מאי קאמר כל אחד אנא ענישתי' דלמא כולם בהדדי ענשי' אבל באשר כתבו ז"ל א"ש דמ"מ נמטי' לכל א' שיבא מכשורי ולדידי א"ש נמי וק"ל:
בתוס' ד"ה וקמא היכי סמיך ס"ד דבנפל מיירי כו' הנה כתבו ז"ל לפרש דעת המקשן והתרצן דלא תימא דקשי' לי' אסיפא דמילתא דאמר לא יסמוך לו כותל אחר דמשמע דכבר הי' לו כותל אחר מקודם ואי הי' הדבר כן א"כ תירוצו דר"י לא הוה א"ש לכך כתבו דבאמת הסיפא מתפרשת שפיר דמקרי אחר נגד כותל חבירו וקושיתו לא הי' אלא ארישא דמילתא דקתני מי שהי' כותלו כו' דמשמע דבנפל מיירי וא"כ תירוצו דר"י מתפרש שפיר מי שהיה גבול כותלו כו' ואח"כ כתבו וא"ת כו' דבשלמא אי הוה אמרי' דקושיתו קאי אסיפא דמילתא אבל הרישא לא קשה לי' מטעם דשפיר ידע לפרשו דגבול קתני א"כ לא הו' ק' מידי ארבא דגם רבא הי' אפשר לפרש דה"ק מי שהי' כותלו סמוך לגבול כותל חבירו כו' ובראשון קמיירי באמת אבל השתא דאמרינן דר' יהודא מפרש מלת כותל דמיירי בגבול ורבא פריך דכותל קתני ולא גבול א"כ במילתי' א"א לומר כן א"כ קשה להו וק"ל: