שער ההלכה · מקום מגורים
"לב אבות על בנים"
בן שזכה ברוך ה' לעזוב את הבלי העולם הזה, ולהגיע אל דרך האמת - דרך התורה והמצוות, והוריו עדיין לא זכו, לא יעזוב את בית הוריו חס ושלום, כי אדרבה כאשר יראו את הכבוד שבנם חולק להם, ואת דיבורו עימהם בנחת ובדרך ארץ, יתקרב לבבם ליראה ולאהבה את ה'. ואמנם עליו להזהר בכשרות המאכלים והכלים, וכל כיוצא בזה, וטוב שיתייעץ עם חכם, שיורהו כיצד לנהוג בדברים אלו.
עד כדי כך?!
לישיבת פוניבז' נכנס פעם בחור מבוהל, וסיפר כי הוריו חולים מאוד, והוא נאלץ לגור עמם כדי לסייע להם. לתומי חשבתי כי העוף שאימי מבשלת כשר הוא, אך הפעם הבחנתי כי אמי מוציאה את העוף לחצר, ושם עורפת את ראשו ללא שום שחיטה כשרה. לכן ברחתי מהבית ובאתי לישיבה על מנת לקבל עצה מה לעשות. הבחור נלקח עם כמה בחורים בבהלה לגאון החזון איש, כששמע זאת הרב, השיב להם: ומה אתם רוצים ממני, שאומר לו לעזוב את בית הוריו ולנטוש אותם חולים?! איני יכול לומר לו דבר כזה! הבחורים הבינו שהרב מתכוון כי עליו לעזוב את בית הוריו, אך אין הוא יכול לומר לו לעשות כך. תוך כדי דיבור הוחזרו הבחורים אל הרב, שהבהיר את דבריו: לא לכך התכוונתי, אלא עם כל הבהלה והחשש, עליו לחזור לבית הוריו ולסייע להם, אלא שמעתה צריך להזהר בענייני הכשרות בבית. (עה)
מנעם ה' מכבוד
בן שהוריו לא זכו עדיין לשמור מצוות, והם עוינים אותו ומיצרים לו מחמת שנאתם לדת, הרי הם בכלל המינים והאפיקורסים שמנעם ה' מכבוד, ואין לכבדם. וטוב שילך לגור במקום אחר, לבל יפריעו לו להתקדם בעבודת ה'. וכדאי שיתייעץ קודם לכן עם חכם, כי פעמים ההורים נעשים עוינים, מחמת שהבן אינו יודע להתנהג בתבונה, ומכעיס אותם במעשיו. ומאידך, על הבן להתנהג בחכמה ובתבונה, ולקבל הדרכה מחכם כיצד לנהוג. (ה"ע קכב)
כרצון איש ואיש
בן שנשא אשה, וחפץ לגור בעיר אחרת, בודאי שרשאי לגור בכל מקום אשר יחפוץ, ואין עליו שום חובה לגור דוקא בסמוך להוריו. ואולם, אם הוריו מתנגדים שיגור בעיר אחרת, יש לדון בכל מקרה לגופו כדלהלן. והנכון הוא שיתייעץ עם חכם מורה הוראה, והכל על מקומו יבוא בשלום.
אופנים שונים
ישנם אופנים מסוימים שבהם רשאי הבן לעבור לגור בעיר אחרת נגד רצון הוריו, ואמנם אף בהם, הנכון שיפייס את הוריו וידבר על לבם שיבינו אותו ויסכימו עמו.
א. אם אין לבן די כסף עבור הדיור במקום הוריו.
ב. אם אינו מוצא מקום ללמוד תורה כחפצו במקום הוריו.
ג. אם אינו מוצא מקום לימודים טוב עבור בניו ובנותיו שיוכל לחנכם שם ביראת שמים אמיתית.
ד. אם הבן מזכה את הרבים בשיעורי תורה וכיוצא בעיר אחרת.
ה. אם הוריו גרים במקום שהנשים שם אינן הולכות בצניעות, והדבר גורם לו או לילדיו הפרעה ביראת שמים.
ו. אם הרופא המליץ לבן לגור במקום שהאוויר שונה.
ז. אם אינו מוצא עבודה במקום הוריו.
ח. אם הוריו קשים ומצערים אותו מדאי, וחושש שיכשל בכבודם.
ט. אם הוריו יצאו מדעתם. וימנה מי שיטפל בהם כהוגן, אך אסור להשאירם ללא טיפול. (תיד)
י. אם אינו מוצא אשה לשאת, אלא בעיר אחרת.
יא. אם יש חשש של הפרת שלום בית עם אשתו.
יב. אם ההורים מוחלים לו שיעבור דירה.
בכל צורך אחר שנראה לבן להעתיק את מקום מגוריו, הנכון שישאל חכם מורה הוראה שיורה לו כיצד לנהוג. (תג)
כי מכבדי אכבד
הורים זקנים הצריכים שבנם ישרת אותם בתדירות, בודאי שאין לו לבן לעבור עתה לגור בעיר אחרת, ואדרבה ישתדל לגור בסמוך קצת אליהם, באופן שיהיה זמין לשרתם ולכבדם תמיד. ואולם אם הבן מוכרח לעבור, והותר לו על פי ההלכה, עליו למנות אדם אחר שישמשם כהוגן, ואסור לו להשאירם ללא טיפול מסודר. (מהרי"ל, יפה ללב, ערוך השלחן, איש מצליח. תג, תד, תז, תיד)
על זה לא חשבתי...
מעשה באברך מירושלים שפרנסתו היתה קצת בדוחק, אי לכך חשב בדעתו לעזוב את ירושלים ולהעתיק את מקום מגוריו לעיר אחרת, ששכירות הדירות שם הרבה יותר זולה, וכך יוכל לחיות יותר ברווח. אך קודם שעשה כן, החליט לעשות "דעת תורה", והלך לשאול את פי הגאון מורנו ורבנו רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, אמר לו הרב: אביך מתחיל להזדקן, ודוקא עכשיו הוא יצטרך את עזרתך, אם כן היאך נזכרת זה עתה להעתיק את מקום מגוריך, ומי יטפל באביך לעת זקנותו?" הודה האברך שעל זה לא חשב, וחזר בו ממחשבתו, ונשאר לגור בירושלים, והוסיף עזרה על עזרתו להוריו.
ועל זה יאות להביא את דברי המדרש (בראשית רבה פרשה לט אות ז): "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר: אצא, ויהיו מחללים בי שם שמים ואומרים, הניח אביו והלך לו לעת זקנותו, אמר לו הקב"ה לך לך, לךָ אני פוטר מכיבוד אב ואם, ואין אני פוטר לאחֵר מכיבוד אב ואם".
לשמור על קשר
בן הגר בריחוק מקום מהוריו, עליו להיות עם הוריו בקשר טלפוני, כדי שיהיו רגועים וידעו בשלומו. וידע כי בכל פעם שמתקשר אליהם, מקיים מצות עשה מן התורה של כיבוד אב ואם, ולא יתעצל בזה. (תז, תיג)
לך לשלום
בן הנוסע לחוץ לארץ לאיזה זמן, מצוה שקודם צאתו, ילך אצל הוריו ויפרד מהם לשלום, וינשק ידיהם ויבקש את ברכתם. (כף החיים פלאג'י. תיג)
ברכת שהחיינו
אדם שלא ראה שלושים יום את אביו, או אמו, או רבו, או אחיו, או אחותו, או חברו, ומרגיש ששמח מאוד בראייתם, צריך לברך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות.
וכן עשה מעשה הגאון ממונקטש, בראותו את הסבא קדישא הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל, ושמח מאוד בראייתו, וברך עליו "שהחיינו". וכן עשה מעשה לפני כארבעים שנה, מורנו ורבנו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, בראותו את הרב הראשי לפנמה הרה"ג רבי ציון לוי זצ"ל, בביקורו בישיבת פורת יוסף, ושמח מאוד בראייתו, וברך עליו "שהחיינו". (ברכות נח ע"ב, תוספות, הרמב"ם, הרא"ש, טור ושלחן ערוך, ברכי יוסף, ערך השלחן, ברכת יוסף ידיד ועוד. תכח)
הרגיל לדבר עם הוריו בטלפון, ועברו שלושים יום שלא ראה אותם, יש לו לבדוק היטב בעצמו, אם שמח מאוד בראייתם, יברך. ואם לאו, לא יברך. (תכח)