ישמח משה על תפלות יוט וליקוטים· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
תוכחת חיים אמירה נעימה · יום כיפור
דרשה קודם כל נדרי
(ג) אוי לי איך אפתח פי להוכיח עם קדוש אשר פחות מהם וודאי קטנו עבה ממתני כי חוטא ופושע אני עוונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני הוי אזעק מרה על שברון עונותי מר אצרח על רוב חטאתי כי פשעי רבו מלמנות וחטאי עצמו מספר איך אברח מקצפו ית' אל רחמיו ית' ואני מבקש לכם קהל עדה קדושה שתעזרוני בתפלתכם שתתפללו גם בעדי שימחול לי השי"ת מעלי ופשעי ויהיו דברי אשר אומר רצוי' לפניו יתברך כתמור דקה מן הדקה.
איתא במדרש וה' נתן קולו לפני חילו בר"ה כי רב מאוד מחנהו אלו ישראל כי עצום עושי דברו שמעצים כוחן של צדיקים שעשו רצונו נוסח' אחרינ' של ב"ת כי גדול יום ה' זה יוה"כ מאוד נורא מי יכילנו ג' ספרים נפתחים והמדרש הזה אין לו קישור ובפרט כי הוא נתינת טעם ומה נתינת טעם יש וגם מאי הפי' שמעצם כוחן ועוד מאי דמסיק ג' ספרים נפתחין כו' הלא הג' ספרים הם רק בר"ה ולא נשאר ביוה"כ רק ספר אחד והנ"ל בזה כי ידוע דמלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון להיות המלך ה' יושב על כסא משפט וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו מי לא נפקד כהיום הזה ועלילות מצעדי גבר ויצרי מעללי איש וכולם חרדים מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ ומי האיש אשר לא ירגז ויאחזנו פלצות תסמר שערות בשרו שאם לפני מלך בשר ודם יביאו דינו יחרד חרדה גדולה עד מאוד וישית עצות בנפשו איך להמלט ק"ו ב"ב של ק"ו מה יש לעשות כשיביאהו למשפט לפני ממ"ה הקב"ה השופט כל הארץ כי יבוא יום פקודתו ודינו מגופו ומנפשו ומרוחו ומנשמתו ומאשתו ומבניו ומבנותיו ומטפיו גדיים קטנים וממאודו וממונו ומרכושו לפני יודע כל תעלומות וביד כל אדם יחתום והאלקים יבוא במשפט על כל נעלם כי גדול יום ה' ונורא מאוד ומי יכילנו להצטדק בדין וכפעלו יפעל לו דין (לכאן שייך פי' של המדרש הנ"ל) [לא מצאתי פי' המדרש בהכתבים ואך במקום אחד מצאתי דרוש על המדרש הנ"ל והרכבתי וחיברתי הדרוש הנ"ל לכאן למען לא יחסר המזג והשלמתי החסרון לחבר האהל להיות אחד] ונקדים לבאר פסוקים בזכרי' וה' עליהם יראה ויצא כברק חיצו וה' אלקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן ה' צבאות יגן עליהם ואכלו ושתו והמו כמו יין ע"כ בהקדם לבאר המדרש עלה אלקים בתרועה כשהוא עולה בדין הוא עולה ה' בקול שופר בשעה שישראל תוקעים בשופר הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים גם נבאר דברי הפייטן ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת שהם דברים סותרים כמו שהקשה הגמ' בר"ה על פ' ורב חסד ואמת ותי' הגמ' לא שייך כאן דהא ויכון משמע הכנה וגם לבאר מה שאמר אח"כ ומלאכים יחפזון כו' כי לא יזכו בעיניך בדין:
גם לבאר הפזמון אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך מלפניך משפטינו יצא עיניך תחזינה משרים אף שכבר ביארתי בכמה וכמה דרכים מ"מ עוד ידי נטוי' לבאר, ושם ביוה"כ כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך איזה שייכות יש להפסוקים הנ"ל, גם לבאר הפסוק תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב בזוהר חק לישראל דינא רפי' משפט לאלקי יעקב דינא קשי', גם לבאר מה שיסדו אנשי כנה"ג בש"ע של ר"ה ויוה"כ עוז בידך וגבורה בימינך ושמך נורא על כל מה שבראת, גם לבאר דברי הפייטן לבושו צדקה מעטהו קנאה נאפד נקמה סתרו יושר עצתו אמונה פעולתו אמת צדיק וישר קרוב לקוראיו באמת.
וכדי לישב כל זה נקדים דביע"ד הקשה האיך תוקעין שופר בר"ה הלא הוא מעורר הדין וכענין אפיק שופרא ושמתי' והשיב דבאמת כך הוא בהאי שופר מעורר שופר דלעילא והוא התחלת הדין והוא טובה גדולה לנו שאם לא היינו מעוררים אנחנו הדין אעפ"כ הי' הדין ח"ו מעורר עלינו וכל המ"ש המה שונאים אותנו והי' ח"ו מה שהי' לכך אנחנו מעוררים הדין ואז מתחיל משפט חזק אף על העליונים ומלאכים יחפזון וכל שרי מעלה של האומות ירגזון ואין להם פנאי לקטרג על ישראל וזה כוונת הפייטן ומלאכים יחפזון עכ"ד והנה לפ"ז התקיעה הנ"ל הוא עצת מי שאמר והי' העולם לטוב לנו והנה לפ"ז המשפט החזק נצמח מכח החסד הגדול שרוצה לזכותינו ותוכן הכוונה בהמשפט כדי לעשות חסד עם ישראל וש"ת כי משא פנים יש בדבר אל תאמר כן והענין הוא כי האדם עלול לחטא מיצרו הרע ועיקר החטא הוא העדר התשובה והשם אינו מבקש רק שישבר לבו ויקרא בכל לב על המחילה ועל הסליחה והמלאכים אינם מסכימים על התשובה מחמת שהם אינם בעלי יצה"ר ולכך הם כועסים מאוד על החוטא ואינם מבינים כלל מהות היצר של בני אדם מחמת שהם אינם בסוג זה אבל יוצרינו יודע יצרינו וזה נכון ואמת, ועפ"ז מבואר לבושו היינו הדבוק צדקה רק מעטהו קנאה ומפרש יותר נאפד נקמה אבל סתרו של האפוד הנ"ל הוא יושר שיצמח יושר הראוי ומפרש עצתו אמונה היינו עצה הנ"ל פעולתו אמת שלא תאמר משא פנים יש בדבר כי צדיק וישר קרוב לקוראיו באמת ר"ל שזה הוא הצדק והיושר מה שקרוב לקוראיו כי כן ראוי להיות, ונקדים כי עוז וגבורה מורה על הדין וידוע דשמאל דין וימין רחמים וידוע דידך דרשו חז"ל על יד שמאל יד כהה וכן לעילא כמבואר תגבורת ימין על שמאל כי הקדים מה"ר למדה"ד וק"ל ונמצא כל הדין הוא בשמאל אך יש ג"כ דין ע"י ימין כגון האי שמעורר דין במדת החסד וזה עוז בידך דייקא אך יש ג"כ גבורה בימיניך והוא ושמך נורא על כל מה שבראת אף על העליונים ומלאכים יחפזון והוא פלא.
ועפ"ז מבואר המדרש על פ' עלה אלקים בהקדים מ"ש בעל שמ"י בסי' מ"ז דרחמים מכונים בשם עלי' והדין בשם ירידה והיינו בדין הוא עולה ועומד מכסא דין ודו"ק. ועפ"ז מבואר הפייט ויכין בחסד כסאך היינו ע"י החסד כוננת כסאך שהוא מורה על כסא מלכות שהוא מורה על הדין כמו המלך המשפט והיינו ותשב עליו באמת אבל הסבה היא חסד ודו"ק. ואמר ומלאכים יחפזון כו' וכל זה למה לזה אמר כי לא יזכו קאי על ישראל בעיניך בדין וצריך לעשות חסד ומה"ש מקטרגין לכך צריך לכל זה.
ועפ"ז מבואר הפזמון אל תבא במשפט עמנו וש"ת מה אענה למקטריגים לזה אמר כי לא יוצדק לפניך כל חי ומפרש יותר צדק ומשפט כו' והיא תוקף הדין כי ידוע מהזוהר כי צדק הוא תוקף הדין יותר ממשפט רק צדקה בה' הוא חסד אבל צדק דין הוי ואמר דהוא מכון כסאך אבל אינו עצם הכוונה כי חסד ואמת יקדמו פניך ועי"ז נמשך הכנת המשפט וא"כ שהמה"ש בעצמן עומדין בדין א"כ מלפניך משפטנו יצא א"כ אנחנו מבקשין עיניך תחזינה משרים, כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם היינו כשאין עושין רש"מ דנקראים עבדים כמבואר בגמרא יתנחם ורוצה לזכותן אז למשפטיך עמדו היום ר"ל אותו היום כי הכל עבדיך וע"י כך מזכה ישראל:
והשתא מבואר תקעו בחודש שופר וש"ת למה כקושי' היע"ד לזה אמר כי חק לישראל הוא דינא רפי' בזמן שמשפט לאלקי יעקב דינא תקיפא ודו"ק.
והשתא מבואר המדרש דידוע כל מקום שנאמר וה' הוא וב"ד והיינו וה' נתן קולו לפני חילו חיילי מרום [כי גם הם נתונים בדין] בר"ה למה כי רב מאוד מחניהו אלו ישראל חשובין הם מאוד בעיניו ורוצה לזכותן [ועצום עושה דברו שמעצים כחן של צדיקים ונ"א של בע"ת היינו שמעצים כחן שמתפאר בהם ובכחם כנאמר ישראל אשר בך אתפאר עד כמה כחם יגדל להתנשא כארי להתגבר על יצרם הרע וכידוע מפירוש הרי"ף על אמרם הללו בוכים והללו בוכים והקב"ה אומר גם בעיני יפלא עיין תפל"מ תהלים י"ג עה"פ ואני בחסדך בטחתי וכו' ועיין לעיל שיה"ש א' ה', כי המלאכים לא ידעו ולא יבינו כחו של יצה"ר אך כי הוא יוצרינו היא ידע יצרינו והוא מעצים כחן של בע"ת אשר כבר נתפסו ברשתו והוציאו ממסגר אסיר להוציא אסורים בכושרו"ת להכשיר מעשיהם מהיום וע"ע וזה כי גדול יום ה' זה יוה"כ בחי' גדולה כינוי לחסד ורחמים כי זה גדולתו ונורא מאוד מי יכילנו ג' ספרים נפתחים כי כלם כאחד אם שבו בתשובה בין ר"ה ליוהכ"פ כלם בספר החיים יכתבו ויחתמו ודרשו ה' בהמצאו אלו עשי"ת אשר אף לאחר גז"ד יקרע רוע גז"ד בזעקתם בעוד ליל לחפש כל בדק היטב הדק וזה ומי יכילנו כב"י להקב"ה מעשות כל אלה ונפשו אותה ויעש כמאמרו כב"י יעשה תשובה ויכפר והבן].
והנה ידוע דצפון נקרא שמאלי ודרום ימיני וידוע דלמעלה בדין עליונים הכל דין והיינו וה' היא וביד עליהם יראה ויצא כברק חיצו ואדוני אלקים והנה הראשון אדוני והשני הוי' ונקרא אלקים והיינו לבושו לדקה מעטיהו קנאה כי השם אדני על הוראות המלכות והאדנות שהוא דין והנה בגלוי הוא אלקים משפט חזק אבל לבושו צדקה כי הוא עצם המכוון סתרו יושר והוא הכתיב הוי' בשופר יתקע היינו שופר דלעילא התחלת דין וידוע דסערה רומז על הדין החזק כמו שאמר איוב בשערה ישופני והיינו והלך בסערות תימן היינו אף הימין והיינו בשני עיזקאין ע"ד שאמרתי על האלף של הזוהר ועי"ז ה' צבאות יגן עליהם היינו על ישראל עמו ואכלו ושתו ורוו כמו יין עפ"י בא' שהלך עם שונאו למשפט ומשכר אותו כדי שלא יוכל לטעון והבן [ע"כ הדרוש שהי' כתוב במקו"א והצגתיו לכאן].
ועכשיו אחב"י נחפשה דרכנו ונחקורה לראות ולהביט בעין שכלנו באיזה מדרגה אנו קיימין הנה בגמ'. איתא אבק לה"ר אין אדם ניצול בכל יום ועכשיו אין אדם ניצול מלה"ר עצמו בכל שעה כי בעוה"ר פשתה המספחת ואין דורש ואין מבקש ואין שם אל לב אחב"י הביטו וראו קללת דוד שקילל לבעלי לה"ר וראו כמה הפליגו חז"ל בעון הנ"ל כי הלא יש לנו לחקור ולדעת על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה הוה על הוה שבר על שבר הוי באו בניך עד משבר וכח אין ללידה היינו כמו שהיולדת יש לה צער חבלי לידה שהוא צער גדול עד אין חקר אח"ז בא הלידה שהוא שמחה גדולה אך אם באה עד משבר וכח אין ללידה אז נפשה מרה להעד מאוד עד אין סוף ואין קץ ככה אנחנו ב"י כי קודם ביאת משיח צריך חבלי משיח צרות גדולות קשות ומרות עד שא' מבעלי הגמ' אמר ייתי ולא אחמינא ועכשיו באנו עד שבר שיש לנו צרות חבלי משיח אבל אוי לנו כי כח אין ללידה כי אין לנו כח להביא את משיח צדקינו ואין איש שם על לב מתי יהי' הקץ לחושך שומר מה מלילה אוי לנו כי עיפה נפשנו להורגים ושבר גדול נשברה בתולת ישראל מכה נחלה מאוד מי יתן ראשנו מים ועינינו מקור נוזלים אשמנו מכל עם בושנו מכל דור אוי לו לדור שכך עלתה בימיו מי ראה כזאת מי שמע כזאת כי גדול כים שברינו טובים חללי חרב מחללי רעב והעכו"ם יושבים בשמחה בדגנם ותירושם ויצהרם ובתולת בת ישראל עם קדוש עם ה' זרע אברהם אוהבו ישבה כעוטי' השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר גרושים נטושים כדומן על פני השדה ביום לחורב ולקרח בלילה העטופים ברעב ומעולפים בצמא כאשר ספרו לנו אוי הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו ואיך אתאפק ואיך אנחם ובקול מר איילל על שבר בת עמי ולא זו אלא אף זו לא מצאו מנוח לכף רגליהם והנוגשים אצים לאמר מדוד והבא מנדה בלו והלך כאשר בהיות השפע ופרנסה וזה מוציא ומגרש מארץ מולדתו וזה אינו מכניס ונמצא קרח מכאן וקרח מכאן והנה עם ב"י מוכים ולוקים כאשר היתה למראה עינינו בזה הקיץ אוי לעינים שכך רואות ועפ"ז פרשתי הפ' גלתה יהודה מעוני כו' כל רודפי' השיגוה בין המצרים הצרות החדשות משכחות את הישנות גזירת הנשואין ובכל פעם ופעם משנין ועי"ז אריכת הגלות יתירה תורה חגרה שק עשתה מספד תמרורים באמרה עם ה' אלה והלא התריתי בכם תשובו לתוכחתי אביעה לכם רוחי ותמאנו לכן מידכם היתה זאת לכם ובמר תיילל מי יגלה מעמקי ומי ישדד מסתרי מי יפענח צפוני מי יפרק הוויות ומי יתרץ שברים הלא כלי מלחמה אבדו ונפלו הגבורים המה הגדולים אנשי השם שמתו בזמנים הללו ואשאל היש תורה חדשה כמו וזרח השמש ובא השמש אבל ממי תצא אי' תלמיד ולומדי' אש תוקד בקרבי בהעלותי על לבי כי תלדי בני שעשועיך אל חק מוניך ובבני נכר ישפיקו ומה אשמח היום עוד בבן היולד תחת שלש רגזה ארץ תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה תחת עשו הרשע שנאמר בו ואת אחיך תעבוד עד מתי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה הבל הבלים ירש תורתינו הקדושה ששרפי מעלה חשקו בה לעזוב מקור מים חיים ממקום קדוש יהלך לחצוב להם בורות בורות נשברות הבל ואין בם מועיל על זאת ידוה לבינו ויחשכו עינינו אחב"י תנו לבבכם לדעת זאת כי עת צרה הוא ליעקב אין לך יגון שנחסר היש מכאוב כמכאובינו לכה דודי נצא השדה נראה אם הארץ נתנה יבולה ועץ השדה פרי' היוקר יאמיר מתגבר ומתרבה מאוד וגם המדינות שהיו עוזרים אותנו יוקר בהם כפי הנשמע ומכיס תם הכסף וידל ישראל מאוד והשפע ניטל המחיות ע"כ נבקשה רחמים שירחם על עניי הצאן עמו וצאן מרעיתו בזה השנה שלא יהי' ח"ו כלים ברעב מה כתיב בתרי' בהאי קרא נלינה בכפרים ונראה בצרות אחינו ב"י העומדים בצרה המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחה ושכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי שובו בנים שובבים ארפא משובתם ויפן כה וכה אי אית מאן דיתער בתיובתא לתברא בית אסורי' דלהון הה"ד לאמר לאסורים צאו ולאשר בחושך הגלו והמלך כב"י אסור ברהטים ע"כ נחפשה דרכינו ונחקורה כי מי חשיד קב"ה לעבוד דינא בלא דינא הלא כל דרכיו משפט ואין עול ומשלם בסאה ואיפה מדה כנגד מדה כי ממצות התלוים ברגל הוא תחום שבת ואנשי הכפרים לא נזהרו בזה ע"כ נדחו רגליהם ע"כ אחי התחרטו ובקשו רחמים ומחילה מאל מלך וסולח ועבור כי חללו שבת במכירה ניטל מחייתם והכל בדבר אשר זדו כי בעון הידוע בא גלות וע"כ גלינו מארצנו ולכך נגלנו כעת גולה אחר גולה ואמרו חז"ל המוציא שז"ל חייב מיתה ובזוהר החמיר מאוד מאוד עד שכתב שממש חמור מכל עוונות ובגמרא כאלו שופך דמים וגם בכנפיו ימצא דם נפשות אביונים נקיים ע"כ כל ידי' תרפנה וכל לבב אנוש ימס ונבהלו, וצירים כיולדה יאחזון ויחילון כי מי הוא זה ואיזה הוא אשר נקי מזה באיזה פנים יעמוד בדין אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום תוכחה וכי יפקוד ה' מה נשיבנו כי רבים חללים אשר הפילו בכל שנה ושנה ומכ"ש אלו החוטאים במזיד בזה אוי להם ולנשמתם גדול עונם מנשוא יחוסו על עצמם ועל נשמתם ויקבלו תשובה כהוגן ואנחנו ב"י נבכה מאין הפוגות עד שנלקט כל הניצוצות קדושות שנפלו אל הטומאה על ידינו בזה השנה ובכל שנה ושנה ולהחזירם אל הקדישה אחי ורעי אל תתנו דמי ועל תמעיטו בבכי' הרבו דמעות ואמרו בפיכם ותבקשו שיחזור ניצוצות הנ"ל אל הקדושה אחי ורעי אל יקל זאת בעיניכם ועורי עורי ישנים מתרדמתכם כי אילו ידעתם עד היכן מגיע פגם עלבון עונותיכם לא יערב לן חיים ע"כ נרדמים הקיצו זכרו בוראכם ואם לאו ח"ו בורכם וחפשו מעשיכם לשוב אל ה' בעוד שהשער פתיח לדופקי בתשובה וזאת לכם לדעת דהמוציא ז"ל הוא מד' כתות כת חנפים שקרנים לצים מספרי לה"ר וע"כ מקודם כל א' וא' יפשפש ויבדוק עצמו אם הוא אינו מד' כתות אוי לנו מי מאתנו יתפאר בזה שלא הוציא מפיו שום דבר שקר ולא דבר שום לה"ר ולא התלוצץ כלל ולא חנף כלל לשום אדם וכיון שכל אלה נמצא בנו מה יש לנו עוד צדקה לזעוק עוד אל המלך ועל מה בטחנו ותמכנו יתידותינו ואין לנו תרופה אחרת רק מקודם לבכות ולהתחנן ולהתודות על עונות אלו ולקבל על עצמו בלב שלם לזהור מהם שלא לחזור עליהם ח"ו ככלב שב על קיאו ולהתפלל ולהתחנן לפני מוחל וסולח שיסלח לנו כדי שנוכל למיקם קמי' מלכא קדישא ואז יוה"כ עם תשובה יועיל לנו על שאר העונות אך בזאת נאות להיות שכל אדם יפשפש אם אין בידו משל חבירו שאין לו תקנה רק בחזרה ואם לא יוכל להיות החזרה עכשיו יקבל על עצמו לחזור אחר יוה"כ כי עבירות שבין האדם לחבירו אין יוה"כ מכפר ואל יקל בעיניכם כי בדור המבול שהי' בהם כל העבירות לא נחתם גז"ד אלא על הגזל וגם אחי ורעי עין ביטול תורה גדול עד מאוד והוא תחילת דינו של אדם שנאמר פוטר מים ראשית מדון ובעון זה שבטלנו מהתורה יש כח לשונאינו לבטלו, אנחנו מתחילים והם גומרים בכן תתחרטו על העבר ונבקש כפרה ומחילה ולהבא יזהר כ"א ללמוד כפי כחו אם יוכל לקיים והגית כו' מה טוב ובאם לאו יקבע עתים לתורה ואם הוא ע"ה ילמוד ספרי דייטש או ישמע מהלומדים ואם ככה תעשו בוודאי נצא נקיים בזה יוה"כ כמ"ש כי ביום הזה יכפר עליכם רק אב"י זאת לכם לדעת דאיתא בגמ' יומא עבר על עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על ל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר עבר על כריתות ומב"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין ותשובה היינו חרטה ווידוי ע"כ אב"י פשפשו מעשיכם אולי ימצא א' בעצמו עבירות שהוא מכריתות ומיתת ב"ד ואם לא ישוב ויקבל על עצמו תשובה גמורה ליסר עצמו ביסורין לפי גודל העון כמוזכר בספרי התשובה אז אוי לו ואוי לנשמתו ומה יחשוב האם לעולם יחי' הוי יבא יומו, ויקץ מחלומו, ולא יוכל לשוב למקומו, ועל פשעיו אשר עבר, ועל חטאיו אשר גבר, מה ישוב שולחיו דבר, ואם לא עכשיו אימתי, ואם אינו יודע ללקט לעצמו תשובה כבר אמרנו בר"ה להתודות לפני למדן והוא יורה לו דרך התשובה ואל יעצרהו הבושה כי מה הוא הבושה קלה לפני ב"ו עפר ואפר כמוהו לנגד העונשים. קשים ומרים, אוי בשימי על לבי השבעה מדורים לרשעים שמורים, לדור דורים, ועפ"ז פרשתי הפסוק מה בצע בדמי ברדתי אל שחת כמו אל תתני דמי (לשון שתיקה) או בדמי כמשמעו שחס על שפיכת דמיו דליזול סומקא וליתי' חיורא וכן פרשתי הפ' אני אמרתי בדמי ימי [בשביל שאשתוק] אלכה בשערי שאול והבן והלא טוב טוב לבייש עצמו בזה העולם מלסבול חרפות ובושות וכלימות אלף אלפי אלפים וריבוא רבבות פעמים ככה בעלמא דקשוט אוי אחי ורעי חוסו וחמולו על נשמתכם ועל שארכם ובשרכם ותנו לה' אלקיכם כבוד בטרם יחשוך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף כי שם דנין את הרשעים בלי חנינה וחמלה בכף הקלע ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם הוי משכימי בבוקר שכר ירדופו מאחרי בנשף יין ידליקם יין חמת תנינים הוי רבים ישתו ח"ו כוס התרעלה ע"כ אחי וריעי שימו זאת על לבבכם ואל תאמינו ברע ואל תבטחו באלוף כו' כי כל האומר הקב"ה וותרן וכו' הוי עד מתי אתם מוכים בסנורים וישים החוטא הפחד הגדול לנגד עיניו שאם ימית בחטאו כמה משחיתים ילכו לפני מיטתו ויצעקו ואם לא ישום החוטא אל לבו דברי אוי לו ואוי לנפשו והלא טוב טוב הי' לו אם לא שמע כלל אמרי והנני מפיל תחינתי שנצא גם אנחנו גם טפינו מהערבות של החוטא הזה אשר אינו משים אל לבו דברי ובדעתו לילך עוד בשרירות לבי הרע, הוא לבדו בחטאו ימית ואין אחר עמו ולהאומר שלום יהי' לי ירבץ בו כל האלה הכתיבה וימחה ה' את שמו מתחת השמים אבל מי שישים לבו לדברי ושב בתשובה שלימה ורפא לו כי לא יחפוץ במות המת כי אם בשוב מחטאתו וחי' שובו שובו מדרכיכם הרעים קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ונאמר בבכי ובשברון לב אלקינו ואלקי אבותינו כו' כל הווידוי.
אחר הווידוי
מורי ורבותי כבר התידנו על חטאינו והעיקר לעזוב דרכינו הרעה ולכבד בה"כ מקדש מעט כדינו שלא יתקיים בנו ח"ו מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי מורי ורבותי מנהג אחד טוב הי' בינינו שהי' מתאספים לתפילת חצות באמצע לילה ועכשיו נשתקע הדבר על מה ולמה וכי כבר נבנה המקדש והארמון על תילו נזכיר נא עבודת היום הזה איום ונורא שהי' נעשה ע"י מלאך ה' לבוש הבדים הוא הכהן הגדול שנאמר בו כי מלאך ה' צבאות הוא והי' מכפר עלינו בשעירים העולים לגורלו ועתה באשמתינו מה כתיב בתרי' ושעיר המשתלח מכפר על הכל אף על כריתות ומיתת ב"ד ועתה חסרנו כל אלה וא"כ למה לא נבכה ונזעק על יגונינו וכי טוב לנו עד שנשכח ירושלים והלא אנחנו אומרים אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי ועתה נתחלף ראש שמחתי ללענה וראש מכ"ש שיש לנו לבכות ועל כלם גלותא דשכינתא למען השם אל תשכחו בכו במרר כל בית ישראל על אמנא דאיתרכת מקינה דתנינא בזוהר ווי לין לבני נשא דקב"ה אסיר עמהון בגלות ועלי' אתמר אין חבוש מתיר עצמו מבית אסורים הביטו וראו עד היכן מגיעין הדברים כי אנחנו בעונותינו כב"י מתישין כח פמליא שלמעלה ע"כ קרעו לבבכם לשנים עשר קרעים והתפללו על ככה וכל המתפלל על חברו כו' כי עתה אנחנו בדיוטא התחתונה ואין לנו תרופה אחרת רק לפעול ביוה"כ זה ביאת משיח צדקינו ואם לא עכשיו אימתי אחב"י נבקש מחילה מקב"ה ואח"כ נפייס תורתינו הקדושה שבזינו אותה ולא כבדנו אותה כלי הקודש נזר ועטרה, איך בעונינו הושחרה, כי דברי המתוקים כדבש הפכנו ללענה ומרה, ע"כ נפייס אותה בבכי ונשיקה:
בשעת הוצאת הס"ת
לכן מה שפגמנו בברית קודש בזכות הס"ת יעלה אותן הטיפות מהקליפה אל הקדושה ותאמרו פסיק זה כ"פ אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה אף שאין אתם יודעים הכוונה מ"מ יעלה לרצון עם המכוונים ובבכי גדול תאמרו הפסוק הזה:
אחר החזרת הס"ת
אל הש"ץ אתה המתפלל בעדינו ראה למען השם שאתה מקרב בעדינו להלחם בראשונה וגם כל המתפללים שיתפללו ביום הקדוש והנורא הזהרו והשמרו שלא תלחמו בשקר ותתנו ח"ו אש שקר דהיינו שמראה שמכין עצמו לקוטב זה ובאמת מכין עצמו לקוטב אחר שלא יהי' ח"ו שום פנוי' בתפילתכם שאתם מראים שאתם מכינים עצמיכם למקום ויכונו עצמיכם לבריות בכן אחי ורעי הזהרו מאוד בזה וחוסו נא וחמולו על עניי הצאן אשר עיניהם שמו בכם להיות עבורם לסניגור ולמליץ ולפטרון וה' יעזרינו א"ס:
קודם כל נדרי
(ד) מי אנכי כי באתי עד הלום הלא אם ארצה לקיים אמרם ז"ל התקוששו כו' יכלה הזמן והם לא יכלו היספיק לי הלילה היספיק לי כל ימי צבאי אוי לי מה עשיתי ומכוחכם שחדו בעדי ומקודם כל נקשר עצמינו ונבקש מחילה זה מזה וגם אנכי כאחד מכם כענין שנאמר יעקב חבל נחלתו ונ"ל לפרש כשיעקב הוא חבל אחד אז הוא נחלתו ית"ש וכעין המשל הנשקעים בים וקשורים זה בזה בחבל כשהאחד יוצא ניצולים כלם ואח"כ נקבל על עצמינו כולנו בלב אחד כאיש אחד למסור נפשינו על קידוש שמו ית' בד' מיתות בי"ד ובכל מיני מיתות לקדש שמו ית' ולדמות כאלו נעשה בפועל ואז אין מבוא להמקטרג כי ישיב לו השי"ת כמו שהשיב כשקטרג על אברהם אבינו כלום עשה אלא בשביל בנו כו' ה"נ הכל אדם עושה בשביל פרנסתו וכל אשר לאדם יתן בעד נפשו ועכשיו הם מוסרים נפשם עלי.
אב"י שימו נא על לב שבבגדים האלו שאנחנו הולכים כעת באלו בגדים עצמן נלך לעולם העליון ליתן דין וחשבון לקדם ממה"מ הקב"ה ע"כ נדמה בדעתינו כאלו אנחנו עומדין באלו הבגדים לפני כסא הכבוד ליתן דין וחשבון והיינו אתם נצבים היום כולכם שידמה בעיניכם כאלו. אתם עומדין היום לפני ה' למעלה ונתחרט בחרטה גמורה כי אז וודאי מתחרטים באמת רק שאז לא יועיל החרטה אבל עכשיו מועיל ע"כ נתחרט בלב שלם על פשעינו ונקבל עלינו באמת שלא נשיב עוד להן ונבקש מחילה וסליחה מאת מלך מוחל וסולח.
אם אמנם שבו כולם ומוסרים נפשם הם וטפם על קידוש שמך המיוחד ראה עמך הקדוש מי כעמך ישראל ע"כ תסכים עמם במחילתיך, מחל וסלח לעדתיך, כי הוא תהלתיך, והנה אוציא החמדה גנוזה ונבקש מחילה וסליחה על כל עשה ול"ת על כל אות או תיבה, ועתה נפרש הפסוק ראה את כל מעשה אלקים כי מי יוכל לתקן את אשר עיוותו ולא אמר את אשר עוות דאמר ר"ע אשריכם ישראל כו' למי כיון אם אנחנו בכלל זה הלא נאמר ישראל אשר בך אתפאר והבן והנה ידוע דיוה"כ הוא מדת בינה עולם המחשבה ע"כ מתירין נדרים כי שם מקום הנדר כמ"ש נ'דר והוא מקור הטהרה לישראל אתר דלא קיימא לשאלה ונסתלקו המקטריגים והיינו לפני מי אתם מטהרים מי היינו נ' ש"ב ומי מטהר אתכם והבן והיינו כשעולים שם זדונות נתהפכו לזכיות ע"כ המקטריגים ג"כ נתהפכו למליצים והיינו ראה את מעשה אלקים כי מ"י דייקא ר"ל מי שעולה לבחינת מי יוכל לתקן את אשר עיוותו היינו הזדונות שהם מעוותין את האדם כי עבירה גוררת עבירה וגם היצה"ר נהפך לטוב והבן, ע"כ עתה העת והעונה שיעלה הכל אל הקדושה ונזדרז בכל כחנו לשוב בתשובה שלימה בחרטה גמורה ובעזיבת חטא מאהבת הבורא וברבים גם מיראה נחשב כמאהבה כמו שפרשתי בפ' ארפא משובתם אוהבם נדבה [יש"מ בפ' האזינו אופן חמישי] ולמען השם נשים לב להבין ליראה את השם הנכבד והנורא הזה ולהבין גדולתו של יוצר בראשית ואיך הוא מטיב עמנו ואנחנו חטאנו נגדו לעיניו ונבין איך רע ומר הוא הדבר הזה ונתחרט מעומקא דלבא בחרטה גמורה ונעיד עלינו מי שאמר והי' העולם שלא נשיב לכסלה ובבינה זו נעלה הכל כי נעלה אל הבינה בזה ושם נטהר כאמור ומי מטהר אתכם והיינו מי יודע ישוב וניחם כי ידיעה לשון קירוב כנודע והיינו אם רוצה לקרב מדת מי ישוב וניחם והיינו מי עלה שמים וירד כי כל הירידות נעלה שמים במדת מי אחב"י נקבל עלינו החמשה עינוין לכפר מה שפגמנו בחמשה חומשי תורה ולכפר על ד' מיתות ב"ד וכרת ולבשנו הקיטל ויש בזה ד' טעמים א' בכל עת יהי' בגדיך לבנים וכש"כ וכש"כ נשמתי ע"כ נכבס כל הכתמים והשני בגד מתים להראות שאנו מוכנים למסור כו' ואם אינו מרחם ח"ו הרי אנו חשובים כמתים הג' כדרך שעומדים לפני ב"ד של מעלה הד' דוגמת לבישת בגדי לבן של כהן גדול ביוה"כ ובא לציון גואל ב"ב אמן:
קודם נעילה
אחב"י עכשיו הוא גמר דין בישיבה של מעלה לומר איש פלוני אתה זכאי וח"ו איש פלוני אתה חייב והשכינה מעוררות וצועקת איככה אוכל וראיתי באבדון מולדתי ע"כ נעורר עצמינו לעורר רחמים שיושיט המלך לה עתה את שרביט הזהב לכנס לפנים משורת הדין עם כל עמו כי זהב ר"ת "ז"ה"ב זה היא ברוך ר"ל זה בגימ' י"ב דהיינו שכל שנים עשר שבטי יה יהי' ברוכים בכל מיני ברכות ויקבץ נדחינו ב"ב אמן.
קודם כל נדרי
(ה) אוי לי איך אפצה פה והלא אני יודע ומכיר בחסרוני בוש אני מחטאי ומוכלם אני מפשעי ומה אני ומה אני ואיך אוכיח הלא אמרו קשוט עצמך ואם אוכיח לעצמי ואערוך פרטי המעשים יכלה הזמן כל היום והלילה והם לא יכלו רק בטוח אני ברוב רחמיו והנני מבקש מחילה מאת כל ונמחול זה לזה ואח"כ הנני שב בתשובה שלימה ובוכה ומבכה על רוב עוני כי גדלו עד לשמים אוי לי מה עשיתי והנה אשר נשאני לבי כעת לעמוד ולהוכיח הוא עד"מ מבעל מום א' מכף רגל ועד ראש סומא וחרש ואלם וגיבן וכל מום רע והנה שוכב על ערשו החשיכה ואפילה בחשבו שאין לי רפואה למכתי כי מי הרופא אשר ירפא לו ואף אם אמר רופא א' איזה רפואה האיך ימצא את המרקחת ואף גם זאת שיקבל את הרפואה הוא מן הנמנע ויהי היום בא מכריז א' מכריז והולך מי אשר סימא בעיניו יבוא וארפאנו ברפואה קלה כו' ממרקחת שלי בדמים מועטים והנה זה שמע ושמח יהנה לשלום מר לו מר כי אף המועט אצלו מרובה מחמת שהחולאים רבים ועולה לסך גדול וחישב בדעתי שיכנס תחילה ויהי' סרסור ויבוא ויצעק אל הסימים לילך להתרפאות כל זמן שהרופא כאן והמרקחת פתוחה ובעד הסרסרות מרפא את עינו וכן בכלם והנמשל מובן.
והנה דברים קלים החרטה והווידוי ועזיבת החטא וסבת החרטה הראשון מפני פחד ה' ומהדר גאוני בקומו לערוץ הארץ ונבין הרעש שהוא כעת בעולמות עליונים וק"ו מלאי עון ופשע והשנית שנבין ההפרש בין עובד אלקים לאשר לא עבדו הנה בעת בא יום ניעד לכל חי להצדיק מתגלה שכינת יקרו וכל קדושיו עמו נשמות הקדושים מהצדיקים תנאים ואמוראים גאונים ומלאכי מעלה יתאב לחברתם ונקרא הילולא והרשע בא אליו ומלא עינים וצועק בבהלה רשע הגיע קיצך ודי מה שכרכרת בזה העולם הלא בשמעו זאת למאוד יחרד וארכבותיו דא לדא נקשן ואין עוזר לו ואין שומע רק הוא לבדו והעומדים אינם רואין ואינם שומעים רק רואין אותו מוטל בעינים פתוחות מהיפכות וחושבין שאינו רואה והוא ריאה אז כל העונשים שמראין לו שיעשו לו בעד כל חטא וחטא אוי ואבוי וכן אחר הפטירה בעת שנושאין אותו וגם בעת שקוברין אותי וגם בעת שעולה למעלה ההפרש בין זה לזה באריכות קצת ומזה יצמח וודאי חרטה גמורה ואח"ז נתוודה ונקבל על עצמינו שלא נשיב עוד להן:
אחר הווידוי משל מבע"ח שעצה היעוצה לו שישא בעצמו כל אשר לו להמלוה המקיף קודם שיתבענו ואז ירחם עליו רק אם הוא נראה שהוא בלב שלם באופן שאין ערמה והנה כל אשר לאדם יתן בעד נפשו והנה צריכים אנחנו להיות קדושי כעת כמה"ש כמו שאמרו חז"ל ל ונפשפש במעשינו על מה אנחנו נקראים קדושים ולהאריך קצת בזה ואח"כ בענין ס"ת:
קודם נעילה
על מה שנאמר סלח נא היום עבור כי פנה יום עד"מ מרך בשנים שעזב לימודו והלך לסחור בלב ימים ולא שמע לקול אביו ורוח סערה דחהו עד שנפל בין הכושי' לודאי והנה נתפס בידיהם עד יום המוגבל שיהי' ראוי לאכילה וצועק ואין לו עוזר ולהאריך קצת והנה אביו שמע שהרוח דחהו והלך ממדינה למדינה לבקש עד שבא לשם ביום המוגבל והנה הבן נתמלא שמחה אבל ערבה שמחתו כי אביו אמר שאינו רוצה לפדותו מחמת שפסקו בעדו הון עתק וכוונת אביו כדי שיתמקמק ויצטער כדי שישמע לו מכאן ולהלן והנה הבן חישב זאת שהיא כוונת אביו ושתק והנה כאשר בא לעת ערב אז התחיל לצעוק בקול מר לפני אביו הלא אין פנאי לשחוק בי והנמשל מובן ועוד להאריך בדברי כבושין:
קודם כל נדרי תקס"ו
(י) בב"ק דף ט' משנה כל שחבתי בשמירתי ר"ל השי"ת אומר כך שהבטיח לשמור אותנו כענין שנאמר הנה לא ינום וכו' ה' שומרך כי כב"י בזה דינו כשומר שכר כי אף אם תצדק מה תתן לו מ"מ כב"י מקבל תענוג אמר ונעשה רצונו ובפירוש אמר אתם תהי' לי לעם ואנכי אהי' לכם לאלקים הרי השכירות הוא שאנחנו נהי' לו לעם ונמצא אינו פטור רק מאונסי' ואין אונס לפניו ית"ש כי הוא מושל בכל בשלומא אנחנו בשמירתינו יש לנו תירץ אנוסי' אנחנו ובפרט כעת מגזירה הידוע וגם בל"ז אנוסי' בטרדת הפרנסה ושיעבוד הגלות ועל הכל היצה"ר אנוס ביצרו אבל לפניו ית"ש אין אונס, ומיהו ע"ז יש לבכות בשלומא אם היינו כשאר עמים נתונים תחת הוחל הי' מקום לומר דהגזירה מקרית עפ"י מערכת משא"כ אנחנו שהשי"ת שומרינו ודאי אין מקרה ופגע רק בגזירה והיינו כל שחבתי בשמירתו ודאי הכשרתי נזקו בגזירה ולא במקרה ובודאי דלא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא ע"כ נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה בכל פרטי תשובה חרטה וידוי עזיבת החטא.
הכשרתי במקצת נזקו כי באמת העיקר שאנחנו גורמים במעשינו אעפי"כ אמר השי"ת חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו כמבואר לקמן דף ס' ע"ב כי תצא אש מעצמו שלם ישלם המבעיר וכו' אני הצתי אש בציון ואני עתיד לבנותה בחומת אש עיי"ש.
נכסים שאין בהם מעילה השי"ת ממליץ בעד עמו ואומר שאין בהם מעילה כי בעבודתינו לא עזבנו אלקינו כי סבלו צרות עד אין שיעור ואין מניחים בן זוגם ית"ש וכן עתה הלא כל הנתינות בעבור דתם הם משלמים מן בשר הואיל ואין אוכלים טריפות מה שאסרת ואוכלים לכבוד שבת ויו"ט שצויתה ומשלמין בעד נרות שמדליקין לכבודך שונאים אותם העכו"ם הואיל והם מרוחקים מהם במאכל ובמשתה ומלבושים וגם על גזירה זו הידוע עיקר הצעקה שמבטלים דתם הק' ואם עושים דבר שלא כרצונך ח"ו אין עושים במרד ובמעל ח"ו ולא להכעיסך נתכוונו רק פתויי היצה"ר שבראת ושיעבוד מלכיות אבל רצונם לעשות רצונך נכסים שהם של בני ברית בני אברהם יצחק ויעקב שכרת ברית עמם זרע אברהם וכו' נכסים המיוחדים מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ מיוחדים לשמך עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו מיוחדים מיחדים שמך בכל יום פעמים מיוחדים מוכנים כולם למסור גופם ונפשם רוחם ונשמתם על קדושת שמך המיוחד.
הנה עכשיו אנו לובשין בגדי מתים ובימים הקדמונים הי' זה מוסר גדול אבל עכשיו מלבושין בגדי' שהי' טוב להם ללבוש בגדי מתים מללבוש בגדים (אלו) ובודאי דלא חשיד קב"ה כו' ובכל מקום הם עובדים אותו ית"ש ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמו חוץ מרשות המיוחדת למזיק אם לוקחין אותו בין עכו"ם תחת ממשלת הס"א ששם אין יכולים לעבוד לבוראינו יתברך שמו.
ורשות הניזק והמזיק כגון אלו שהם תחת ממשלתם ומלובשין באונס כלבושיהם והם בבהכנ"ס בין ישראל המה חייבים להכריח עצמם יותר כי המלבושים מקלקלים בטבע.
וכשהזיק חב המזיק לשלם וכו' במיטב הארץ ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו ב"ב אמן,
ועתה אחב"י עת להתודות על כל חטאתינו ולקשר עצמינו שנפתח השער כי יצא השער פוסקין כי אעפ"י שאין לזה יש לזה והבן:
קודם נעילה
ב"מ דף נ"ט ע"א א"ר אלעזר מיום שחרב בהמ"ק ננעלו שערי תפלה וכו' נ"ל ע"ד המליצה כי כל אדם מישראל הוא בה"מ שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם והנה אחר גז"ד אינו מועיל תפלה ח"ו כמבואר במס' ר"ה זעקו קודם גז"ד וכו' אבל דמעות פועל תמיד ומבטל הגזירה וכו' וכן מיום שנחרב בהמ"ק כי כמה ב"מ נחרבו כעת כידוע וא"כ אנו רואין שצריכין לדמעות והבן:
קודם כל נדרי
(ז) יראה ורעד יבוא בי ותכסני פלצות רתת וחלחלה אחזתני כי מי אנוכי לבוא עד הלום איש מלא פשע ועון וחטא ואיך אפתח פה להוכיח עם הקדוש ביום קדוש ונורא במקום קדוש והלא כתיב וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל דידכי עצמו ברישא ואח"כ על כל עם הקהל יכפר אך אין דנין אפשר כו' כי אם ארצה לטהר תחילה היספיק לי יומי ולילי היספיק לי כל מימות היוקח כל צרי גלעד למכתי האנושה אין די אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד כי כל הרואה אותי עולה סובר שאני עולה לטהר אתכם ולכפר עליכם אבל האמת שאני עולה להתטהר ולהתכפר ביניכם כי מי מטהר אתכם כמאמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם היינו מדת הבינה אימא עילאה מי ים העליון נו"ן שערי בינה מקור הטהרה רק אנחנו צריכין להכין עצמינו לקבל טהרה ומתחלה נדקדק להסיר כל דבר החוצץ כי קיימא לן כל דבר המקפיד עליו חוצץ למען השם נראה שלא יהא בנו שום הקפדה מאחד על חבירו ונמחול זה לזה ונקשר עצמינו שנהי' כולנו כאיש אחד שלא יהי' אחד חוצץ בפני חבירו ואני מבקש מחילה מכל העדה הקדושה וגם אני מוחל לכולם ואח"כ צריכין אנחנו לעורר מיין תתאין מעיינות מקור נוזלים דמעת עינינו כדי שיתעורר נגדינו מלמעלה מיין עילאין מקוה ישראל ה' כדדרש ר"ע מה מקוה מטהר ולדעתי זהו הפירוש שפכי כמים לבך נוכח פני אדוני שהוא מעורר כנגדך מים הנאמנים לטהרך ועכשיו נתוודה בשברון לב אלקינו ואלקי אבותינו:
ואחר הווידוי אב"י הנה דוד מלכינו אמר אליך ה' נפשי אשא ופירשו כי למלך גדול כמותך כל הדורונות כלא ואין להביא שום מתנה רק נפשינו דהיינו למסור נפשינו באמת על קדושת שמו ית' כי כל אשר לאדם יתן בעד נפשו והוא היקר מהכל ולבאר בפרטיות ענין מסירת הנפש ובמה ראוי לכפר הכל כי אם עשינו לחמדת נפשינו איזה דבר שלא כרצונו הרי אנו מוסרין נפשינו על קדושת שמו ית' ומטעם זה אנו לובשין בגדי מתים כי אנו מוסרין נפשינו ואנחנו חשובים כמתים על קדושתו וגם שיהא בעינינו כאלו אנחנו עומדין לפני ב"ד של מעלה בבגדים אלו ובמסירת נפש זה על קדושתו ית' יעלו כל הניצוצות הקדושה העשוקים בהטומאה אל הקדושה ועכשיו העת והעונה להעלותן כי מה לנו לעשות עוד ואם אנחנו עשינו את שלנו עשה אתה את שלך לקבץ נדחי ישראל הנדחים לתוך הטומאה וגם לקבץ נדחי ישראל כפשוטו והביאינו לשלום מארבע כנפות הארץ לארצינו ונאמר מה שאמר רשב"י בכחו של רשב"י באחיזת ס"ת ואח"כ לפייס הס"ת ולומר הפסוק אור זרוע לצדיק כו'.
ביוה"כ אחר שחרית קודם קריאת התורה
במגן אברהם בא"ח ריש סי' תרכ"א וז"ל בזוהר כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או מוריד דמעות עליהן מוחלין לו עוונותי ובניו אין מתים בחייו ע"כ והנה זה תמוה דמלבד דאבילות ישנה היא ואין הלב מתעורר להצטער. באמת גם בכלל אבילות ישנה אינו, שכבר הם חיים בג"ע באור ה' ולי נראה פירוש אחר בזוהר הק' פ' אחרי דף נ"ז ע"ב שם תאנא אמר ר"י בהאי יומא דכיפורתא אתתקן פרשתא דא כו' עד שם יראה זרע יאריך ימים וגו' והנה לא אמר דיצטער על מיתת בני אהרן רק על אובדיהון דצדיקים וגם אין פירושו על כל הצדיקי' שמתו כבר דא"כ הול"ל לשון עבר על צדיקים דאבדו ואמר על אובדיהון דצדיקים לשין הוה ועוד דבאמת לא שייך לומר לשון אבידה בצדיקים כדברי הגמרא במ"ק ח"ו מי איכא אבידה בצדיקים רק באותו דור שייך אבידה שנאבד מהם אבל לא בדורות אחרים לכן נ"ל דה"פ כיון שמזכיר מיתת הצדיקים שמתים בעון הדור ח"ו או באיזה דבר נעלם לפי גודל קדושתם כמו שהי' בבני אהרן אף שנתפרש לכאורה חטאם צריך ביאור והוא נעלם כמו שנחלקו בגמ' מפני מה מתו כו' וגם דבריהם סתומים וחתומים וכבר דרשתי דרוש עמוק בזה והיינו קדשי קדשים שחיטתן בצפון או בשביל עוונות הדור שחוטאין בסתר כמו שהי' ביאשיהו מלך יהודה מחטאת סתירת מזוזות או בצפון בשביל דבר נעלם מעין השכלי והיינו על אובדיהון בהוה כי אולי נגזר ח"ו הסתלקות על איזה צדיקים או בעון הדור או בשביל דבר נעלם עתה העת לבכות ולבקש רחמים על צדיקי ישראל שבכל מקום ומקום שהם שיהיו חיים וקיימים אתנו והנה אל כביר לא ימאס ויקרע הגז"ד והוא בוכה שלא יסתלקו הצדיקים יתכפרו עווניתיו כמו שמיתת צדיקים מכפרת והוא מכ"מ וגם שבניו אינם מתים בחייו הוא מכ"מ דידוע דהצדיק נקרא בן כמו חנינא בני וכיון שהוא מתפלל ובוכה על בניו של השי"ת שלא ימותו גם בניו של עצמו לא ימותו וג"כ כוונת הזוהר על אובדיהון דצדיקים על עניות ודוחק הצדיקים כי עני חשוב כמת כמו שאמר איוב אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יתחמם הרי שקורא עני אובד וכן על חולי ומכאוב כמו שאמרו אקצירי ואמריעי וכך אמר בזוהר על יסוריהון דצדיקים וראוי לבקש יהא להון מזונא רוויחא ובריית גופא ובכללא משיח דהוא בכל דרא ולדעתי זה אשר מתולדות שלמה בן דוד בא, ובוחר בטוב והבן כי בוודאי יש כמה מאות מזרעו והראוי לכך מסורת בידינו כי מדוכא או בעניות או בנגעים, עוונינו הוא נושא ומצורע חשוב כמת וראוי להתפלל עליו והבן זה והמתפלל על חבירו כו' והשם ישמע קולינו ויפתח שערי שמים לתפלתינו אמן:
קודם נעילה
בני עשו תשובה בעוד ששערי תשובה פתוחים קודם נעילת שער וכבר המליצו ויהי השער לסגור בחשך כו' והנה אמרתי לפרש הפסוק אשרי יושבי ביתיך עוד יהללוך סלה [תהלים פ"ד ה'] דהך תיבת עוד אין לו ביאור ועוד הלא בכל מקום יכול להלל אף לא בתוך ביתו של הקב"ה כמו שנאמר ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' והנ"ל בזה עפ"י שפירשתי בסליחות שאנחנו נאמר עכשיו אזכרה אלהים ואהמי' כו' פירוש א' עפ"י מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי כו' [בפתיחה לס' ישמח משה ותודה"ק עפ"י הזוהר נפלה ולא תוסיף קום דבכ"ז דהוי ישראל בגלותא היא אתיית והיא אהדרה קמי' מלכא והשתא לאו הכי אלא קב"ה יוחיד בידה ויוקים לה ויתפייס בהדה יכו' דהא כתיב נפלה ולא תוסיף קום מעצמה כי אם ע"י הקב"ה כד"א ביום ההיא אקים סיכת דוד הנופלת ומובא בספרים שז"כ אמז"ל אפיה חזר דוד יסמכה ברוה"ק שנאמר סומך כו' לכל הנופלים וזש"א בסליחה אזכרה א' כו' בראותי כל עיר על תלה בנוי' דהיינו שעומד על עמדו בלי שום השתנות ועיר האלקים מושפלת עד שאול תחתי' דהייני במדריגה התחתונה ובכל זאת פי' כיון שכן הוא ועדיין לא קמנו (ואי כפי' דב"מ נפלה ולא תוסיף היינו אם יהי' בדיוטא התחתונה אז קום בתולת ישראל הלא אנחנו בשפל המצב ועכ"ז לא קמנו) ע"כ העיקר כפי' הזוהר דקב"ה יוחיד בידה ויוקים לה ע"כ אנו לי"ק ועינינו לי"ק שהוא יקיימנו ונחי' לפניו ע"כ] פי' ב' עפ"י אין שמו שלם [כוונתו שכל מה שאנחנו הומים וצועקים הוא רק בנוגע לכבודי ית"ש וזה אזכרה אלקים ע"ז ואהמי' אם כי בראותי כל עיר וכו' ועיר האלקים וכו' עכ"ז אין אנו צועקים ע"ז במה שאנחנו בשפל המצב ושחה לעפר נפשינו ועבדים מושלים בנו ואך אנו לי"ק ועינינו לי"ק כל תקותינו וצעקתינו היא מה שהוא רק י"ק ואין שמו שלם] ועד"מ האהבה לא יוכר אם בעת הרווחתי משתדל בכל עוז להציל אהובו מצרתי אבל אם בעת צרת נפשו מניח את שלו ומשתדל להציל חבירו מצרתו והיינו אף שאני במדריגה התחתונה מ"מ עיקר צעקתינו על כבוד שמו והבן וכבר פירש הצדיק מניקלשפורג תפלה לעני כי יעטיף מלשין ובהעטיף הצאן העטופים ללבן [היינו שכל התפלה היא מה שהענ"י וריכב על החמור הוא משיח צדקינו יעטי"ף יאחר מועדו וזמנו לביא] ואני מצאתי רמז לדבריו כי בתפלת נעילה ראוי להיות דייקא על איחור ביאת העני הזה כי נעילה אותיות להעני והבן:
והנה פירשי על דברי הגמ' ולא עוד אלא בשעה שישראל נכנסין לבהכ"נ ועונים איהש"ר כו' אומר הקב"ה אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך וכו' והפירוש הנ"ל ידוע [א"כ כי עתה בזמן הגלות מה שאנו אומרים איהש"ר הוא בדרך תפלה ובקשה ותחינה שיתמלא שמו הגדול ומבורך אמנם בזמן שיבנה המקדש יהי' קילוס ושבח ותהלה לעולם אח"ז מצאתי בתפל"מ תהלים (סיג י"ב) כי כוונתי לדברי המהרש"א בחא"ג ברכות ג' עיי"ש והן הם הדברים] ועפ"ז אשרי יושבי ביתיך מצד עצמו כי אז הבנים על שולחן אביהם עוד מעלה יש לזה יהללוך סלה כי מקלסין אותו בביתו שיבורך לעולם והיינו סלה משא"כ עתה שהוא רק תפלה והבן, ועוי"ל עפ"י שבמקדש לא היו עונין אמן רק היו עונין ברוך ה' וכו' מן העולם ועד העולם והבן [וזה עוד יהללוך סלה השבח הוא סלה היינו מן העולם ועד העולם וק"ל] למען השי"ת תתפללו שלא יהא עוד גלות השכינה וממילא יפן לרחמכם כי המתפלל בעד חבירו וכו' ועוד כי בזה נכלל הכל כמי שפירשו בפ' ימלא ה' [שיהא שמי מלא זה כל משאלות לבבך] וכמו שפירשתי בפסוק מיהר צועה להפתח כי' ועל הפסוק אחת שאלתי עפ"י תרתי משמי' לא יהבי [ע"כ רק אחת שאלתי וכו' וזהו שבתי בבית ה' כי"ח וכו'] והבן על כן נבקשה רחמים על זאת היינו השכינה שנקראת זאת כדאיתא בזוהר הקדוש בזאת יבוא אהרן אל הקודש בזאת אני בוטח ובא לציון גואל ב"ב אמן:
קודם כל נדרי תקצ"ג לפ"ק
(ח) תענית דף כ"ו ע"ב המשנה לא היו ימים טובים לישראל כיה"כ שבי היו יוצאין בכלי לבן שאולין כדי שלא לבייש את מי שאין לו ע"ד המליצה כי נ"ל ליתן טעמים על מנהג ישראל תורה שנהגו ללבוש הקיטל א' שהם בגדי לבן הטלית והקיטל והאבנט של יו"כ והמצנפת של יו"כ הם ד' בגדי לבן להזכיר אותו כארבעה בגדי לבן שהיו הכה"ג עובד בהן ביו"כ, אוי לנו, הוא הי' מכפר עלינו בשעירים העולים לגורלו ועכשיו חסרנו כל אלה אין לנו לא מקדש וכו' עד מתי והנה בית המקדש הכולל אין לנו מחוייב כל א' וא' לטהר בית מקדשו הפרטיות כנאמר ועשו לי מקדש וכו' ודרשו בתוכו לא נאמר אלא בתוכם וצריך להיות בעצמו הכה"ג עכשיו נחפשה דרכינו ונחקורה וכו' ב' שבאמת הוא רק בגד מתים עשוי לכך רק שלפרקים אנו לובשין בדרך שאלה הבגד של מתים ללבשו בחיים והטעם אולי נגזר על א' ח"ו מיתה בר"ה, שיפטר בזה אם ושה תשובה ע"כ עורו נא ג' שישים על לבו כל א' וא' מאתנו שבבגדים אלו בעצמן בטלית וקיטל ובלא מנעלים יעמוד לפני ב"ד שלמעלה ליתן דין וחשבון מרכיבין חיגר על הסומא וידמה בנפשו כי עתה עומד לפני ב"ד של מעלה בבגדים אלו עצמן ומתודה ושם ודאי מתחרטין בחרטה גדולה ובוכין ומבכין אבל שם אינו מועיל תשובה אבל עכשיו מועיל תשובה ואם יעשה תשובה ויתודה על אופן זה ממש ודאי יהי' לו מחילה וסליחה וכפרה על כל מה שעשה מעודו עד היום הזה ועל דמיון זה ממש נתודה ולמען השם קרעו לבבכם ונאמר אלקינו ואלקי אבותינו וכו' ואחר הוידוי נחזיר לענינינו כי הלבשת הבגדים האלו הוא רק לעורר בתשובה גדולה כאלו אותה שעה בעצמו עומד לפני ב"ד של מעלה ואם יעשה תשובה באמת ע"ז זה ודאי יקנה עולמו בשעה אחת ולא יזכרו לו כל חטאתיו והזדונות יתהפכו לזכיות והנה איתא בגמ' דבשמחת בית השואבה צדיקים גמורים היו אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתינו ובעלי תשובה היו אומרים אשרי זקנתינו שכפרה על ילדותינו ואם אינו עושה תשובה ודאי יעמוד בבושה ובחרפה גדולה בעלמא דאתי רחמנא ליצלן מהאי כיסופא כמבואר בזוה"ק והיינו יוצאין בכלי לבן ששואלין בגדי מתים ללבשו בחיים כדי שלא לבייש דהיינו שיעשה תשובה שלימה שלא לבייש את מי שאין לו זכיות ויזכו כולם כאחד א"ס:
דרשה לכל נדרי
(ט) כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים בהיות שאין מלחמה גדולה ממלחמת היצר ואין אויב גדול ממנו הן להכלל ישראל הן לכל איש בפרטי כי הוא אשר השליך משמים ארץ תפארת ישראל החריב את מקדשינו ושרף את היכלנו והגלינו לבין האומות זכרנו עבודת יוה"כ שהי' הכה"ג עובד וחליפת הבגדים כמו שנאמר למחר במוסף ועליו כל בית ישראל נשענים ושליח שעיר המשתלח שמכפר על הכל כמבואר ביומא וחוט השני הי' מלבין אשרי עין ראתה כל אלה שהיו רואין בחוש סליחות העונות הלא למשמע אוזן דאבה נפשינו שהס"מ הוא שטן הוא יצה"ר הוא מה"מ הוא נחש הקדמוני שרו של עשו החסיר מאתנו כל אלה בחלקלקות לשונו שפתה אותנו לחטוא נגד בוראינו יוצרינו ועושינו אשר הטיב אתנו בכל מכל כל ונשא אותנו כאשר ישא האומן את היונק בי' בי' היינו אחריב בית' ועדיין מרקד בנו כי עונות אבותינו החריבו נוינו ואנחנו הארכנו קצו וכל דור שאין נבנה בהמ"ק בימיו כאלו נחרב בימיו כמאמר שלמה הע"ה גם מתרפה במלאכתו אח הוא לאיש משחית [ילק"ח ערך בהמק"ד] כי לא נגזר רק אלף שנה כל היום דוה ואף עכשיו חסרנו כל אלה ואין אתנו יודע עד מה ואין איש שם על לב כדניאל בדורו שהי' אז רק שבעים שנה ואמר ונתתי אל לבי להבין ועתה לית מאן דמשגח לשים אל לבו אריכת הגלות ואמנא דאיתתרכת מקינה אב"י נשים על לבינו באיזה דין אנחנו נדונים אם כעבד עברי שדינו שיוצא בשש דהיינו שמיטה הלא כמה שמיטות יותר משני מאות ושלשים שמיטות עברו ועדיין בן דוד לא בא ואם כנרצע שדינו לצאת ביובל הלא כלו כמה יובלות יותר משלשים ואין קול ואין עונה ואדרבא אין יום שאין קללתו מרובה מחבירו בכל יום מתחדשים גזירות קשות ורעות ואין יובל בלי הרבות אבל ואם כעבדים כנענים הלא דינו ליצא בשן ועין הלא כמה עיני העדה נהרגו ויהרוג כל מחמדי עין שניך כעדר הרחלים הם הגבורים הכובשים את יצרם מעולם אנשי השם כמה נהרגו כמה נחנקו כמה נטבעו כמה נשרפו כמה נסקלו כמה נהרגו בכל מיתות משונות ונענו בעינוי' קשים על קדושת השם הגדול והנורא כמה במסרקות של ברזל וכמה נפשטו עורם בחייהם כמו ר' עקיבא וחביריו ר"י כה"ג וכל עשרה הרוגי מלוכה וכן בכל דור גם בקהלתינו זכותם יעמוד לנו בזה יום הדין והם השן והעין ועדיין לא יצאנו חפשי.
אב"י תנו לבבכם לחקור זאת היש אויב ושונא גדול מזה הן דרך כלל ודרך פרט לכל איש ואיש בפ"ע כי יסוער בקרב איש ולב עמוק לעקור אותו משרשו ונדמה כאיש עומד על תל עפר באמצע הים וזה בא בקרדומו וחופר תחתיו עד שהטביעו בים וידוע דזה לעומת זה עשה אלקים דכמו שיש מרכבה קדושה נשר ארי' שור אדם כך יש מרכבה טמאה כלב סוס חמור גמל והוא אשר ראה חבקוק התגברות הס"א ראה סוסים וידוע מאמר חז"ל בעצלתי' ימך המקרה כשאנחנו עושים רצונו המרכבה קדושה מתרבה ומתגדל כי מכל מצוה נברא מלאך ולהיפך כשאין עושין רצונו אנחנו גורמין שהמרכבה טמאה מתרבה כי מכל עבירה נברא כו' ואנחנו מגביהים שונאינו ולמה אנחנו מאשרים זדים למה"ד למלך גדול ואמיץ וחזק ויש לו חיל רב וכלי זיין הרבה מאוד והנה שונאו מלך קטן ושפל ומצער עם ואין לו שום כלי זיין אפי' חרב וחנית אין לו והנה המלך הגדול נתן לשונאו חיל גדול וכלי זין הרבה מאוד עד שגבר עליו וכבשו היש טפשות גדול מזה לתת חרב ביד שונאו להרגו ועתה ישמעו אזנינו מה שפינו מדבר כי אנחנו דומין למלך טפש הזה כי הס"א הוא כקוף בפני אדם נגד הקדושה וכננס לגבי ענק ואנחנו נותנים לו חיל וכלי זיין להלחם בהם אתנו ואין לו כח רק מאתנו ובכחינו הוא מתגבר עלינו היש טפשות גדול מזה לכך הורה לנו הפסוק הזה מאחר שאדם הולך אחר שרירות לבו הרע כמה עדן עדנים בכל יום ויום השכם וחטא ובורא בכל יום ויום מזיקים חדשים לבקרים וכאשר יערנו שביב אלקי אשר בקרבו לאמר מה לך נרדם קום קרא אל אלקיך יעור כאיש משנתו ויפשפש במעשיו כי רבו למעלה ראש ואשמתו גדלה עד שמי רום וכוכבי' ויראה א"ע כ"כ בעומק הקליפה יאמר ח"ו אבד סברי ויתיאש עצמו כי הברואים ממעשיו לא יניחו אותו לשוב ומה שיש יכולת בס"א לחטוא את האדם כ"ש וק"ו ב"ב של ק"ו לעכב התשובה כי כח האש המחמם יותר גדול מכח האש השומר החום אל יאמר כן כי הבא לטהר מסייעין לו וכמאמר חז"ל בפתחי לי אחותי וראי' לדבר מישראל שהיו במצרים במ"ט ש"ט כאמרם על פ' ולא יכלו להתמהמה ואעפי"כ נטהרו ע"י התחלת טהרה שהתחילו דהיינו אמונה שהאמינו כנודע ומצות פסח ועפ"ז יבואר הפסוק כמובן כנ"ל.
ועכשיו כיון שנתברר לנו שאין דבר עומד בפני התשובה נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וקרעו לבבכם ויה"ר שיהי' עכשיו שעת רצון להתקבל תפלתינו במרום ויהי' השנה הזאת קץ ותכלית לשבי עמך בית ישראל אמן:
מליצה קודם כל נדרי
(י) פסחים ז' ע"ב בודקין את החמץ היינו היצה"ר המחמיץ אותנו לאור הנר של יוה"כ ר"ל בשעה שמדליקין נר של יוה"כ מנה"מ ר"ל מהיכן ידע לבדוק הלא השכחה מצוי' ומי זוכר מה שעשה כל השנה א' ר' חסדא כי רב חסד שרוצה בתשובת השבים ומיעץ אותנו לטוב למדנו מציאה ממציאה ר"ל כי עבירה גוררת עבירה וכשמוצא ראש עבירה בקל ימצא הרבה מאוד נגררים אחריו כמו הגאוה שמעורר הכעס והמריבה ולה"ר ורכילות וקנאה ושנאה ונקימה ונטירה ועוד הרבה ומציאה מחיפוש היינו מחיפוש דידי' כמפורש בסמוך ר"ל זה שמעורר שבודאי בלי מעורר אי אפשר והמעורר צריך לחפש עצמו קודם וחיפוש מחיפוש ר"ל מחיפוש דידי' יוצא חיפוש דאחרינא וחיפוש מנרות ר"ל אחר חיפוש מעבירות צ"ל גם חיפוש במצות במה שנחסר כי נר מצוה ונרות ר"ל הרגשה הנ"ל אינו באה רק מנר מהנשמה אם היא בהירה כנר ומפרש מציאה דכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא ר"ל ימי שנותינו שבעים שנה שכל הימים הם דוגמת הימים העליונים כנודע (ומצות) וכו' ועפ"ז בגדול החל ובקטן כלה והבן אחפש ירושלים בנרות היינו ירא ושלם כמו שאמרו חז"ל אברהם קראו יראה ושם קראו שלם ע"כ השי"ת קראו ירושלים ור"ל מי שהוא ירא ושלם וא"צ לחפש בעבירות יחפש במצות וכרות מנר כנ"ל שנאמר נר ה' נשמת אדם ר"ל אם נשמתו הוא נר ה' אז חופש וכו' והבן:
מליצה קודם נעילה
הוה בשאול הצדיק כתיב הרעותם לשאול לכם מלך ה' אלקיכם מלככם ק"ו עתה והבן, אחב"י עתה העת לבכות על גלות השכינה מאחר שעונותינו מתכפרי' מרוצי' דמעותינו ומחמת שלא חששנו על אמנו כ"י אופל אלמנה שנאמר היתה כאלמנה ע"כ צועקים אמותיהן של כ"י בחטוף בניהם ולית מאן דישגח בהון והנה נאמר בא' שנענש על שעיכב העופות מלפרוח למקומן דורחמיו על כל מעשיו ואנו יותר מי"ז מאות שנה שנדדנו ממקומינו השב כיונים אל ארובותיהם ואם נדר הוא התר נדרך כמו שאנו התרנו אתמול ובמה אנו נידונים אם כבנים רחמינו ואם כעבדים כאיזה עבד כו':