ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שיר השירים · פרק ג
פסוק ד
אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאותיו אל בית אמי ואל חדר הורתי עפ"י מ"ש הגאון ביערת דבש בצאנך מיד גוזזים [יע"ד דרוש א' ח"א ותו"ד שם כי ידוע אשר הס"א כל חיותם מה שיונקים מן ישראל העובר שפע קדושה וכאשר כבר כלה לחלוחית הקדושה מהאיש ההוא נותן היצה"ר אל לב אותו האיש לשוב בתשובה ולעשות מעשים טובים למען יכנוס לתוכו ריח קדושה שיהי' לו מה לינק עוד ממנו והוא כדמיון הצאן שנותנים להם מלח ומים למען יגדל צמרם וירבו חלבם וכדומה כן כאשר ידושן נפשו מטוב ה' ויהי' מלא טוב מברכת כל אז יגבירו עליו להניק ממנו כל שפעת הקדושה ובעו"ה נותן כחו וחלקו לשדים ר"ל וזהו הבקשה שה' יציל אותנו מזה וכיו"ב וז"ש צאנך מיד גוזזים כנ"ל] וע"פ מ"ש בנפשינו נבוא לחמינו דהיצה"ר מסית לדבר מצוה כדי שיהי' לו אחיזה לכן אל יניח אח"כ רק יחזק ויאמץ בגדרים וסייגים כי אם מרפין ידיהם אינם מביאין המע"ט לשרשם הקדוש רק דרך עקלתון ועפ"ז מבואר אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאותיו אל בית אמי וק"ל.