אור ברסלב
ישמח משה על נך משלי › פרק יד

ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

משלי · פרק יד

פרק יג

פסוק כג

בכל עצב יהי' מותר ודבר שפתים אך למחסור נ"ל כי בוודאי מה שאדם עצב על גליות ישראל וחורבן בהמ"ק דהיינו עצב הראי' יהי' מותר דהיינו כמו שאמרו רז"ל כל המתאבל על ציון זוכה ורואה בנחמתה ויהי' מהנשאר בציון והנותר בירושלים הנאמר בישעי' אך ודבר שפתים דהיינו שמדבר רק בשפתיו קינות על חורבן בהמ"ק ואינו מעיר לבו כלל אך למחסור אין זה אלא מחסר ומגיע לעצמו באמירתו ויותר טוב ממנו זה שלא אמרן כי זה אינו מעיר את לבו ע"י היסח הדעת ושכחה משא"כ זה שמזכיר בפיו ולא יעצוב בלבו הרי נראה בפועל כי אין חושש על זה כלל ברוע לבו והבן.

פסוק לד

צדקה תרומם גוי אלו ישראל עפ"י מה שכתבתי דבחינת ישראל הוא רק ע"י אחדות שביניהם [בישמח משה פ' בשלח ד"ה עוד במדרש מה ראה ישראל באים וכו' ותו"ד כי יעקב נקרא ישראל כי שרית עם או"א ותוכל וזכה לזה כי הי' בו כל המדות וכל מיני שלימות ואח"כ נתחלק בחינתו לי"ב שבטי ישורון ואח"כ לש"ר צינורות אלו ש"ר נפשות ישראל ובכללם נמצא כל הטובות והשלימות ואז נקראו ישראל על שמו עיי"ש] והנה צדקה מורה על האחדות שצר לו בצערו של העניים והבן.

תוכן העניינים

ישמח משה על נך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה