ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
משלי · פרק יג
פסוק יז
מלאך רשע יפול ברע וציר אמונים מרפא עיין מ"ש הגאון מהר"ז בדרוש א' ולי נראה ע"פ מ"ש על הזוהר במאן דאישתעי בבי כנישתא מלבד הפשוטי שזה מרד גדול נ"ל עפ"י דברי הגאון מהר"ז דרוש א' באם פגע בך מנוול זה משכיהו לבהמ"ד כי לא יוכל לכנוס רק אם הוא תוך גופו וכו' והנה זה לעומת זה ושכנתי בתוכם כו' והבן וא"כ מי שאל זר בגופו לא יגור במגורו רע ולית ליה חולקא והבן והנה אמרו חז"ל ואין רעה אלא גהינם שנאמר וגם רשע ליום רעה והנה מבואר בזוה"ק דאילין דמהרהרי בתשובה כתיב בהו מוריד שאול ויעל כו' והוא ע"י נשמות הצדיקים המוכיחין והנה מבואר דמי שאין אל זר בגופו רק הוא שלוחו עדיין יש לו לב בשר ומועיל דברים היוצאים מן הלב שנכנסים ללב משא"כ מי] [שאל זר] בגופו וכבר הי' לאבן כמו שכתב בנבל [שמואל א' כ"ה ל"ז והוא הי' לאבן] ועפי"ז יתבאר מלאך רשע יפול ברע רק וציר אמונים מרפא והבן.
פסוק כג
יש נספה בלא משפט ידוע אמרם ז"ל והיא תמוה מאוד מי זה אמר ותהי ה' לא ציוה ואם מהמ"ו טעה כמבואר במסכ' חגיגה דף ד' ע"ב] הלא עיני ה' משוטטות בכל הארץ והנ"ל כי יש משפט מב"ד של מעלה והמה העומדים על הפקודים לצוות לשלוחים לעשות דין ולפעמים חכמתו מחייב עניין נעלם שאינו עפ"י ב"ד של מעלה וגם מהם נעלם כי מאוד עמקו מחשבותיו ית' והוא ית' בעל הסיבות מסבב ע"י איזה סיבה אם ע"י טעות ממהמ"ו או ע"י סיבה אחרת כרצונו אבל הכל בהשגחתו ית' [בלא משפט הב"ד של מעלה] והבן כי הוא נכון בס"ד.