אור ברסלב
ישמח משה על נך משלי › פרק ו

ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

משלי · פרק ו

פרק ה

פסוק ט

עד מתי עצל תשכב ומתי תקום משנותיך ר"ל כי הישן על מטתו ומעורר עצמו לקום בזריזות לעבודת הבורא ית"ש הרי מדה כנגד מדה שיזכה ליקיצה מהשינה בעת התחי' כמו שנאמר ורבים מישני עפר יקיצו והנה זה שיזכה לתחי' הוא נשמר בהשגחת הבורא בקבר עד עת התחי' אף שמדרך הטבע שיבלה בעפר עד כלותו וישוב עפר אל הארץ כאשר הי' מ"מ השי"ת שומרו ע"צ הפלא כמו שנאמר בשכבך תשמור עליך בקבר ונאמר ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין משא"כ זה שלא יזכה לעמוד בתחי' לא עביד קב"ה ניסא למגנא ונבלה בקבר בזמן קצר והיינו שאומר הפסוק להעצל אתה העצל השוכב על מטתך זמן ארוך. ובקבר שהוא שכיבה אמיתית כמו שנאמר בשכבך תשמור עליך, שם לא תשכב זמן ארוך דכיון שאתה עצל ואינך מקיץ לעבודת הבורא ית"ש לא תקיץ לתחי' ולא עביד קב"ה ניסא למגנא לשמרך זמן ארוך בקבר וזה שיעור הפסוק עצל עד מתי תשכב בקבר כי לא יאריך לך הזמן והטעם מתי תקום משנתיך הלא לא תקום דאם היית קם הי' השי"ת שומרך עד אותו עת והבן.

פסוק ל

לא יבוזו לגנב וכו' למלא נפשו וכו' ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן עיין באלשיך מה שפי' בשם רבותינו ז"ל [שכוונת הפסוק על הרשע המורגל ברשע ולפעמים חוטף מצוה שהוא כחוטף וגונב מה שאיננו שלו ואינו ממדתו, שלא יבזוהו לומר מה לך אצל מצוה כי אין זה רק למלאות נפשו כי ירעב כי הנפש חלק אלקי ממעל רעב וצמא למצות וכו' עיי"ש] ועיין מ"ש הוא ז"ל איך נמשך לפי"ז ונמצא ישלם שבעתים וכו' ובמח"כ הוא דוחק וגם מה הוא הלשון ונמצא ולדעתי הדבר פשוט דמתרץ עפי"ז האמור קודם התמהון שאנו רואין כי לפעמים יזדמן אתרוג נאה והנה המוחזק בי"ש ובתורה ועוסק במצות אף שהוא עשיר לא ירצה ליתן יותר משליש אשר חייבוהו רז"ל ואיש קל מדלג ולוקחו ונותן בעדו הון רב וכמה פעמים כפלי כפלים מדמי אתרוג אחר והנה אמרו חז"ל בר"ג לדבר חידוש שנתן בעד אתרוג אלף זהב והי' נשיא ישראל והנה אנחנו רואין לפעמים הדיוט קופץ ונותן כמו זה וכמעט שירצה ליתן כל הון ביתו והנה הגמרא מתמה אלא מעתה אי אתרמי לי' תלתא מצוותא ליתב לכולא ביתא [עיין ב"ק ט' ע"ב] והנה לפעמים הדיוט ומוחזק בקלות ואין לו רק מאה זהב ויתנם בעד מצוה אחת המזדמנית ועל מצות התדירות אינו חושש לעשותן ורז"ל אמרו התדיר קודם רק הענין הוא כי הנפש משתוקקת לאשר לו רק שהיא אסורה במאסר וסגור ומסוגרת כעצמים בבטן המלאה ואיננו ניכר דחיפתה והנה לתדירות מונח עלי' האויב בכל כחו כי אם תניחנה הרי תשבע תמיד ותנצחיהו רק לאשר קרה מקרה אינו נלחם עמה כל כך בחשבו תאכל פעם אחת בשנה והיא גם היא דוחפת בכל כחה בחשבה כי בכל יום אי אפשר לה לנצחו בכח כי תלאה אבל פעם אחת בשנה עכ"פ ראוי לה להתאמץ בכל כחה והיינו פירושא ונמצא ר"ל לכך נמצא לפעמים ישלם שבעתים ואת כל הון ביתו יתן, ועפי"ז נ"ל לפרש בב"ק עד שליש משלו ר"ל בבחירתו כדרך התורה מכאן ואילך אם נותן יותר הוא משל הקב"ה חלק אלקי ממעל משלהבת י' להשתוקקותה ואין זה טבע הבחירה רק או מחמת גודל צדקות או כנ"ל והבן.

א"י עפ"י מ"ש ביע"ד ע"פ וישמן ישורון ויבעט (כי הרשע ככלות כל ניצוצי הקדושה בקרבו מניחו היצה"ר לשוב בתשובה ולעשות מע"ט ואח"כ מתגבר עליו עוד הפעם ויונק ממנו כל כח הקדושה אשר שאב בקרבו בימי התשובה כי כל חיות הס"א הוא מניצוצי הקדושה] ועפי"ז יתבאר כי לתדירות אינו מניח אותה כנ"ל רק אם קרה מקרה כדי שיוכל לינק ממנה ואשרי למי שמטעה אותו ומחזיק מאז והלאה בדרך ה' והיינו אל יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו דייקא ולא ליתן לס"א אז אל יבוזו דהיינו כשמתחזק להלאה בדרך ה' אבל ונמצא לפעמים ישלם שבעתים והוא בא משלהבת י' כנ"ל ואח"כ את כל הון ביתו האמיתי מה שמשתכר בזה יתן להס"א ר"ל והבן. ועיין תפל"מ תהלים כ"ו י"ב אות ב'].

תוכן העניינים

ישמח משה על נך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה