ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
משלי · פרק ד
פסוק ב
כי לקח טוב נתתי לכם עפ"י אמרם ז"ל במס' ברכות דף ה'] בא וראה שלא כמדת הקב"ה וכו' אדם מוכר חפץ מוכר עצב ולוקח שמח אבל הקב"ה אינו כן וכו' ועפ"י מוכר בעין רעה מוכר נותן בעין יפה נותן והבן.
פסוק יט
דרך רשעים באפילה לא ידעו במה יכשלו ר"ל שמי שהולך באפילה עכ"פ יודע אם נכשל משא"כ הרשעים והבן.
פסוק כג
מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים עפ"י דברי השל"ה בראש הקדמה לישב הסתירה אין בור ירא חטא וכל שיראת חטאו קודמת לחכמתו וכו' כי לב טהור צריך להיות מקודם רק שלא ידע הפרטים איך ומה וגם כתב שם עפי"ז כי נר מצוה ותורה אור כי התלמוד סיבת המעשה ואין לו אחיזה רק בלב טהור המוכן לעשות עיי"ש ונמצא התלמוד הקדמה למעשה היראה והיראה הקדמה לתלמוד והוא שני הפכים ולב טהור הוא אמצעי המחברן והנה בתורה כתיב כי היא חייך וכן בהמצות אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וסיבתן הוא הלב הטהור והנה בתורה כתיב שמור ושמעת וכן במצות למען תשמרון והיינו מכל משמר כמו קודם כל משמר. ועפ"י התירץ הב' של השל"ה שמישב הסתירה הנ"ל כי לימוד המצות בנגלה הוא קודם כי לא ידע איך לעבוד ומה בצע ביראתו רק שהתלמוד מביא לידי מעשה וע"י שכל המעשה שהוא הנגלה יזכה להנסתר ולזה צריך יראת חטא קודם כי אז מגלין לו רזי תורה ע"כ עפי"ז יש לישב ג"כ הסתירה במסכת שבת דאיתא שם כל אדם שיש בו הורה ואין בו י"ש דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימית ומפתחות החיצונים לא מסרו לו בהי עייל מכריז ר' ינאי חבל על דלית לי' דרתי' ותרעא לדרתי' עביד והוא מאמר סותר א"ע כפי המובן לכאורה, אבל לפי"ז א"ש כי מקודם מיירי מהנסתר כמו שהמשילו למפתחות הפנימית וע"כ אמר דהפנימי דהוא הנסתר לא יתכן בלא היראה והוסיף ר' ינאי דאף הנגלה שהוא קודם להיראה מ"מ אם אינה נקנה לו אח"כ א"כ למפרע הלימוד שלמד לבלי הועיל כי אם לית לי' דרתי' אף בסוף השער שעשה לו קודם למה זה הוא לו כנ"ל.