אור ברסלב
ישמח משה על נך משלי › פרק ג

ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

משלי · פרק ג

פרק ב

פסוק ו

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך עפ"י שכתב בצוואת הריב"ש שהשי"ת רוצה שיעבדוהו בכל האופנים עיי"ש והנה מי שאין עושה הכל לש"ש א"כ ארחותיו ושבוליו אינם שווין דיש הבדל גדול ביניהם כי הפרש גדול יש בין לימודו ובין אכילתו וכדומה שזה עבודה לשמים וזה מול עסק גופו הגשמי ואינם בסוג א' כלל משא"כ מי שכל מעשיו הם לש"ש א"כ כל ענייניו ושביליו הם שווים ומיושרים על קוטב א' יסבו בלכתן שהכל עבודה לשמים והבן וכן יש לפרש הפסוק [תהלים ט"ז] שויתי ה' לנגדי תמיד עפי"ז דר"ל שויתי שהכל שוה אצלי כל עניינים שאני עושה הן לימוד הן אכילה או שאר דברים אם ה' לנגדי תמיד כי אז הכל הוא עבודה לשמו ית' כנ"ל

פסוק יד

כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, הנה מה שיש לדקדק כמו שדקדקתי בטוב לחסות כוונתו כפי שמובא בס' ישמח משה ואתחנן צ"ד ב' ותו"ד כי איך שייך לומר זה טוב מזה באם שאינם מסוג אחד כמו שאינו שייך לומר זהב טוב מהאדמה וא"כ איך שייך לומר טוב לחסות בה' מבטוח באדם הלא אינו בסוג אחד כלל עיי"ש וה"נ איך שייך לומר כי טוב סחרה של תורה מסחר כסף הלא אינם בסוג אחד והבן] וכפל הדברים. והנ"ל עפ"י מש"פ הרחיבי מקום אהלך וכו' כי ימין ושמאל תפרוצי וכו' [ישעי' נ"ד] ע"פ על מה אנחנו יושבים [ירמי' ח'] ע"פ הולך אל דרום מ"ש שם [כוונתו עפ"י שהאריך בישמח משה הפטורת תצא בהפסוקים הנ"ל וכן בפ' בראשית בד"ה וכפלים לתושי' עיי"ש אריכת הדברים עפ"י מה שפי' הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח, כי הרוצה להעשיר יצפין והרוצה להחכים ידרים וידוע כי א"א מת וחצי תאותו בידו והנה מי שנמשך אחר התורה והחכמה הוא מוסיף והולך ממדריגה למדריגה יום ויום כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה אמנם מי שנמשך אחר כסף וזהב הוא כדמות הסובב בעיגול ולעולם לא יגיע אל שפתו כי אין לו התחלה וסוף כצורת העיגול והנה מי שנמשך לבו אחרי הבל עוה"ז וחושב שכאשר יגיע לתכלית מבוקשו יפנה אל ה' הוא מעצת היצה"ר כי לעולם תאותו לא ימולא ועוד מעט תצא רוחו ישוב לאדמתו, וידוע דמי שלא תקן בחייו מוכרח לבוא בגלגול עוד הפעם והוא עונש קשה למאוד ועפ"ז מבואר הולך אל דרום דהיינו הנמשך אחר התורה הוא נקרא הולך באמת ועדיף ממלאך שנקרא עומד וסובב אל צפון מי שהוא נמשך אחרי שפע העושר דמצפון קאתי הוא סובב כדמות סובב בעיגול ולעולם לא יגיע לשפתו וסופו, כי א"א מת וחצי תאותו בידו, סובב סובב בעוד שהוא מסבב ביני ביני הולך הרוח ועל סביבותיו הנ"ל שב הרוח מוכרח לבוא בגלגול לתקן. עכ"ד וכו' עיי"ש דבריו הנחמדים] ובהקדים דברי העקרים בפ' מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים [עקרים מאמר ג' פל"ו מובא בישמח משה בראשית דרוש הראשון ותודה"ק כי האהבה והשתוקקת אל השי"ת תענג הנפש ותשמחה כי במעט המושג ממנו אל האדם תשמח הנפשות ותגיל ותתענג תענוג נפלא וזש"ה ומה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים כלו' כמה רב יופי ונעימות שיש לאהבת השי"ת על זולתה כי זאת האהבה הוא בתענוגים ר"ל שיתענג בה האדם תענוג נפלא וכו' ושאר מיני אהבות יצערו האדם צער נפלא קודם השגת הדבר הנאהב וכשישיג מבוקשו תפסוק האהבה ותשקוט החשק אבל אהבת השי"ת ישמח במעט המושג וא"א שתפסוק האהבה והחשק מאחר שהדבר הנאהב בלתי ב"ת עיי"ש בארוכה] ובהקדם דאיתא בספרים דשם סחורה מלשון סחור סחור ונראה דהוא הדבר אשר דברנו סובב והולך והיינו טוב סחרה ר"ל אף שאין מגיע לסוף העומק כי אין לו תכלית אעפ"כ טוב מסחר כסף כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו והשתא מיושב הקושי' די"ל דכל חד בדידי' דבענין זה הסחורה טוב מהסחורה בכסף בענינו והבן זה והטעם ומחרוץ תבואתה, דידוע דחרוץ הוא פז ע"ד תקלא פיזא איכא בעלמא וגם יקרה הוא מפנינים א"כ כיון שיקרה כ"כ ישמח במעט המושג כדברי העקרים הנ"ל וש"ת א"כ בחפצים יקרים מאוד כמותה ג"כ הסחורה טוב לזה אמר וכל חפציך לא ישוו בה כי לא תמצא דמיון לה כי זולתה הכל הבל, וישוב לקושי' דהאיך שייך לומר על דברים אלו זה טוב מזה יתיישב על פי"ז ויובן ע"פ משל כי לא יתכן לומר כסף טוב מברזל לרוב פשיטתו אבל יתכן לומר על שני ציורים א' מצויר בכסף ואחד בברזל זה טוב בענינו מזה בענינו והבן זה, ויתכן עוד לומר עפ"י מה שפירשתי בטוב לי כי עניתי כו' [לא מצאתיו ואולי כוונתו טוב לי כי עניתי כי העינוי והיגיעה של לימוד התורה אם לא הגיע לתכלית הדעה והחכמה ג"כ טוב כי עניתי למען אלמוד חוקיך ודו"ק ועיין בתפל"מ תהלים י"ט מה שפי' הנחמדים מזהב ומפז רב] ה"נ טוב סחרה היינו הסבוב קודם שמגיע לטוב בעצמותו יותר מהסבוב והיגיעה של כסף והבן.

פסוק טז

אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד עפ"י מאמר חז"ל [חגיגה דף ה' ע"א] הנך דמתו קודם זמנם הנך שנים מוסיפין למאן דמעביר במילי' ע"כ. אך דיש בזה תרתי לריעותא כי אם הי' להמת לחיות שנים של עוני וצער גם לו כן ועוד דאין זה כבוד רק בזיון ששומע חרפתו ושותק אבל אורך ימים דהתורה לעוש"ר וכבו"ד בשמאלה ודו"ק.

פסוק יח

עץ חיים היא למחזיקים בה כו' יש להוסיף נופך למ"ש בספר סמא דחיי דרוש א' בשם מהר"מ אלבלידי על אמרם כל העוסק בתורה נעשית לו סם חיים כו' עיי"ש דלדבריו יש לפרש עץ חיים הוא למחזיקים בה ר"ל דהיא עץ חיים היא לענין זה שמחזיקים חיותם בה והבן. ול"נ לפרש הפסוק הנ"ל עפ"י מ"ש [בספר יש"מ פ' בראשית ד"ה ויכל] תורת ה' תמימה משיבת נפש כי התורה הוא מזון הנפש וחיותה [כי תשיב נפשו אל שורשה שהנשמות ישראל נחצבו מהתורה וזה שלימות הלימוד] כמו שפי' בספר סמא דחיי דרוש הנ"ל בפסוק והיו הדברים האלה וגו' רק אימת הוי חיות אם עוסק בה לשמה דהיינו שמחזיק אותו למזון הנפש דעיקר לשמה להעלות נפשו לשורשה כמבואר בב"ח א"ח סי' מ"ז משא"כ העוסק בלא לב ולרשע אמר אלקים וגו' והיינו אורך ימים בימינה למיימינים בה והיינו עץ חיים הוא למחזיקים ר"ל דוקא לאותן המחזיקים חיותם בה שמחזיקין אותו למזון הנפש ומכוונין לכך להעלות נפשן לשרשן דהיינו להחזיק חיותן והבן.

תוכן העניינים

ישמח משה על נך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה