ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
משלי · פרק ב
פסוק א
בני אם תקח אמרי וכו' ופי' רש"י בני תהי' אם תקח אמרי ולא אמר אם תשמע ע"ד ששמעתי משל מהר מלא אבנים טובות בהירים והנה ידוע דהמדריגת עבד יוכל לשלול ע"י בריחה אבל בן א"א לשלול ממנו בחינה זו דבנו הוא בכל מקום והמבין יבין.
פסוק ו
כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה ר"ל אם החכמה הוא השפעה מהשי"ת אז הוא דעת ותבונה כי יש בו להבין ולהשכיל דבר מתוך דבר כי אין לו סוף. א"י כי ה' יתן חכמה מפיו בגמרא נדה [דף ע' ע"ב] תני ר' חייא משל למלך ב"ו שעשה סעודה ומשגר לאוהביו ממה שלפניו פירוש רש"י כך החכמה שהוא לאוהביו של מקום נתנה להם מפיו ולא מאוצר אחר ע"כ ונ"ל דהכוונה הוא דהיינו מנחל עדניו והיינו מפיו כמו שפירשתי בדרוש שה"ש ע"פ ישקני מנשיקות פיהו [בספר ישמח משה ריש פ' בראשית ועיין לקמן ריש שיה"ש] והיינו כי ה' יתן שא"א בע"א רק שהשי"ת יתן אבל אין זה בחוק אנושי בטבע השגה והמ"י