ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ירמיהו · פרק ח
פסוק יג
אסף אסיפם נאום ה' וכו' אף דאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה מ"מ מכלה קוצים מן הכרם והוי הטבה לכרם שהוא העיקר ועפ"י דאמר ישעיה [ה' ב'] ויקו לעשות ענבים ויעש באושים והוי סכלות הקניני וגרע מסכלות [העצמי[ והטעם כי הפסידו העלה שלא יצמח עליו עוד והמשך אסף אסיפם כפל כמו בכה תבכה על שני מקדשים וע"ז אמר נגד הראשון אין ענבים דהיינו באושים הם בגפן כי רשעים היו ובשני נדמה לתאנים שהיו צדיקים והי' בניהם פירוד וכמו ששנינו [פאה פ"א משנה ד'] ולקיטתן כאחת למעוטי תאנים [שאין לקיטתן כאחת וזהו מורה על הפירוד שהי' ביניהם] וע"פ שפירשתי במשנה באבות עז פנים לגיהנם כו' [אולי כוונתו למ"ש בסי"מ פ' תולדות דף ס"ג ע"ב ע"פ לגיהנם כי העיקר שנברא האדם הוא שיהי' לו שכרו בדין ולא יהי' לו נהמא דכיסופא אמנם מי שהוא ע"פ ואין לו בושת א"כ למה נברא א"ו שאינו מאמין בעוה"ב רק ידמה כי עיקר ביאתו בשביל עוה"ז ע"כ אין לו עוה"ב זתו"ד עיי"ש א"כ אם יש מחלוקת ופירוד זה מורה על העזות שיש ביניהם ועי"כ יאבדו חלקם בעוה"ב וז"ש ואתן להם מה שהקב"ה רוצה לתת להם לעוה"ב יעברום יעברו מהם עי' רד"ק שם וד"ל] והעלה נבל חוזר על ראשון [היינו בית ראשון] כי על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ואתן להם יעברום חוזר על השני.
א"י אסוף אסיפם ע"פ מאמר חז"ל אין בן דוד בא אלא בדור וכו' שכולו חייב ונ"ל טעמא כי בכולו זכאי ראוי לבוא מצידנו ובאין כולו זכאי מניח אותנו הקב"ה שחפץ השי"ת שיהי' התעוררות משלנו ונהי' כולו זכאי שחכמתו ית"ש רואה שאף שלא יגאל אותנו, כל מעמד ומצב של ישראל להיות קיים, כיון שיש צדיקים ביניהם אבל כשכולו חייב אז אין יכולת בשום פנים להתקיים בין האומות ובקל יעבירום האומות מאמונתם כיון שאין ביניהם שומרי הצאן וכולו חייב לכך ע"כ כ"י צריך לגאול וענבים היינו צדיקים כמו שמפורש באלשיך והיינו הכפל אסוף אסיפם [הן כי זכו או לא זכו אז כ"י גם כן יגאלם כי אין ענבים בגפן שאין צדיקים בתוכו שיקיימו אותם] והיינו והעלה היינו מעמד ומצב של ישראל ואתן וכו' כמו ולא נתננו אלהים להרע עמדי כתרגומו ולא שבקי' אלקים [היינו שאם יניחם ויעזבום אז ח"ו יעברום לכלל ישראל והבן].
וטעם שמכנה הצדיקים בשם ענבים בדרך משל יש בו חכמה נפלאה ע"פ הגמרא בע"ז דף ל' כי תאנה אין בו משום גילוי ומ"ש הת"ח שם [ותו"ד כי טעמא כדמסיק שם הגמ' משום שנאמר שומר פתאים ה' והקשה מ"ט תאנים וענבים שהקב"ה שומר את האדם שלא יאכל ממנו נחש משאר כל הדברים האסורים משום גילוי ותי' דכי היכי שהקב"ה שומר הפתאים דוקא ולא החכמים שהחכמים יכולים לשמור א"ע שלא יבואו לידי מכשול משא"כ הפתאים דלא אפשר להו לשמור א"ע ה"נ המשקין האסירים משום גילוי דרכן להיות בכלים ובניקל להאדם לשמרן מגילוי כי דרכן לכסותן לכך אין שמירתן על הקב"ה אבל תאנים וענבים הוא דבר שא"א כי דרכן לייבשן בחמה לעשות מהם גרוגרות וצמוקים ואין דרכן בכלים לכך שמירתו ית"ש עליהם מפני תיקון העולם עיי"ש בארוכה כן מכנה הצדיקים בשם ענבים ותאנים שהקב"ה שומרן כמאה"כ שומר ה' את כל אוהביו וכו' ושומר נפשות חסידיו וכו'] והוא כצפור המנקר בתאנה וק"ל [ועיין ישמח משה לך ד"ה ויהי אברם דף ל"ה ע"ד]:
א"י אסוף אסיפם נאום ה' היינו הסתלקות הנביאה וק"ל:
עוד יאמר אסוף אסיפם אסיפה הוא היינו מעמיד להם מלך קשה כהמן:
א"י אסוף אסיפם נאום ה' כו' אין ענבים בגפן כו' ע"ד שאמרו חז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתו ושמעתי אומרים דהא דאמרינן שישתייר אחד בעיר ושתים במשפחה היינו בעתו כי הקב"ה אינו וותרן ואם לא זכו דהיינו שריבן חייב לא יגאל הקב"ה את הרשעים אלא ימותו קודם ביאת משיח כמו שהיתה במצרים שנאמר וחמשים כו' ואיתא ב' דעות דעה אחד א' מחמשה ודעה השני' אחד מחמשים ויגאל את הצדיקים שישארו כי לא סגי בלא"ה שיהי' צדיקים בדור אפילו בדורו של אחאב בר עמרי וידוע שישראל נמשלו לגפן וצדיקים לענבים כמו דאיתא בישעי' ויקו לעשות ענבים כו' וזה שאמר אסף דהיינו אסיפה מעצמן דהיינו זכו ואם לאו אסיפם נאום ה' היינו בעתו וקשה הא הקב"ה לאו וותרן הוא ואיך יגאל אם לא זכו לזה אמר האם אין ענבים בגפן פי' האם אין צדיקים בדור באמת אם יבוא העת יגאל רק הצדיקים והרשעים ימותו כנ"ל ודו"ק:
פסוק טו
קוה לשלום וכו' בזה מראה גודל תקותינו לישועה [אם כי נקוה לשלו"ם ואין טו"ב עכ"ז אנחנו מקוים בכ"י] ודו"ק:
פסוק יח
מבליגותי עלי יגון עלי לבי דוי, היינו מה שאין לנו התעוררת וע"פ כה אמר ה' התבוננו וקראו למקוננות וכו' כי איזה התבוננות צריך כאן עפ"י מה שפירשתי וכו' [עיין ישמח משה פ' נצבים בדה"ח דף קל"ח ע"ד ותודה"ק שם כי מקוננות צריכים לאלו שאין יכולים להתעורר כ"כ בהצרה שאינם מרגישין כ"כ ע"כ צריכין למקוננות שירימו קול של נהי בבכיה יגון ואנחה ויללה שיעוררו את לבם האטום, ע"כ כשנשים אל לבינו, כי בצער גדול כזה, מגודל העול הקשה, ושיעבוד דעתינו ורוחינו וגופינו, צריכין עדיין למקוננות הוא יותר ויותר צער ומכאוב שאין אנו מרגישין בעצמינו, וזה מורה על גודל הפירוד אשר בינינו ובין הקדושה וההתדבקות אל הטומאה ח"ו והתגברות הסטרא דשמאלא והוא שוכב כאבן על לבינו ותחת שלש רגזה ארץ וכו' וזש"ה התבוננו מדרגותיכם איך אתם בשפל התחתית נתונים בעמקי הטומאה ח"ו אם כעת צריכים אתם למקוננות לעורר אתכם משינתכם וק"ל] וכן פ' שמענה נשים דבר ה' ותשמענה אזניך לדבר פיו ע"פ כה תאמר לבית יעקב כו' [אמירה לשון רכה הי' מספיק] ועכשיו בנשים דיבור קשות כולי' האי ואולי ודו"ק:
פסוק כא
על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזיקתני כי יש חילוק בין שמה לשממה כי תוספות מם מורה על כפל הענין כנודע והנה מצינו והי' העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם והיינו שמם מהתורה והנה אם יש שממה ממש הוא שממון כפל מאנשים ומהתורה כי אם אין אנשים אין תורה על כן שממה נאמר על שממון ממש והעד שממה מאין יושב אבל שמה הוא שממון אחד ונאמר רק על שממון התורה והנה אמרו מאן קצירי ומריעי אלו ת"ח והנה בזמנינו אין דין ת"ח והתשות כח נתגבר יותר ויותר על הלומדים כענין ששנינו משמת רבן גמליאל הזקן ירדה תשות כח לעולם ובכל דור ודור נתרבה בעוה"ר וזה מאמר ירמי' השברתי קדרתי ואעפ"כ שמה החזיקתני והבן.