ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ירמיהו · פרק ג
פסוק א
לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנוף הארץ ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום ה' וגם הפסוק השיבנו ה' אליך ונשובה עפ"י משל מבן מלך שיש לו בגדים יקרים מאוד ועבד יש שהוא רק מלקט עצמות בבית הבישל והולך ערום ויחף ואינו יכול לבוא לפני המלך והנה הלך העבד ופיתה לבן המלך לכל רע ושיתן לו בגדיו ופעל [שנתן בן המלך הבגדים להעבד ולבשם העבד ועי"כ הי' יכול לבוא לפני המלך] ואח"ז קטרג לפני המלך על הבן ובבא בנו לפני המלך אמר שיחזור לו בגדיו כי מתחרט מאוד על מה שנתן לו כי נתן לו אדעתא שהוא אוהבו ולא על דעת שהוא אויביו ושיקטרג עליו ונמצא המתנה בטעות וענו כלם ואמרו שהדין עמו וממילא נשאר ערום וברח לו ואינו יכול לקטרג ולכל פשעיו יש אמתלא זו [שהי' בטעות כי הי' סובר שמייעצו לטובתו] ע"כ המשל והנמשל מובן ומצורף לזה דברי העקרים מאמר רביעי פ' כ"ז דהחרטה משוי להחטא לטעות ואונס ומהמבואר באשה שהלך בעלה למדינת הים ונשאת דשרי' להחזירה מן התורה [עיין בריש פרק האשה שהלך בעלה למד"ה והובא בב"י אה"ע סי' י"ז עיין שם] דטעות הוי אונס כמבואר בתשובת הרשב"א [אלף קפ"ט הובא בשם אה"ע סי' י"ז סעיף נ"ח] ועפי"ז מבוארים הפסוקים הנ"ל.