ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ירמיהו · פרק ב
פסוק ה
ירמיהו הנביא אמר כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים והנה האלשיך פירש שהתלונה כפולה שהלכו אחר ההבל ואף אחר שהרגישו שנהבלו לא אמרו איה ה' והנה היוצא מזה דיותר כבד העונש אחר ששמין על לב גודל העיות והשטות הגדול ואעפי"כ אין שבין ולא משים על לבו כלל והנה אפילו הרשעים שבישראל שם על לבו כעת [בימי הדין] כמו שפירשתי על המדרש ה' אורי בר"ה וישעי ביה"כ והנה הישועה הוא דוקא אם הולך באור ה' משא"כ הכסיל אשר בחשך הולך דהיינו אף שיש לו אור אינו נהנה מאורו רק הולך בחשך ולכך נקרא כסיל ונמצא מהפך האור להחושך והישועה לזעוה והחסד והרחמנית לאכזריות והטוב לרע כי ע"י האור האלקי שנותן יכבד ענשו או לו ווי לו מלבד העונש אשר ישיגהו על חטאיו ישגיהו עונש רע ומר על ההיפוך בצינורות ולפי"ז נראה לפרש כוונת הקרא כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים והבן ויותר מתוק פירש הפסוק תיסרך רעתך ומשובתיך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה' ולא פחדתי עליך נאום ה' והנה כוונתו תיסרך רעתך וגו' ודעי וראי אשר יותר רע ומר מן הקודם עזבך את ה' כנ"ל היינו שמאיר לך ולא רצית לילך דרך אורו כי כל האדם איננו עומד רק זה לעומת זה או הולך ממקורו או בקדושה או בהפכו וידוע דאור כינוי אל הקדושה וההיפוך חשך וצלמות וזה שאמר הכסיל בחושך הולך והבן על זאת יחרד הלב וישער כמה מסעות נסע והנה בא העת והזמן הבדיקה על כל כתם ושמץ פגימה על כן נקדמה בדיקתינו ולכבס כל כתם ועפי"ז יתפרש הפסוק הנ"ל שהתחלנו באופן אחר מפירוש האלשיך כי הכלל עבירה גוררת עבירה ובשעה שנמנע ממעשה הטוב תיכף עלול לעשות רע כי הוא הדרבן וכאשר מרגיש בעצמו שהלך אחר ההבל אז אומר נואש וע"י יהבל לגמרי אבל זה רעה חולי וידוע שהיו במצרים במ"ט שערי טומאה ועפי"ז יתבאר הפסוק כי רחקו מעלי ועי"כ הלכו אחר ההבל וע"י כן ויהבלו כי אמרו נואש ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים דייקא וע"ז רות ג"כ זכר ליציאת מצרים שאנו אומרים בר"ה וביה"כ על כן נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' ולא נאמר נואש ואתם תקחו ק"ו ממני והנני נופל מלא קומתי ארצה לבקש מחילה וסליחה מאת מלך מוחל וסולח והנני מבויש ומבייש את עצמי כי טוב לי לבייש עצמי בזה משאבוש ח"ו בבא כאמרו מה בצע בדמי ברדתי אל שחת ולכו ונשובה אל ה' ועוי"ל כי רחקו מעלי וילכו אחר ההבל עפ"י מה שכתב בשמ"י בסי' קי"ט אות א' פ' א' והוא ממ"נ [ותו"ד שם עפ"י הגמרא סנהדרין דר"ג דריש עושה אלה לא ימוט לעולם הא חדא מינייהו ימוט ור"ע השיב לו מאל תטמאו בכל אלה אשר אפילו באחת מאלו נטמא ה"נ עושה אלה אחת מאלה לא ימוט נמצא שמצות עשה נגררין אחרי הלאוין שכשם בכל אלה הנאמר בלאין פירושו אפי' באחת כן במצות עשה פירושו אפילו באחת כל מה שיוכל והנה מכח השכל ג"כ כן הוא כי המצות עשה כלם לא יוכל האדם לקיימם כי כמה מצות שאינם באים ע"י אמנם ל"ת יוכל כל אחד להזהר שלא לעבור אפילו על אחת מהנה ובזה פי' משפטי ה' צדקו יחדיו כי כאשר יבוא הקב"ה לדין את האדם על העדר מצות עשה ישיב האדם דאוין כל המצות מוכרחים אל הקיום כי אם באחת מהנה וכן על הל"ת ישיב האדם שפירושו של אל תטמאו בכל אלה פירושו בכלם ולא במקצתן ולכן מביאו למשפט על שניהם יחדיו על המ"ע והל"ת ואז משפטי ה' אמת צדקו יחדיו כי ממ"נ אם עושה אלה לא ימוט פירושו אחת מאלה א"כ גם אל תטמאו בכל אלה ג"כ פירושו אפילו באחת מאלה ובזה צדקו יחדיו ע"כ וז"כ כי רחקו מעלי שלא קיימו המ"ע וילכו אחרי ההבל שעברו על הל"ת ויהבלו ממ"נ כנלפע"ד כוונתו והבן].