אור ברסלב
ישמח משה על נך אסתר › פרק ח

ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

אסתר · פרק ח

פרק ז

פסוק טז

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ודרשו חז"ל במס' מגילה וששון זה מילה נ"ל כי מילה הוא מצוה כשאר מצות ומה הששון בו יותר אך הלא ידוע הפלוגתא בשבת דף נ"ה אם יש מיתה בלא חטא או לא ונ"ל דאלו ואלו דא"ח דקודם שנתנה התורה הי' מיתה בלא חטא מעטיו של נחש אבל משנתנה התורה ופסקה זוהמתן וניתן ע"ד חירות ממ"ה אין מיתה בלא חטא רק בשעת העגל חזרו ויש מיתה בלא חטא עד זמן מרדכי ואסתר שהי' קבלת התורה מחדש קבלה ברצון והוי כמו בשעת קבלת התורה חירות מנה"מ ומאז אין מיתה בלא חטא והנה לכאורה אף אם פסקה זוהמתן מ"מ קומץ עפר גזולה בידו וצריך לקיים כי עפר אתה ואל עפר תשוב כדאיתא במ"ר על פ' כי עפר כי אתה כו' אך הלא איתא בספר צנצנת מנחם בסי' ג"ל דכל דורותיו של אדה"ר אין בהם רק מעט מזער מאותה טיפה ש"ז שנבראו הימנו ע"כ ציוה הקב"ה את ישראל שימולו א"ע וישליכו את ערלתם לכסות באדמה ובזה יוצאים ידי חובתם שהחזירו מעט עפר גזולה שבידם עכ"ד עיי"ש והנה לפ"ז קודם שפסקה הזוהמא והמיתה הי' בהכרח א"כ המילה לא הי' מועיל כלל ואין בהם ששון יותר מכל מצות אבל כשפסקה הזוהמא א"כ המילה מועיל שיבולע המות ויצאו ידי חובתם בהחזירם מעט עפר גזולה שבידם בהשלכת ערלה לעפר ואין מיתה בלא חטא או בחטא עצמו או בחטא הדור והוי ששון והיינו ליהודים היתה אורה אורה זו תורה דהיינו שקבלוה מחדש ברצון ופסקה ג"כ זוהמתן כמו בשעת מ"ת וכהנ"ל ע"כ וששון זה מילה והועיל שפיר כנ"ל.

ע"י ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ודרשו רז"ל במס' מגילה אורה זו תורה שנאמר ותורה אור וששון זו מילה שנאמר שש אנכי על אמרותיך ע"כ וכבר פירשתי בו וכעת לחדש באתי ע"פ שנתבאר בספר החינוך להרא"ה פ' לך כי שורש מצוה זו כי היא תשלום בריאה מגלה עטרה ומסיר הערלה שהיא תוספות בו ומה שלא נברא כן הוא לרמז כמו שתשלום צורת גופו הוא ע"י פעולת אדם ככה תשלום צורתו הנפשות הוא ע"י מעשה האדם ופעולותיו הטובים עכ"ד ולפ"ז מבואר דשורש מצוה זו לרמז על חפשיות הבחירה שיש לאדם מה שאין בכל הנבראים והנה ידוע דאם משתמש בבחירתו לטוב לקיים התורה הוא נתעלה על כל בבחירתו אבל אם הבחירה לרוע ח"ו הוא ירוד מכל ע"י הבחירה ויותר טוב הי' לו שלא הי' לו בחירה והיינו ליהודים היתה אורה זו תורה שמקיימין התורה אז וששון זה מילה המורה על הבחירה חפשית כי נגילה ונשמחה בו כי בזה אנו מתעלים אבל כשאין מקיימין התורה אז אין ששון כנ"ל.

א"י ליהודים היתה אורה זו תורה ר"ל דנקראת תורתם אחר שעמלו בו אז וששון כי מותר לשמוח.

א"י ליהודים היתה אורה זו תורה וששון וגו' ולא מחמת יראה ופחד רק באהבה ושמחה וששון והיינו דהדר קבלוה בימי אחשורוש וזה פי' יקר.

פסוק טז

מה שדרשו ויקר אלו תפילין כי בגזירתו להשמיד רצה לפסול תפילין דמרי עלמא אבל כיון שנתבטל הגזרה נתכשרו התפילין כנ"ל אח"כ שמעתי משמי' דצדיק אחד כוותי.

תוכן העניינים

ישמח משה על נך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה