ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
איוב · פרק כב
פסוק כח
ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור ע"פ מ"ש בס' שמע שלמה פ' תצוה בפסוק וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב עפ"י המדרש והתרגום יונתן ותורף דבריו ע"פ הגמרא אע"פ שנטלה הנבואה מן הנביאים מן החכמים לא נטלה עיי"ש ועפי"ז פירוש הפסוק גם נביאיה לא מצאו חזון דר"ל דגם נביאיה של תורה מ"מ בשעת חימום לא מצאו חזון עיי"ש ולדעתי נראה לפרש פסוק הנ"ל לדרכו בדרך יותר מרווח עפ"י מה שהביא שם דברי הרמב"ם דאין הנבואה בשוה שנבואת הנביאים הוא על דרך חזון אבל נבואת החכמים הוא בדרך חכמה עכ"ד עיי"ש וביאורו למבין שבדרך חכמה אין ידוע שהוא בדרך נבואה שהוא שפע אלקי השופע על שכלו והשגתו דלא עביד קב"ה ניסא למגנא דמה שיוכל להשיג מצד שכלו לא יושפע עליו שפע אלקי למעלה מטבעו דהרי יוכל להשיג זה מעצמו ואם הרישל ועצלות מונעים השגתו אין הרישל והעצלות גורם השפעה אלקית כללו של דבר כל זמן שיש לו לאדם דרך ומבוא לילך באותו דרך מעצמו אל השי"ת אין משפיעין עליו מלמעלה אור אלקי להאיר מחשכו רק במקום שכלה הדרך שלו ולא יוכל לעוף שמה בשכלו כי גבהו ממנו אזי משפיעין עליו אור מלמעלה להאיר לו והנה אין ניכר וידוע לחכם הנשפע עליו כ"כ דנדמה לו שהוא שכלו והשגתו ולפעמים ההיפך דהחכם חושב שהוא שפע אלקי הנשפע עליו באמת אין זה אלא שכלו והשגתו אבל נבואת הנביאים הוא בדרך חזון שהנביא יודע בבירור שהוא נבואה אין בו שום נדנוד ספק וידוע דחזון של נבואה לא יפול בו שום טעות ולא יפול ממנו ארצה אף כחוט השערה כמ"ש הרמב"ם בהלכות יסודי התורה משא"כ מה שמשיג אדם בשכלו מצוי בו הטעות או כלו או רובו או מקצתו ונמצא בעת השגתו אין ניכר ואינו ידוע כלל וכלל אם הוא רק שכלו מטבעו או הוא הארה אלקית השופע על שכלו רק אח"כ שנתקיים הכל נודע למפרע כי האיר אור אלקי על שכלו למעלה מהדרך שיכול לילך בעצמו ועפי"ז יתפרש הפסוק גם נביאיה לא מצאו ר"ל הגם שיש נביאי' של תורה מ"מ לא מצאו חזון מה' חזו"ן דייקא כדברי הרמב"ם, ועפי"ז יתפרש הפסוק הפונה קדים ותגזר אומר ויקם לך אז נתברר ועל דרכיך שאתה תוכל לילך מעצמך וע"ל דייקא נגה אור מלמעלה והבן כי נכון הוא בס"ד.