ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
איוב · פרק יד
פסוק ד
[א] מי יתן טהור מטמא לא אחד כבר פירשתי כמה פירושים [עיין ישמח משה] וכעת לחדש באתי עפ"י שכתבו דורשי רשומות מה שאנו מבקשים ותן בלבינו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע כי לע"ל אשר יבער רוח הטומאה מן הארץ א"כ לא יהי' דרך רשע בעולם ויקח מן הר' של רשע שהוא מאתים במספר קץ ויבא קץ הימין וישאר מן הר' יו"ד ובצירוף על הש"ע יהי' ישע והיינו ותן בלבנו לעזוב כו' וממילא וחיש לנו ישע ע"כ דבריהם הקדושים והיינו מי יתן טהור מטמא כי מרשע שהוא טמא ונתהוי מיצה"ר ומרוח הטומאה יתהוי ממנו ק"ץ יש"ע לא אחד כשלא יתאחד התיבה רק יתחלק לשני תיבות ויתפרדו כל פועלי און אז ותרם כראם קרני ויצמיח ישועה ויהי' קץ ישע ב"ב אמן.
ועפי"ז יבואר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות [מיכה ז' ט"ו] כי ביצ"מ נאמר ולא יכלו להתמהמה כי זה לעומת זה עשה אלקים כי כנגד חמשים שערי בינה דקדושה שנבראו יש חמשים שערי טומאה והבחירה חפשית באיזה שירצה יוכל לדבק נפשו וחייבה חכמתו ית' כל זמן שלא נדבק נפשו בכל השערי טומאה יוכל לטהר משא"כ כשנדבק בכל השערי טומאה בכללו לנצח יאבד והנה אז במצרים ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וכבר נשקעו במ"ט שערי טומאה וחייבה חכמתו ית' להוציאם מהר שיוכלו לטהר ועפ"ז פי' מי יתן טהור מטמא לא אחד משום שהאחד מהשערים של טומאה עדיין לא חל עליהם לכך נטהרו ע"כ א"כ הי' הקץ של מצרים ע"י לא אחד כי יתפרד הרשע ולא יהי' אחד והבן.
[ב] ועוד נ"ל לפרש הפסוק מי יתן טהור מטמא לא אחד עפ"י מ"ש בספר ערבי נחל בפ' בא במאמר פרעה השמר לך אל תוסף ראות פני ומה שהשיב לו משה כן דברת בזמנו דברת עיין עליו ותורף דבריו כי זה לעומת זה עשה אלקים ומג' ראשונות אין יכולת להוציא רק השי"ת לבדו לכך במכות בכורות נאמר אני יוצא בתוך מצרים עיין עליו והוספתי נופך דלכך דרשו במכות בכורים אני ה' אני ולא השליח וגם להסביר איך ידע פרעה כל זה דהנה הכל זה לעומת זה כמו שהשיב [חגיגה ה' ע"ב] ר"י בן חנניא באמרם אליו מה תהוי עלן מאפיקורסן והשיב אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתן של אוה"ע והבן והנה הקדמונים קדושי עליון הרגישו מדריגת הקדושה, כן רשעי הגוים הרגישו מדריגת הטומאה וע"כ פרעה הוא הערף בחינת אחוריים שיונק רק מאחורי הקדושה כמו שנאמר ואתה מחי' את כולם שהקליפה אין לה חיי' אם לא מהקדושה והנה וראית את אחורי הנאמר למשה הוא קדושה גמורה והטומאה יונק מעט מבחינה זו וע"כ פרעה הבין מדריגתו בכל פעם וידע כי אין בו נ"ק רק בג"ר שבו ומשם א"א לשום אדם להוציא [כי עדיין לא נתנה רשות דא"כ יוציא מהג"ר הכולל כל הס"א ויבוטל לגמרי] ע"כ המסתכל בו אז הוא מסוכן כאמרם אלמלא נתנה רשות לעין לראות אין כל ברי' יכולה לעמוד כי הדעה בס"א הוא מסוכן עכ"ד אם כן שיהי' אז גאולה הי' צריך השי"ת להוציא מכש"כ לעתיד לבא שיתבטל הרוח טומאה וכל העולם לעדי עד שיוציא השי"ת בעצמו את בלעו מפיו כמבואר במדרש על פ' ישראל נושע בה' תשועת עולמים וכמו שמפרש [בס' יד יוסף] על הפסוק ומלאך פניו הושיעם בגלות מצרים ובגלות זה] באהבתו ובחמלתו הוא גאלם ר"ל הוא בעצמו אז וינטלם וינשאם כל ימי עולם [כשם שהוא נצחי כן גאולתו תהי' נצחית] והיינו מי יתן טהור מטמא דהיינו שכל הטהור שיש בטמא יותן ממנו אל הקדושה לא אחד אם לא אחד יחידו של עולם ב"ה והיינו דכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות [ר"ל הנה"ק הנעלמים ומכוסים בג"ר דס"א שכנגדם קני קניזי וקדמוני שאין יכולת לאדם להוציאן משם מבלעדי השי"ת בעצמו] והבן.
[ג'] א"י מי יתן טהור וכו' כי כל הדברים גם טהורים דצ"ח הם טמאים לנגד אדם הטהור המעותד לקבל הארה עליונה ודבקות אלקי וזכר לדבר כי איש טמא שפתים אנכי שאין זה טמא ממש רק לנגד העליונים משוללי זוהמת הגשם והנה ידוע כי חומר האדם נלקח בכל פעם מדצ"ח אשר משיב אותם בכוחותיו הטבעיות עצם גופו וכבר פירוש הר"ן בדרשותיו דרוש א' כי כל המציאות הוא לצורך האדם ומזונו אשר כל המורכבים משיב האדם אותם לעצם גופו וזה מצד השיתוף הנמצא ביניהם בחומר ואלו לא נברא מחומר א' משיתוף לכל מה שתחת הגלגל הירח רק שני חומרים הי' זה בכח הנמנע עיין שם והשתא יבואר מי יתן טהור מטמא לא אחד ר"ל אילו לא נברא רק [חומר] א' לבד והבן.
[ד'] א"י עפ"י מה שביאר שם כי יש דברים בעלי חסרון בעצמם מ"מ בהצטרפם שלמים הם כמו מעלות ציבור המעורב בהן פושעי ישראל וחלבנה המעורב בקטרת שאין שלמותן זולתה ע"כ והיינו מי יתן טהור מטמא לא אחד רק ע"י צירוף והבן.
[ה] ע"י מי יתן טהור וכו' ולחדש באתי עפ"י מ"ש בספר נחמד ונעים שער הראשון סי"ב שהטבע הי' שהמים יהיו כדור בפני עצמו [כמו כדור הארץ וכדור הרוח והאש] וגזר יתברך שמו שיהיו כדור אחד ע"ע והנה אמרו חז"ל כל מה שביבשה טהור בים טמא וכל מה שביבשה טמא בים טהור ע"כ ועפי"ז יובן מי יתן טהור מטמא דהיינו שיהי' כאן טהור מה ששם טמא לא אחד ר"ל אם לא שיהי' שני הכדורים אחד והבן.
[ו'] ע"י עפ"י שרוב התשובות הם מיראה ומבואר בגמ' דזדונות נעשים שגגות וא"כ להתהפך לזכות דהיינו שינקה מן החטא וממילא ישאר מצות תשובה בידו צריך ב' פעמים לשוב והבן והיינו מי כ יתן טהור מטמא לא אחד:
[ז'] עוד יש לפרש הפסוק הנ"ל עפ"י שאמרו רז"ל בסנהדרין דעת אפיקורסים מי שברא טוב לא ברא רע ח"ו אבל הכתוב אומר עושה שלום ובורא רע ולכך קדושה יש בראשו ועפ"י מה שאמרתי בפ' איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וכו' והשיב את אשמו בראשו ועפי"ז יתבאר מי יתן טהור מטמא לא אחד ר"ל אם לא אחד והבן.
[ח'] וכבר פירשתי ג"כ הפסוק הנ"ל עפ"י מי שעבר ושנה ושילש נעשה לו כהיתר היינו שיאמר על טמא טהור לא אחד שלא עבר רק פ"א כי פעמים ושלש והבן].
[ט'] מי יתן טהור מטמא לא אחד כבר פירשתי עפ"י שפירשתי בפסוק אך הבל בני אדם כזב בני איש וגו' [בס' ישמח משה האזינו] והנה י"ל לישב קצת באופן אחר מי יתן טהור מטמא דהיינו שזדון יתהפך לזכות אם לא אחד ר"ל אם אין אחדות בין ישראל והבן. גם י"ל כפשוטו שבתשובה אין מסכימין הפמלי' רק הוא ית' לבד והבן.