ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שבת · ל ע"ב
אין השכינה שורה וכו' אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר והי' כמנגן המנגן וכו' כי מצוה היא לשון דבקות כמו לצוות לזה והבן.
במהרש"ל על הגמ' כל תלמיד שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה שנאמר שפתותיו שושנים נוטפות מר עובר א"ת שושנים אלא ששונים ולכאו' מהיכן מוכח מכאן דכל שאינו יושב במורא דתכוינה לזה פירש מהרש"ל מסיפא דקרא מוכח ידיו גלילי זהב כו' וכל רואה ישתומם דמהיכן מוכח ומאי נרמז בסיפא דקרא, ונ"ל ע"פ דאיתא בסוף חגיגה פושעי ישראל אין אור של גהינם שולט בהן ק"ו ממזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב ואין אור שולטת בו ק"ו פושעי ישראל שמלאים מצות כרמון דאין אור ש"ג שולטת בהן וזהו ידיו גלילי זהב שיהי' כמו מזבח הזהב דאין אור שולט בו.