אור ברסלב

ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שבת · יג

י ע"א

תד"א מעשה בתלמוד אחד ששנה וקרה הרבה ושמש ת"ח הרבה ומת בחצי ימיו והיתה אשתו נוטלת תפליו וכו' מפני מה מת בחצי ימיו כו' יש לדקדק הלא הי' די באמרו מעשה בא' ששנה הרבה ואנא ידענא דת"ח הי' ועוד בקוצר ימים הול"ל ומאי נ"מ בחצי דנקט ועוד למה נוטלת תפיליו הלא בתפילין לא כתיב כי הוא חייך ואורך ימיך והנ"ל בזה ומקודם נפרש במס' ברכות פ"א [דף י"ז] כי הוי מסיים ספרא דאיוב כו' ועליו אמר שלמה טוב שם וכו' ויום המות מיום הולדו כמבואר בקונטריס לא מצאתיו ואולי כוונתו למה שנדפס לעיל במס' ברכות עיי"ש] ומקודם אפרש הקרא טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו כי ידוע דמתין הצדיקים בעון הדור והיינו כדי שישימו על לבם ויחזרו בתשובה וא"כ דוקא מי שיש לו שם טוב אבל לא צדיק הנעלם וק"ל [כי בהלקח צדיק הנעלם מהדור לא ידעו הדור שישימו על לבם לשוב בתשובה ולמה יותפס בעונם] וידוע דמיתה זמנית היינו מה שנקבע לו מיום הולדו ודו"ק (וז"ש טוב שם משמן טוב והוא לכפרת דורו ויום המות מיום הולדו, כמו או אם יום המות מיום הולדו טבעית ולא בחטאו] ויתבאר הצדיק אבד ואין איש שם על לב באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק [אפשר כוונתו כי כאשר נפטר הצדיק והעם לא ידעו מצדקתו ע"כ אין איש שם על לב לחזור עי"ז בתשובה ואז נקרא הצדיק אבד בדרך אבידה שלא בא שום תכלית מאבידתו ואנשי חסד נאספים באין מבין עליהם אז כי מפני הרעה נאסף הצדיק כמז"ל מפני הרעה העתידה לבא כי אין לומר על זה שהצדיק נתפס בעונם כי לא ידעו מצדקתו שיתכפרו ע"י העדר הצדיק ובאין מבין אז מפני הרעה נאסף הצדיק וכו' ועיין מה שפי' בסנהדרין קי"א על המאמר חבל על דאבדין ולא משתכחין עיי"ש] ועפי"ז הצדיק אבד לדורו אבד [מגילה ט"ו] כמבואר במדרש ע"פ משל ונקרב אל השכל מי שהוציא סך רב על בנין ביתו איך שייך לומר אבד סך רב כיון שיש לו תכלית המכוון אבל אם נשרף הבית שייך לומר אבד סך רב וכיוצא בזה והוא פי' נכון בעז"ה ודו"ק.

ונחזור לענינינו דיש כמה מיני סבות המסלקים קודם הזמן א' דלמא מהן בקדושיו לא יאמין כמו דאיתא ברפ"א דחגיגה ועוד דלמא נאסף בעין הדור דהא צדיק נתפס על הדור כמו דאיתא בכמה דוכתא ועוד יש סיבה כדאיתא באבות כל הנהנה מן התורה נוטל חייו מן העולם ועוד יש סיבה אם עוסק שלא לשמה דבשמאלה עושר וכבוד ולא אורך ימים ועי"ל כי הסיר אזנו משמוע תורה וכו' ועוד יש סיבה כדאשכחן בדוד דאמר לו השי"ת כבר הגיע מלכות שלמה בנך כו' וכן מצינו ברבה ור' יוסף וכן מצינו באלו מגלחין דקא דחקת רגלי' כו' ונקדים מאמר חז"ל כיון שעברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב לא יחטא ועוד כל מי שיש לו ציצית בבגדו ומזוזה בפתחו תפלין בראשו לא במהרה הוא חוטא ונקדים דציצית ומזוזה כולם זהירין ונקדים מ"ש בעל מדרש שמואל בת"ח עיי"ש [בפ"ד משנה א' ותו"ד מה שמצינו לרז"ל שמכניס את החכמים בשם תלמידי חכמים כי לא יצדק שם חכם לבד מבלי שיצטרף עמו שם תלמוד כי אם אינו חושב שהוא תלמוד אינו חכם ע"כ לא יוכל למצוא שם חכם שלא יקרא בשם תלמוד חכם] ונקדים לפרש מאמר חז"ל כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שנהפך שליתו על פניו נ"ל הטעם שמהפך הסדר כדרך העוסקים שלא לשמה וגם לומד מכל אחד מעט כדי שיהי' לו ידיעה בכל ונקדים כנ"ל דמי שאין מפורסים אינו נתפס בעון הדור והשתא מבואר ודו"ק (וזה כוונתו בתלמוד אחד היינו שהי' מחזיק א"ע לתלמיד לבד שהחזיק במדת ענוה ושפלות שהי' רק תלמוד בעיניו אם כי שנה הרבה וקרא הרבה ועכ"ז שימש תלמידי חכמים הרבה כי קיים בעצמו מכל מלמדי השכלתי ולא הלך בגדולות ומת בחצי ימיו שהוא מחצה כרוב ושוב לא יחטא וגם לקחה תפליו להראות שהי' נזהר בתפלין ובודאי הי' נזהר בציצית ומזוזה כנ"ל ולא הי' חשש שיחטא כי הזהיר באלו לא במהרה הוא חוטא וגם לא נהנה מכבוד התורה כי הי' רק תלמוד וגם למד לשמה שקרא הרבה ושנה הרבה דייקא לא רק מעט מן המעט בכאן ובכאן כדרך הקוטפים מלוח עלי שיח וגם לא הי' מפורסם שיהא נתפס בעון הדור כי אם לתלמוד ע"כ שאלה מפני מה וכו' כנלפע"ד כוונתו] ועוד ראי' דלא עסק שלא לשמה דלא הי' לו כבוד עדיין והא דנקט ששנה קודם וקרא היינו ע"פ מאמר חז"ל בקדושין לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא כו' לא צריכא ליומא ע"ש ואיתא בכתבי האר"י דמקודם יש לעסוק במשנה דמשנה אותיות נשמה ודו"ק [ועיין בגליון הש"ס שם דגרסת הרי"ף והרא"ש שקרא ושנה].

תוכן העניינים

ישמח משה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה