אור ברסלב
ישמח משה על השס שבת › י ע"א

ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שבת · י ע"א

ב ע"א

כל הדן דין אמת לאמיתו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית כבר כתבתי בו פירושים וכעת לחדש באתי עפ"י פי' הרמ"ז בר"מ ריש פ' שופטים בפקודא דא מני שופטים כי המשפט לאלקים הוא ומרוב אהבתו את עמו הפקיד ונתן את הדין בידם עיי"ש וע"פ מ"ש במקדש מלך על הפסוק ועשיתם אותם כי המצות הם עצם המדות והמקיימן הוא נותן הכנה והשפעה להמדות לקבל ולהשפיע והקב"ה אינו מקפח שכר ולא זו שנותן לו שכר הכנה רק שמעלה עליו כאלו הוא עשה ומהוה והאציל את המדות עצמן והבן והנה ידוע דבריאת שמים וארץ הי' ע"י יחוד המדות כמו שמפרשים על פסוק עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ והיינו בכח התורה שהם עצם המדות כמבואר בב"ר אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה והיינו כדי שיהי' התורה יסוד הכל כמבואר בנזה"ק והנה כתיב בראשית ברא אלקים וכו' וכתיב ביום עשות ה' אלקים ואמרו רז"ל מתחילה עלה במחשבה וכו' ונמצא ראשית היינו המחשבה והבן דהיתה ע"י אצילות מדות הגבורה אך הקיום ע"י החסד שנאמר עולם חסד יבנה והנה הדין דין אמת לאמיתו מקיים העולם במשפט הוא הנותן כח הקיום בגבורה ודין נהפך לרקעים והיינו אמרם כשיש דין למטה אין דין למעלה ממש כי נהפך לרחמים וע"ז קשה דהיא היפוך מה שקבלנו ה' צילך והבן אך לק"מ עפ"י אמרם מתחילה עלה במחשבה לברוא במדה"ד ונמצא דכח הבריאה הי' במדה"ד וכח הקיום במדה"ר נמצא זה הדיין המקיים עולם במשפט דזהו קיום הקיבוץ הכי ה' צילך ונותן כח הקיום במה"ד דלעילא א"כ נהפך לרחמים דזהו הקיום וא"כ ממילא ע"י ה' צילך אם יש דין למטה אין דין למעלה והבן א"כ לפ"ז כיון שנותן כח הקיום בהמשפט הר"ז מקיים המחשבה ומעלה עליו כאלו האציל ומהיה את זאת המדה] וזה אמרם כאלו נעשה שיתוף להקב"ה במעשה בראשית דייקא והבן.

א"י כפשוטו כיון שנותן בה כח הקיום הוא מקיים המחשבה והבן כי נכון הוא בס"ד.

והנה הדרוש של רז"ל ועשיתם אתם ועשיתם אתם מעלה אני עליכם כאלו עשיתם עצמיכם ע"כ הדרוש הנ"ל יוצא מהפשוטו כי ועשיתם אותם היינו כאלו האצילו המדות שהם עצם המצות וידוע דמכח האצילות נתהוה הכל והאצילות הוא כח הבריאה ונמצא אם מעלה כאלו האצילו א"כ הרי מעלה כאלו בראו עצמם והבן וא"כ הדרש הוא ביאר של הפשוטו והבן.

והנה אמרו מאי שוחד שהוא חד וידוע הפירוש בשם האר"י [מובא בישמח משה משפטים ע"פ דאיתא במ"ד כל דיין הנוטל שוחד אינו מת עד שמטהר את הטמא ומטמא את הטהור והנה אז"ל מאי שוחד שהוא חד והנה לא תקח שחד הוא ס"ת אחד אבל הנוטל משבר תיבת לא ונשאר תקח שחד ס"ת חד ע"כ וזה מי יתן טהור מטמא לא אחד ע"כ] ואני לפרש דברי הקדוש האר"י באתי כי חד הוא כמו חרב חדה וכמו נעשה בשרו חדודין חדודין שהוא כחות הדין וידוע דאלף הוא פלא עליון שהוא רחמים גמורים ופשוטים שאין בהם תערובות דין כלל וגם רומז על הדבקות באלופו של עולם ועפ"י ששמעתי לפרש ת"ח צריך שיהי' בו שמינית שבשמינית היינו חלק אחד מס"ד שהוא שמיני שבשמינית כי ס"ד ח' פעמים ח' וכבר יצא מג"ס הרומז לגסות רוח וק"ל והוא בגימ' די"ן ועיין לקמן בסוטה דף ה'] ונמצא הדן דין אמת לאמיתו מצרף האלף כי אז אלקים נצב בעדת אל ומצטרף עם אלופו של עולם ונעשה אחד [ונראה שצ"ל ונעשה אדנ"י והאלף ממתיק אותיות דין עיין לעיל קהלת יו"ד פסוק ד' אם רוח המושל וכו'] כי גם הדין נעשה רחמים ונעשה מן השנים אחד והחד שהוא דין נצטרף להאלף וטובים השנים שהם מן הא"חד והבן משא"כ כשאינו דין לאמיתו נשאר חד והבן ועפי"ז תבן דברי התוספות לקמן דף י"א דהקשו מהא דעליה למערתא דדייני' עיי"ש דחסיד היינו שמגביר מדת חסד והיינו שמתחסד עס קונו דיותר ממה שהעגל וכו' והנה זה הנעשה שיתוף אף הדין נעשה חסד הוא עדיף יותר והבן.

וראי' לזה שהמצות הם עצם המדות העליונות מהמד"ר פרשה א' סי' א' אמון פדגוד עיין ביפ"ת אם הכונה שהתורה היא פדגוד א"כ אומן ראוי לומר א"ו שהיא לשון נפעל שהיא מגודלת בחיקו ית"ש דהיינו שהיא אצילה מאתו ומתייחדת בו והבן ויש לקשר סוף הפסוק ואהי' שעשועים ע"פ מ"ש על המדרש כד דמך ר"א [בישמח משה פ' חיי אופן שלישי על המד"ר הנ"ל עיי"ש בארוכה דברים נעימים ויונעם לך] כיון שאין שעשוע אלא שעשוע עצמותו כ"י מתייחדת בי' והבן או בנשמת הצדיקים והבן דמתייחדין בי' הוי כ"י כעצמותו והבן.

עוי"ל על כל הדן דין אמת לאמיתו וכו' כי התוספות כתבו לאמיתו לאפוקי דין מרומה והענין פשוט כי אם שהוא דין מרומה בעדים שקרים או בטענות מזויפות אף שהדין דין אמת לפי הטענות מ"מ אינו לאמיתו לאמיתת הענין ע"כ ויש להבין היכי מיירי אי שמרגיש הדיין ושם עצמו כאינו יודע גם דין אמת לא הוי ואם שאינו יודע כלל א"כ למה יגרע הלא אין לדיין אלא מה שעיניו רואות והנ"ל דהא הבריאה הי' בשיתוף דין ורחמים והיינו צדקה ומשפט דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים והנה גם הדיין עושה משפט וצדקה כמו שדרשו רז"ל ויהי דוד עושה משפט וצדקה לעמו ודרשו רז"ל משפט לזה וצדקה לזה שהוציא גזילה מתחת ידו והנה אם הוא דין אמת לאמיתו הרי מוציא גזילה מת"י משא"כ אם הוא דין מרומה אף שהדיין אינו יודע מזה מ"מ הרי אינו מוציא גזילה מת"י ומשפט איכא דהדין דין אמת וצדקה ליכא והבן.

תוכן העניינים

ישמח משה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה