ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שבת · ירושלמי שבת פ"ב
שהביא היע"ד ריש ספרו ע"ע וזה לשון הירושלמי בהשפטו יצא רשע צדיק לא נאמר אלא רשע מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה ומה שפירש בו ואני הוספתי נופך מה דנקט בלשון שלילה אין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה ולא בלשון חיוב השטן מקטרג בעת הסכנה נ"ל דה"פ דאיתא [במנחות מ"א ע"א] בעובדא דרב קטינא דאעשה לא מענשי רק בעידן ריתחא והנה י"ל כדעת התוספת דדוקא בציצית כידוע ונ"ל כמו שמבואר מכל בעלי הדרוש דלקחו זאת לכל עשה והנה קושי' התוספת נ"ל ליישב דבאמת בכבר עבר על עשה לא מצינו שום עונש על עשה בב"ד שלמטה רק באומרים לו עדיין קום ועשה ובל"ת המלקות הוא בכבר עבר והבן והנה ידוע דשבע שמות יש ליצה"ר ובודאי דכל אחד לפי עניניו והנה שטן נראה דוקא כמו בדרך לשטן לו דהיינו שרוצה האדם לעשות והוא מבטל משא"כ בל"ת נקרא יצה"ר כנ"ל ברור והנה נאמר בהשפטו כו' ותפלתו תהי' לחטאה דהיינו דאינו מכווין כראוי ובפיו ובשפתיו כבדוהו ולבו רחוק וזה אינו אלא ביטול עשה ולעבדו בכל לבבכם כו' והנה לכאורה לנגד הצדיק המכוון משפטו חמור אך מכאן שאין השטן מקטרג דייקא שלא כדעת התוס' והבן.
עוד יתבאר הירושלמי בהשפטו יצא רשע יצא צדיק לא נאמר אלא מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה דקשה טובא א' אם הוא רשע בודאי יצא רשע ואם צדיק הוא למה יצא רשע וע"ק ממאמר ברורי' לר"מ בריש מס' ברכות מי כתוב יתמו חוטאים וא"כ הוי דוד סותר דברי עצמו אך זה יש ליישב דהנה ידוע דקלל לדואג ואחיתופל והנה ידוע אמרם ז"ל בחגיגה דף ט"ו ע"ב דאשכחי' שמואל לר' יהודה דקאי אעוברא דדשי וקא בכי' (ע"ש אי' סופר את המגדלים דואג ואחיתופל דתלת מאה בעי' בעי במגדל הפורח באוויר) שם א"ל שיננא טינא היתה בלבם והא כתיב וכל באי' לא ישובון ואמרו זה מינות אך עדיין קשה יצא רשע בוודאי הכוונה על יציאתם מן העולם דאי על יציאתם מן הדין הרי רשע הוא כקושי' רק על יציאתו מן העולם כמו ברוך אתה בצאתיך וא"כ משכחת דיצא צדיק דהא אמרו מאן דפריש ממינות מיית שנאמר כל באי' לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים והבן אך הטעם הוא מפני שעלול לחזור לסורו וא"כ הוי כתאנים דמטו זמני' דאמר ר"י בריש חגיגה היינו דכתיב הן בקדושיו לא יאמין והנה השי"ת אינו מעניש על העתיד רק בעת צרה כוללת וצריך לנס ואיכא קטרוג עליו על שם העתיד כמו שהיה על ישמעאל ואם אדם הזה עתיד להרשיע בעצמו אזי השי"ת מסכים למה"ד לטוב לו וכ"ז מבואר ביפ"ת ובנזה"ק ב"ר פ' כ"ה סי' א' וכבר כתבתי עפ"ז ענין נאה בפ' וישב בפ' וימשכו ויעלו את יוסף כו' ועפ"ז יבואר הירושלמי יצא צדיק לא נאמר כו' אלא שאין השטן מקטרג כו' וא"כ וכי משום שוטה אחד יבקש שיהי' שעת הסכנה בעולם יאבדו האפיקורסים ויהי' ריוח בעולם והבן.