ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ברכות · יז ע"א
כך הגירסא בעין יעקב ר' יוחנן אמר כי הוי מסיים ר"מ ספרא דאיוב הוי אמר הכי סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים וכו' המאמר הנ"ל כבר ביארתי בקונטרסי [עיין לקמן במסכת שבת דף מ"ג] ועכשיו אוסיף נופך דקשה (א') איך תולה בסיום ספרא דאיוב (ב') מי לא ידע דכל אדם סופו למיתה ומה חידש ר"מ ומה אמרו ר"י בשמו (ג') סופו במיתה ראוי לומר (ד') הלא אדם היא הנשמה דהגוף נקרא בשר אדם שנאמר על בשר אדם לא יסך כמבואר בשעה"ק למהרח"ו ז"ל ובענין שנאמר עור ובשר תלבישיני וגו' כמבואר בשפע טל וכענין שנאמר די מדרהון עם בשרא לא איתוהי ולא אמר דבשרא לאו אינון ש"מ דאדם נמי לאו בשרא הוא רק מדורהו עם בשרא לכך נאמר על המלאכים דגם מדרהון עם בשרא לא איתיהו והבן זה וא"כ לפ"ז דא"כ דאדם היינו הנשמה א"כ איך אמר דסופו למיתה חלילה לומר כן דודאי אין זה הסוף של הנשמה דהיא העולה מעלה ואין שייך לומר דהמיתה היא הסוף רק בבהמה שאין לה השארה (ה') קשה מה דאמר וסוף בהמה לשחיטה וכי ישראל אוכלין כל בהמות והלא רובא דרובא אוכלין אוה"ע ואין שוחטין כלל וגם כמה בהמות שמתין מעצמם (וא"ו) קשה מה דכפל עוד ואמר והכל למיתה הם עומדים וכן יש עוד דקדוקים הרבה להלן ויובנו בפרושי מעצמם ונ"ל דהנה בענין המיתה יש לומר דהוא בדרך עונש מעץ הדעת אבל באמת יש יכולת לבא אל השלימות בחייו אף עכשיו וי"ל כמ"ש בשל"ה הק' דאחר החטא בעץ הדעת המיתה היא טובה גדולה ואינה לעונש כלל [מובא לעיל תו"ד השלה"ק באיכה ב' פסוק וא"ו ויחמוס כגן שכו ועיין ישמח משה בראשית עה"פ ויצו ה"א על האדם בארוכה] ומסכים לזה מה שדרשו רז"ל טוב מאוד זה המות והנה מסוף איוב שאמר איוב להשי"ת לשמע אוזן שמעתיך ועתה עיני ראיתיך על כן אמאס וניחמתי על עפר ואפר ועיין ברבינו בחיי על איוב מה שפי' בפ' הנ"ל ותורף דבריו כי מחמת השתוקקותו אז בהדביקות הי' מואס בהגוף שהוא מסך המבדיל גדול מאוד עיין עליו א"כ מוכח כהשל"ה והבן ונקדים מה שפירשתי בקונטרסי על הפסוק סוף דבר הכל נשמע וגו' עיי"ש [עיין לעיל סוף קהלת] והנה שם הוא התכלית כי שם נשאר עומד כי עי שטרח בע"ש כו' וכעין שכתב החסיד נפשי הכיני צידה כו' והיינו סוף אדם למות כי תכליתו הוא לעות כי עי"ז תוכל לבא לשלמותה אבל אין סופו במיתה רק ר"ל תכליתו ממתין ומצפה למות כי בלעדה לא יבא התכלית והבן זה והמיתה אין תכלית רק לאשר הוא אדם, וסוף בהמה ר"ל תכליתה ותיקון שלה לשחיטה כי ע"י כך נתעלה מחי למדבר ויתעלו ויתוקנו הניצוצות ע"י השחיטה וברכתו וע"י אכילת איש הישראלי ובהמה המתנבלת באמת נעדרת התכלית ומזה יובן כי אדם שהוא בהמה בתואר אדם ואין שמו אדם ג"כ נעדר התכלית כי המיתה אין תכליתו ושחיטה אין לו בכשרות והבן זה וש"ת דמש"ז שאין המיתה תכלית לו יחי' לא כן הוא אלא והכל למיתה הן עומדים בין כך ובין כך וא"כ אשרי עי שהגיע לתכלית לזה אמר אשרי אדם שגדל בתורה היינו גימטריא] תרי"ג ר"ל שגדל בתרי"ג שהתרי"ג עצות מלבישין את כל קומת נשמתו אבר באבר וגיד בגיד כמ"ש בשפע טל וכמבואר בקונטרסי וכעין שכתבו בפ' תורת ה' תמימה משיבת נפש וש"ת איך יתכן לקיים כל התרי"ג מצות הלא הגש"ם חלף הלך לו [היינו שגש"ם מצות אין בידינו לקיים בגלות] וגם לאו כ"ע כהנים המה וכדומה לזה אמר ועמלו בתורה כי עי"ז מקיים הכל דכל העוסק בתורת עולה כו' וע"י מה נחשב העסק כעשי' ע"י שעושה נ"ר ליוצרו כי באור פני מלך חיים והבן וגדל בשם טוב כמבואר שם בקונטרסי עפ"י העקרים שכתב הטעם דלא נאמר כי טוב ביצירת אדם [כי אז עוד לא בא עוד לתכליתו ושלמותו אך האדם מוציא שלמותו ותכליתו מכח אל הפועל] והשם טוב הוא הגעת התכלית ועליו אמר שלמה טוב שם שיהי' שמו של אדם טוב נצמח משמן טוב משל להתגברות אור תורה אור החופף על ראשו ועיין בקונטרסי וא"ש שאין כוונת שלמה המלך ע"ה להתפארות כבוד המדומה ועכשיו יובן ויום המות מיום הולדו כי ביום הולדו לא נקרא שם טוב עליו והבן.
והנה אחי ורעי אם מיתת הצדיק עושה רושם אז מכפרת כמו שפירשתי במאמר רז"ל למה נסמכה מיתת מרים לפרה אדומה והבן [לא מצאתיו כעת ואפשר כוונתו כידוע כי פרה אדומה מטהר טמאים ומטמא טהורים כן העדר הצדיק אם העם נותנים אל לבם לחזור בתשובה בראותם כי נלקח תפארתם ועטרת ראשם מאתם אז מכפר ומטהרם לא כן אם אינם שמים על לב אז ח"ו עוד נתפסים אשר משיח ה' נלכד בשחיתותם וק"ל] והנה לאו כל אדם יוכל לעמול בתורה ע"כ שמעו מרבני ולומדי ישראל דינים ומוסר וכן תעשו ותחי נפשכם ועפי"ז מה שכתבתי תבין ושמן על ראשך אל יחסר [היינו דברי תורה ומנסר שהוא כשמן לנר] והנה לא אמר ונפטר בשם טוב לבד בי אף דנאמר תשב אנוש עד דכא [עד דכדוכא של נפש] וגם הוא טוב שמגיע לשלימות מ"מ הוא המדריגה הפחותה ולא שייך לומר אשרי ובגודל בשם טוב לבד לא סגי כי אל תאמין בעצמך עד יום מותך לכך בעינן תרוייהו [שגידל בשם טוב ונפטר בשם טוב] ואז אשרי לו ויבולע המות לנצח וכו'.
תירוץ על קושית יפ"ת על תוס' במס' (ברכות דף י"ז ע"א) ד"ה העושה שלא לשמה ובפ' מקום שנהגו [דף כ' ע"ב] שתירצו דהלומד על מנת לקנטר נוח לו שלא נברא עיי"ש הלא בסנהדרין דף ק"ה ע"ב יליף רב הא מילתא דלעולם יעסוק כו' מבלק שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק זכה ויצא ממנו רות עיי"ש והלא בלק לקנטר לישראל עביד ע"כ קושית היפ"ת הובא בשמ"י סי' א' ונ"ל דלק"מ דהלא קנטורו לישראל הי' רק להנאת עצמו להציל עצמו כמפורש בתורה הק' ויגר מואב מאד כו' וז"ב.