יש מאין חלק ב· רבי אליהו ילוז
יורה דעה · סימן ה
מתוך התשובה תובן השאלה
חמותי ראיתי אותיות מזהירות במ"ש להציל בנות יש' ממכשול ותלה נימא בנימא להתיר להם המקוה דנדונו ולולא כי זחלתי פן יאמר שתיקה הודאה היא אין עתותי ספורות אבל מסבה הנז' הנחץ השיאני גם בערבי פסחים שלא תצא תקלה ח"ו ואומר כי היסוד שהניח שהאמבטי כיון שיש בו נקב יצא מדין כלי כמ"ש בש"ע סי' ר"א אפי' אינו קבוע בארץ לדעת הרא"ש והר"ש דלא כהרמב"ם והש"ע לא כיון יפה דאפי' אם היה הנדון דומה מאן ספין לזוז מדעת הרמב"ם והש"ע שקבלנו הוראותיהם בפרט בענין נדה החמורה בכרת ובפרט בטבילה תוך הכלי דהיא דאוריתא ואינה כשאובין די"ס אפי' שאובה כולה מדרבנן ובפרט דאין הנדון דומה לדעת נוב"י תנינא יו"ד סי' קמ"ב שכתב דלא איפליגו התם אלא בנוקב כלי ואין דעתו לחזור לסותמו אבל בחושב שיחזור לסתמו כגון הנך ברזא שעושים לאמבטאות אין זה מבטלו מתורת כלי ואע"ג דהבית אפרים סי' נ"ב וחת"ס הבי"ד פת"ש סק"ז חלקו עליו מ"מ לא יכלו לעשות נגדו ובקשו עצות אחרות לנדונותיהם ע"ש לא עוד אלא דא"א לאמבטי זה להיות מתחלתו בלא נקב כי ממנו ינקו אותו כל פעם ובלעדו אין עליו שם כלי וכמ"ש בא"ח סי' קנ"ט בכלי שיש בו ברזא שאעפ"י שמסירים הברזא גם אותה שעה נק' כלי ובזה הודה גם הבית אפרים עיין לו בגוף התשובה ולפ"ז גם הרא"ש והר"ש יודו בזה שהוא כלי מתחלתו ע"ס וא"כ חזר הדין דאין טובלין בכלי מה"ת ועיין לנוב"י שם ורע"ק איגר בסי' ל"ט שאפי' בקבעו ולבסוף חקקו דלהרמב"ם ודעמיה נמי ס"ל דאין לו דין כלי מ"מ כתבו הם ז"ל דלא נאמר זה רק לשלא יפסול השאובין בו אבל לטבול בתוכו לא ובנפול יסוד נפל הבנין שבנה דבריכה החמה שממנה בא המים כיון שהיא נקובה אינה פוסלת המים שנשאבו בה דכיון דבלא נקב זה אין עליה שם כלי א"כ אדרבה מכחו הויא כלי ולא יכול לטבול בתוכה ולא במים היוצאים ממנה דהו"ל שאובין והגם דתחלתו בא ממעין הנה לגבי טבילת כלים אין הבד בין מעין למקוה וכמ"ש בטור עיון בבאה"ט סקי"א ולגבי דין שאובין נמי כיון שנעשו שם מדעת אדם עיין בס"ח ובבאה"ט במעין המקלח לתוך הכלי דגם אחר שיצאו ממנו המים אין טובלים בהם ומזה תבין לבנין העליה ע"ג עליה שכתבת להכשיר טבילה באמבטי הזה גם בלי היות בה מ' סאה ע"ו חבורו למעין בברזות המביאים לו מים מהבריכה הקרה והחמה והם תחלתם בא מהמעין וציינת למ"ש רמ"א סו"ס ל"ו ומ"ש עליו הש"ך ואמרת דגם הכא בצירוף שתי הברזות דבריכה חמה וקרה יש כשפופרת הנאד והוי חבור וכו' שהוא טעות דמלבד מ"ש שאין טבילה בכלי אפי' במי מעין עוד בה לא ידעתי איך מצא בצירוף שתי הברזות דהוי חבור כי החבור צריך להיות בשעת טבילה ואם הם סגורים בעת טבילה הרי מעין לחודיה קאי ואמבטי לחודיה קאי ולא דמי אפי' למים הבאים ע"י גלגל ועיין בס"י גבי הפסיק ראש הקלוח וז"פ. ורחוק להיות שיפתחו הקר והחם בבת אחת כל זמן טבילתם כמובן ועוד מי יעמוד בסוד לדעת דגם בתחלת חבור הצנורות היו פתוחים אותה שעה ומי הגיד שלא עמד בשום מקום ממשך הצנורות דבר הממעט שיעור שפופרת הנאד דאפי' הוי מבריות המים ממעט וגם מספק אם רחב כשפו"ה או לא כתב הנוב"י ז"ל דפסול ובפרט דקרוב לודאי שהבריכה החמה סוגרים אותה בברזא המביאה לה מהמעין בעת שתתמלא מפני שלא ישפכו המים על גדותיה וגם כדי שתתחמם מהר ואז לא נשאר פתוח רק של הקרה לחוד שהוא פחות משפ"ה ואינו חבור ומאין יבא תשלום המ' סאה ונפל הבנין שבנה ארצה ואין מקום להיתר מקוה זה וישתדלו למקוה כשר ומקוה ישראל ה' יושיעם בעת צרה: