יש מאין חלק ב· רבי אליהו ילוז
חושן משפט · סימן כה
ראובן שמעון שותפים והביאה גויה אחת לשניהם חמשה לימ"ץ לקנות לה בהם גוואזי והונחו ביד ראובן ועכשיו נאבדו ממנו ותובע משמעון לשלם חציים ושמעון משיב כי הוא אינו יודע אם נאבדו וגם טוען כי ראובן הלוה מהם לצרכו וגם שטרם זה בראותו כי ארך הזמן ולא קנו לה לגוואזי אמר לראובן להשיב הכסף לגויה ואם לאו הוא אינו שותף עמו בזה לא בריוח ולא בהפסד וראובן מכחישו בזה מהו שורת הדין.
ואען ואומר הנה בדינם עם הגויה אם היתה באה לדון עמהם ודאי היו חייבים לשלם לה כיון שנתנה להם לא קשורים ולא צרורים וגם שנתנה להם לקנות בהם א"כ דעתה היה שיוכלו להשתמש בהם וכיון שאבדו חייבים באחריותם כמפורש בסי' רצ"ב ס"ו וגם בדין סרסור סי' קפ"ה ס"ח וז"פ יעו"ש אך לגבי השותפים דהשתא נאבדו ביד אחד מהם נראה אם ההפסד על אותו שאבדו בידו לחוד או על שניהם ואם באנו לחייב למאבד לחוד ממ"ש בסי' קע"ו ס"ח דש"ש הם הנה פה שניהם מתעסקים יחד והגם דמשמע מהגה דבמתעסק לבדו מנדבת לבו דלא הוי ש"ש ומ"מ ש"ח הוי ונחשוב זה שלקחם מנכסי השותפות לתתם בחיקו כדי שאם ימצא לגוואזי יקנם וכיון שאבדו בפשיעתו שהניחם בחיקו בזמן ההלולא שיש דוחק גדול ויכולים הגנבים לשמטם ממנו ולא ירגיש כאשר הוא השיב בשעה ששאלנוהו איך אבדו והשיב אולי כן קרהו נימא דחייב לבדו כמור"ם מלבד שהש"ך העלה דלא הוי אפי' ש"ח ובפתחי תשו' הביא דברי הח"ס דאסיק כמור"ם וכתב דאפי' קי"ל כהש"ך ל"מ למימר ואנן דייתמי אנן אין בידנו להכריע עוד בה שכוון שבשעה ראשונה שקבלום מהגויה התחילו לחפש לקנות בהם לגוואזי שניהם יחד א"כ הו"ל פשיעה בבעלים כמפו' שם ופשיעה בבעלים פטור ולפי"ז המאבד לא יתחייב לשלם בכח שמירה לחבירו וההפסד על שניהם ומ"מ נראה דאו משום הא לא היינו יכולים לחייב לשני כי רבים מהפוס' וע"ש בפת"ש סקי"ג דנהי דכשהתחילו להתעסק הו"ל פשיעה בבעלים ופטור מ"מ אם הזיק חייב ונד"ד שנשאם בחיקו בעת הדחק וידע שיקרה הגנבה יש לדונו למזיק בידים וחייב.
מלבד זה הנה טען עוד שהכריז עליו להשיבם לגויה ואם לאו יהיו באחריותו בין לריוח בין להפסד ואם היה מודה לו בזה היה נראה שלא יתחייב השני עמו והגם שהמעיין בכנה"ג ימצא שוש מח' כגון זו בין המבי"ט ומהר"א גאליקו ז"ל עש"ב אם יש בין שותפים לזמן ותוה"ז אמר אחד לחבירו לעקור השותפות הנז' מסבת הוספה ואח"כ הוכרח אחד מהם לחזור לקחת הדבר המשותף והיה בו הפסד אם חל על שניהם או דוקא על אותו שחזר וקבל וא"כ יוכל השותף לומר קי"ל כמ"ד שחל על שניהם וא"כ הרי אני תפוס בממון חברי מ"מ נראה דתפיסתו בממון השותפות אינו תפיסה כיון שממון השות' מונח ביניהם ואין אחד תפוס יותר מחבירו וגרע גם מממון היורשים דכתבו כמה מהפוס' שאם אחד מהיורשים תובע תביעת ס' מהממון אינו מוחזק ושאר היורשים הם המוחזקים עיין בכללי התפיסה וכ"ש הכא דכבר היה מבורר לכ"א כספו קודם השותפות דאיהו הוא הנקרא מוחזק ויוכ"ל קי"ל כמאן דפטר אותי אלא שעכשיו זה טוען לו שלהד"מ אז יוכל להשביעו היסת שכן הכריז עליו ואז יפטר אבל אם יוסכם הדבר לפטרו מטעם הא' דמצי לומר קי"ל כפוטר אותי דחשיב ליה היזק ולא פשיעה אז הוא המוחזק והממע"ה ואין עליו אפילו שבוער:
מאי"ן