אור ברסלב
יש מאין חלק ב חושן משפט › סימן כד

יש מאין חלק ב· רבי אליהו ילוז

חושן משפט · סימן כד

סימן כג

אנן מהכא ראה ראינו השתי שאלות חוברות אשה אל אחותה ואת דבר המשפט בשאלה ראשונה מפני סבה לא שמנו לב אליה כעת למיקם עלה דמלתא. אך על השניה אשר דב"ז כבר נשאל לחכמים ופתחו לה פתחה להאי פרשתא שהדין נותן לדון רק בארץ ישראל כמש"ה לשכנו תדרשו ובאת אף אנן בדידן עונין אחריהם אמן דהלכתא כוותייהו מתרי טעמי או תלתא.

א' הנה מפורש בסנהדרין דלב' צדק צדק תרדוף הלך אחד ב"ד יכה וכו' ומסתמא הב"ד יפה יותר ימצא בא"י מבחו"ל מדאמרינן בכתובות דע"ה חד מנייהו כתרי מינן ובפרט עתה שידוע שכמה גדולים אשר היו מפורסמים בחו"ל ובאי לשכון כבוד בא"י דיש להם עדיפות אחר וכמ"ש שם וחד מינן כי סליק להתם כתרי מנייהו והגם שפרש"י כתרי מינן פקחים וחריפים ולפ"ז אפשר דבחו"ל הם בקיאים ביותר וזה מועיל יותר לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא וכמ"ש בסוף הוריות שלחו להו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכים למארי חטייא מלבד דיש לחלק בין זמנם לזמננו שהכל נמצא כתוב בספר ואין הדבר צריך רק להבין אמתותן של דברים ויוצדק לומר עתה עוקר הרים עדיף עוד הנה במנחות דמ"ב ע"א אמ"ל רב אשי לר"ס לא תתקיף לך דחד מנייהו כתרי מינן והתם לענין בקיאות אתמר כיעו"ש ונמצא דאוירא דא"י גורם לשתי מעלות החריפות והבקיאות וכמ"ש בב"ב דקנ"ח ש"מ דאוירא דא"י מחכים וכ"כ חד מקמאי הרה"ג מהרי"ח ז"ל בתשו' מרן לאה"ע דיני גטין סי' ג' וז"ל ואמרתי שמן הראוי היה שב"ד של חו"ל ילכו אחר ב"ד של א"י וכמז"ל צדק צדק תרדוף גם הרב המבי"ט ז"ל ח"ג סי' ר"י כתב לרבני מצרים והגם כי ידענו שתלי"ת לחלוחית התורה קיימת ביניהם ואנחנו מרבים ומגידים שבחם כי הם בקיאים גם בגופי הלכות וכו' עכ"ז בענוותנותם משפילים עצמם וחולקים לנו כבוד ורגילים לשאול ממנו כמה שאלות בדיני התורה להיותנו בא"י דאוירה מחכים דומה למ"ש בפ"ק דחולין דח"י מבבל לא"י כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו עכ"ל והנה עם שבמס' סנהדרין אמרו ליטול רשות לדון צריך מר"ג דבבבל כבר הרגישו התו' שם בחולין מזה ותי' דלאיסור והיתר א"י עדיפא דחכימי טפי רק להפקעת ממון צריך ר"ג דבבל ע"ש גם הגאון חת"ס בח"מ סי' י"ב כתב ואיך יאירו דברי שניתן בעלטה בארעא חשיכא להגיה באוירא דארעא דישראל המחכים אך מה אעשה וענות צדקתו דמר גזר עלי ומכל האמור למדנו כי טוב וישר ללכת אחר ב"ד יפה שבא"י זולת אם יש ב"ד ידוע ומפורסם לכל העולם שאין כמוהו נמצא בא"י אזי ודאי שיש לילך אחריו אפי' נגד מעלת א"י וכן מצאתי להרה"ג מהרח"פ ז"ל בספר רוח חיים בח"מ סי' י"ד שכתב דבסתם ודאי ב"ד דא"י עדיף מדחו"ל אבל בידוע ומפורסם דשל חו"ל גדול ומומחה יותר יש לילך אחריו וכמ"ש אחר ריב"ב לנציבין והוכיח מהתו' דנציבין היא חו"ל והגם דאחה"ר יש לדחות זה וכי סלקנו עדיפות ב"ד יפה לגמרי מחו"ל הלא למי שלא ירצה לדון רק בחו"ל התובע והנתבע יחד מ"מ יש לו לדרוש מחבירו הב"ד יפה שבחו"ל ודאי ועד"ז נאמר אחר ריב"ב לנציבין רק אם ידרוש אחד ב"ד של א"י בהא אנן קיימין ואז אין משם ראיה ומ"מ דבר ה' בפיהו אמת ממ"ש בברכות דס"ג על חנניה בן אחי רבי יאושוע שהיה מעבר שנים בחו"ל ושלחו למחות בו (כי הדין שאין מעברין רק בא"י כמש"ש) ואמ"ל והלא עקיבא בן יוסף היה מעבר שנים בחו"ל אמ"ל הנח רע"ק שלא הניח כמותו בא"י וכו' ע"ש הנה בדבר שהוא מיוחד רק לא"י מ"מ כשלא יש כמותו בא"י מותר לעשותו בחו"ל וה"ן הגם דיש עדיפות לב"ד של א"י מ"מ אם הב"ד שבחו"ל לא יש כמוהו בא"י לו משפט הקדימה רק שלפי הנראה קשה הדבר מאד בזה"ז לברר מי עדיף וכמ"ש מהרשד"ם ז"ל בחח"מ סי' ב' וסי' ז' דמפני זה נתפשט המנהג בכל ערי טורקייא שהתובע הולך אחר הנתבע ולא לילך אחר ב"ד הגדול שלא ירבו קטטות שזה יאמר זה גדול מזה וזה מכחישו וכ"כ משפטי שמואל סי' קי"ז דק"ס ע"ד והגאון מהרש"ל בב"ק פ"י סי' יו"ד האריך בזה דמפני הגאוה והקנאה אין מי שיודה לחבירו ובזה אין מציאות למ"ש הרמב"ם ז"ל דגם בזה"ז יש חכמים גדולים וכו' ע"ש ודון ק"ו לדורותינו אנן יתמי דיתמי ומ"מ עדיפות א"י הבא מכח דאוירה מחכים לעד"ן שאין מי שיכחיש בזה. כי אויר דמאז ועד עתה חד הוא.

ב גם מי שירצה להתעקש לומר מאיזה טענה דגם עדיפות א"י נסתלק בימים האלה ח"ו מ"מ הרי עניי דראהביטש טוענים שרוצים לדון באה"ק באשר כי שם נמצאים כמה אנשים באה"ק שזוכרים אופני החלוקה שנתחלקו הכוללים כ"א מחבירו מה שאין נמצא בחו"ל ולדידן טענה אלימתא היא ופוק חזי להגאון עבודת הגרשוני סי' מ"ז שכתב דבין לעיקר הדין דהלוה ילך אחר מלוה בין למה שנתפשט דהתובע הולך אחר הנתבע אם טוען הלוה או התובע שבמקום הזמנתו לדין יסתתמו טענותיו ורואים אנחנו חשש שדבריו אמת אז יתהפך הדין וידונו בב"ד אחר או בזבל"א וזבל"א הגם שיצטרך הלוה או הנתבע לשלם הוצאה ע"ז עש"ב וא"כ אם על חשש סיתום טענות דן הרב כן לאו כ"ש הוא על נד"ד שלא יוכלו לטעון כלום כי האנשים אשר יודעים מהות החלוקה מי יכופם ללכת ממקומם עד שם וכן נמצא להדיא כנד"ד בכנה"ג חו"מ בהגה סוס"י י"ד וז"ל לא אמרו דילך התובע אחר הנתבע וכו' אלא כשנעשה המשא והמתן זה במקומו וזה במקומו אבל אם היו שניהם במקום אחד ואח"כ הנתבע הרחיק נדוד פשיטא שאם יש יכולת ביד ב"ד להביאו במקום התובע יביאוהו רשד"ם בח"מ סי' ק"ג ושפ"ו ובגוף תשובת רשד"ם ז"ל כתב א"כ בנ"ד כיון שאינו בעיר הנתבע ולתובע יש ראיותיו בעירו ודאי דהדין נותן שיעכבו נכסיו עד שיבא ואין לו לומר שישלח התובע טענותיו שהרי כתבו הפוסקים שאין לכוף לשום אחד מבע"ד ליתן טענותיו ע"י כתב לשלחם לארץ מרחקים ע"כ וה"ן דכוותה אפי' אם היו עניי דראהביטש שבא"י תובעים והאחרים נתבעים והנתבעים יושבים בחו"ל כיון שנעשה הפשר פה בא"י ויש ראיות ועדים פה היה הדין נותן שילכו הנתבעים כ"ש עתה שהוא להפך וכמו שיתבאר

ג בנד"ז אין אנחנו צריכים לכל הנז' דלפמ"ש מור"ם בהגה"ה בסי' י"ד דאם הם בשני עיירות התובע הולך אחר הנתבע הנה עניי דראהיבטש הניזונים מצדקת אחיהם אשר עליה עתה באים לדון כבר החזיקו בזה יותר מארבעים שנה בלי פקפוק ושאר הכוללים באים להוציא מהם ונמצא שהם התובעים מעניי דראהביטש וא"כ דינא הוא שהתובע הולך אחר הנתבע וכיון שהם שוכנים באה"ק צריכים לילך אחריהם לדון שם וכ"ש ששניהם יחד גם הנתבעים הם דרים בארה"ק כי לעניי א"ו היא הצדקה ולא לשל חו"ל ומה שתולים עצמם לדון עם הרה"ג הנשיא הי"ו אשר הוא חונה בחו"ל לאו בע"ד דידהו איהו כי כבודו אינו רק שליח לעניים ובודאי יש לו הרשאה גם מהם עם הרשאתו מגדולי חו"ל ומצוה איהו דקא עביד וזוכה לעניים אשריו והיה לנו לדון אפי' למטונייהו דאיהו הנתבע עפ"י מ"ש הכנה"ג בהגה"ט אוכ"א דמה שנהגו להיות התובע הולך אחר הנתבע הוא לטובת הנתבע ואמרי' האומר אי אפשי בתק"ח שומעין לו אלא דהאמת הוא דאין כבוד הנשיא רק שליח וכמש"ל ומכל הני טעמי קם דינא שדין זה לא ידונו אותו רק בארה"ק ולא בחו"ל וכמ"ש לפנים הגאונים והרבנים הי"ו המה בחכמתם אשרי יולדתם ולאפושי גברי אתינא אנן בדה"ץ פעה"ק טבריה הבאים עהח"ת באדר תער"ב באמת ושלום:

תוכן העניינים

יש מאין חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה