אור ברסלב
יש מאין חלק א חושן משפט › סימן לא

יש מאין חלק א· רבי אליהו ילוז

חושן משפט · סימן לא

סימן ל

אברהם אוהבי נ"י הנני משיב על שאלתך ויהי הקצ'ר אמיץ שאין לי פנאי ראיתי הפס"ד דסד'ר לן מר לזכותו אודות החלון הפתוח למבוי והוא משקיף על גג השכן שכנגדו בלי ריחוק ד' אמות ובנין הגג מגיע לחצי פתיחת החלון התחתון ורק חציו העליון פתוח נגד אויר הגג שפסק שאינו יכול להגביה גגו יותר ממה שהוא ל"מ לדעת הר"י מברצלונה בטוח"מ סי' קנ"ד דאין למבוי שאינו מפולש דין ר"ה וכוותיה פסק הש"ע בי"א בתרא דקי"ל כוותיה אלא גם לסוברים דכל שיש ממנו ולמטה ג' בתים דינו כר"ה וא"כ הרי הש"ע פסק שם דפותח לרה"ר שכנגדו יכול להאפיל מ"מ כתב הסמ"ע סק"ע דדוקא אם בעת שפתח כבר היה זה מוחזק בחצרו משא"ך אם מסופק והכא מסופק זת"ד. ושאל מהו דעתי בזה

תחילה אומר דהגם שהיה מקום לפלפל בזה אפי' אם דין מבוי הנז' כרה"ר כיון דעי"ק ת"ו מקום שמוציאין זיזין וגזוזטראות לרה"ר והרב"ד ח"מ סי' נ"ב הביא מח' בזה כי הרא"ש בתשו' הבי"ד הטור סי' קנ"ד דבכה"ג יכול להאפיל וב"י שם כתב דהרשב"א והרא"ש חלוקים עליו אבל מהרשד"ם ח"מ סי' נז"ר כתב דהרשב"א מודה להרא"ש וביאר טעם מחלוקת ב"י ומהרשד"ם ז"ל ולבסוף אסיק דאינו יכול להאפיל כיון דהב"י חולק על מהרשד"ם ע"ש ולדבריו כ"ש הוא לדידן דאין לנו להשען רק ע"ד מרן. מ"מ משום הא לא אירייא כי הדב"מ ח"ב סי' כ"ח חלק עליו ואסיק דדעת מרן שהרשב"א והריב"ש סו' כהרא"ש ובדל"ג כתב שכל האחרונים הכי ס"ל וי"ל שדעת הרב"י כן וכו' גם מהרשד"ם שם כתב ולא הוצרכתי לכתוב דעת ב"י בדינים אלו שלדעתי כן הסכמתו. גם מהר"ח בכ"ר יאודה שם בב"ד סי' ע"ז וע"ח נראה דפליג עליה ע"ש והו"ל רבים סו' שמרן דעתו שיוכל להאפיל נגד הב"ד ז"ל היחיד ועוד דהדב"מ שם כתב דאפי' לדעת הרב"ד דאיכא פלוגתא מ"מ רבים קמים לזכותו שיוכל להאפיל והיכא דפליגי מי הוא המוחזק יש לילך אחר הרוב ע"ש (גם למה שנראה מהפוס' דהעיקר הוא רובא דעיקר הדין עיין בחס"ל חח"מ שפלפל בזה ה"ן רובא דעיקר הדין הוא) ועיין למט"ש סי' קנ"ד הגב"י אוכ"ב שכתב ומיהו לעיקר הנדון דהרא"ש גם הרשב"א מודה שאין לזה חזקה כיון דאויר ר"ה הוי כחצר השותפין אחר דנהגו להוציא זיזין וגזוזטראות וכמ"ש בש"ע סט"ו דבהכי מודה הרשב"א והיינו מטעם דאינו יכול למחות מעיקר הדין כיון שהוא הפקר וכו' ע"ש וגם באבק"ר סי' ק"ז יראה שמבין דעת הרשב"א גם במקום שמוציאין ע"ש (עיין להרב שמו משה ח"מ סי' כ"ג שהאריך בדעת הרשב"א ומרן) וא"כ נראה להלכה שבר"ה יכול להאפיל ואין הס' רק כמו שכתב כת"ר אי מבוי כרה"ר או כחצר השותפין. והא ליכא למימר דכיון שאין ביניהם ד"א הו"ל ככותל דבוק ויכול להאפיל גם בחצר השותפי' וכמ"ש הטור סי' קנ"ד סנ"ד משם אביו הרא"ש דל"א רק בפתוח נגד הסתום שיכול לקרב הבנין אליו אבל בפתוח נגד אויר פנוי אינו יכול להגביה נגדו כמ"ש שם סנ"ה והגם שבכנה"ג הגה"ט אוס"א כתב יראה שהריב"ש חולק על הרא"ש היינו במ"ש שיוכל לקרב הבנין אל הפתוח נגד הסתום וכו' דס"ל אינו יכול ומכ"ש שלא להגביה נגד הפתוח (עיין בלח"ש קו' חזקת סי"ג ס"ב ומשד"ר סי' קנ"ז מ"ש להשוות הריב"ש להרא"ש) (ועיין להה"ג בס' ישרי לב מע' ן' אול"א תמה על הזכו"ל ח"ב דשל"ד והון רב דפ"ד ע"ב שכתבו דלא שייך בחצר שאין ברחבה ד"א היזק ראיה ויוכל להאפיל דזהו שאלת השואל שהביא הטור סנ"ד אבל אביו השיב בסנ"ד דשייך הז"ר. ואני תמה דגם הם לא דברו רק בפתיחה שנגד הסתום ולא שכנגד האויר הפתוח ואלה הם דברי הרא"ש) וא"כ נ"ד אם דינו כחצר השותפים לא יוכל להגביה נגד הפתוח לאויר. והנה הוכיח אברהם דמבוי כחצר מאמבוהא דרבנן שאסף והוסיף מדיליה ס' הרמב"ם בסי' קנ"ו לגבי רופא אומן וגרדי דדין מבוי כחצר ולמטוניה גם אני מצאתי בסי' ק"ם כן משם הר"י הלוי לענין העמדת בהמה וקדם שנינו הפרישה בסי' קנ"ד וקנ"ו שכתב ודומה לזה ס' הרמב"ם ומהר"י הלוי ז"ל אבל אין כל הדינים שוה והתם גם הרשב"א יודה משום ריבוי הדרך וכו' וגם הפרישה ל"כ רק דומה לזה כלו' כשם שיש מח' בזה פה יש גם שם. אבל העיקר לדידן משום דבש"ע פסק כן בי"א בתרא והגם דהי"מ בכללי הש"ע וגם משפט"י הנד"מ פקפקו בזה סוגיין דבתי דינים הכי דייני. וכ"ן דעת מהרשד"ם שם לענין בליטה שחילק בין מבוי לרה"ר מטעם דבשלמא ברה"ר דלא היו יכולים למחות בו מלהוציא הבליטה כיון שאין מחאה אין חזקה משא"כ במבוי דהיו יכולים למחות ע"ש והגם דנ"ד לגבי חלון לא היו יכולים בני המבוי למחות דאין דרכם להשתמש במבוי וגם בלא"ה בעו לאצטנועי מעו"ש מ"מ יש ללמוד משם לשכן בגגו או חצרו שדרכו להשתמש בהם והיה יכול למחות מדלא מיחה החזיק זה:

ולכאורה יש לתמוה מכ"ז על הרב ישרי לב שם שזיכה לשמעון להאפיל נגד חלון הפתוח למבוי מתשו' הרשב"א דסי' אלף פ"ה ופסקה בש"ע סל"א וחי' גם לדעת הרי"ב דאינו מחלק בין מפולש לאינו מפולש רק לענין היז"ר דבמפולש ליתא משום דבלא"ה היזק עו"ש הוא תדירי משא"ך אינו מפולש וכו' אבל אינו יוצא מדין ר"ה ע"ש דהם נגד מהרשד"ם הנז' ונראה דס"ל להרב דל"כ מהרשד"ם רק במבואות הקנויים ליושביהם מאת המלך וא"כ יכולים למחות אבל הרב ישר"ל ז"ל פשיט"ל דכל המבואות קנויים הם למלך (עיין בריב"ש סי' תכ"ז שכ"כ) ואינם יכולים למחות בפותח וכיון שאין מחאה אין חזקה ויוכלו להאפיל וכן מוכח ממה שלמד מהרשב"א וטעמו כן הוא גם כתב ועיין בסי' הקודם והתם בזה מיירי וא"כ העיקר תלוי בחקירה לדעת זה אם המבואות שלנו יד המלכות שלטת בם יוכל להאפיל ואם של בני המבוי הם לא יוכל ומ"ש מהסמ"ע דכשיש ס' מי קדם בעל החלון הוא מוחזק והאריך וכו' לא היה צריך כי בב"י מחו' ט"ו כתב להדיא משם הרשב"א כשיש ס' מי קדם בעל החלון הוא המוחזק והיא כתובה להרמב"ן סי' י"ז והרב"ד סי' פ"ד כתב דאעפ"י שמהרח"ש כתב דהרא"ש פליג עם הרשב"א ורמב"ן יחיד הוא בדבר ואין לו' קי"ל כמותו וכ"ש דהרב"ד שם כתב משם ב"י דאינם חולקים וכוותי' קי"ל והגם דבני אברהם סי' ך' הזכיר מפרמ"א ח"א סי' נ"ו דהרא"ה חולק והוכיח דהוא יחיד בזה ונאמר לצרף הרא"ה להרא"ש הא בדותא לדידן שכיון שב"י ביטל זה וכתב דהרא"ש לא פליג נשאר הרא"ה יחיד בדבר וכ"ש דהבנ"א שם כתב דבהא ליכא למימר הבונה בשלו מוחזק ויוכ"ל קי"ל דזה דוקא בידוע שרשותו קדם והאויר הוא שלו והס' אם זכה בו או לא אבל כשהס' אם האויר קדם וזכה בו הו"ל ס' אם הוא מוחזק ע"ש ועיין בלח"ש קו' חזקת סי' ב' סי"ב צירף הרא"ה להרא"ש והו"ל תרי ויוכל לומר קי"ל ולדידן אין זה מספיק כיון שב"י כתב דהרא"ש לא פליג) ולבסוף משכן נפשו לחלוק הבני אברהם ז"ל והעלה להלכה דיכול להאפיל במקומות שנוהגים כהרא"ש אבל למקו"א אינו יכו"ל קי"ל ומינה לנ"ד אם לא יתברר מי קדם דבעל החלון הוא המוחזק ובעל הגג למה שהחזיק להאפיל דוקא החזיק ואינו יכול להוסיף יותר וכמ"ש כת"ר מתשו' הגאון ז"ל וזה א"ץ לפנים דהו"ל החלון כפתוח מעיקרו דוקא עד נגד סוף הגג דאינו גורע ואינו מוסיף זהו הנלע"ד:

תוכן העניינים

יש מאין חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה