ירח האיתנים· רבי אברהם הכהן רפפורט מבאהסלאב
יומא · דף יד:
על יומא דף יד/ב:
רב משי ידיה וקרא ק"ש ומנח תפילין וצלי ופריך והיכי עביד הכי והתניא החופר כוך למת בקבר פטור מק"ש ומן התפל' ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה הגיע זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל הא גופא קשיא רישא אמר פטור וסיפא חייב הא לא קשיא סיפא בתרי ורישא בחד, מ"מ קשיא לרב ומשני רב כר' יהושוע בן קרחה ס"ל דאמר עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצות דהנחת תפילין עול מצות היא ופריך אימר דאמר ריב"ק להקדים קריאה לקריאה קריאה לעשייה מי שמעת לי' ותו מי ס"ל כריב"ק והאמר רב חמי בר רב אשי זמנין סגיאין הוי קאימנא קמיה דרב ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קא קרי ק"ש וכ"ת בדלא מטי זמן ק"ש א"כ מאי סהדותיה כו' ע"ש עד, מ"מ קשיא לרב ומשני שלוחא הוא דעווית כו':
עכ"ל הגמ'. לא הייתי מאריך בגמ' רק מחמת שקשיא מרישא לסיפא ורבו הדקדוקים אמינא לפרש באר היטב ולתרץ כולייהו בחדא מחתא בדרך פשט: ראשונה קשה על רש"י ז"ל דפירש אהא דרב משי ידיה כו' פעם אחת ראוהו שעשה כן למה הוכרח רש"י לפרש כן אי נהג פעם אחת או הרבה פעמים. הב' למה לי' להמקשין להביא הך רישא דהחופר כו' רק הוי לי' להביא הך סיפא דהגיע זמן ק"ש. הג' למאי דמשני רב כריב"ק ס"ל:
אם כן הוה ליה לרב תמיד לנהוג כריב"ק לקבל עול מלכות שמים תחלה וא"כ קשה מאי פירש רש"י ז"ל פעם אחת ראוהו שנהג כך:
הד' הא האי קושיא שניה דפריך בגמ' ותו מי ס"ל כריב"ק היא עיקר קושיא דהא על קושיא, א' אפשר לפקפק דמהיכי תיתי לחלק בין קריאה לעשייה דהא חזינין בגמרא דף ה' ע"ב תניא אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפילתי שתהא לפני מטתי כו' מאי לפני מטתי אילימא לפני מטתי ממש הא אמר רב יהודה כו' אלא אימא סמוך למטתי ופירש"י שם סמוך למטתי וכל ימי נזהרתי שלא לעשות שום מלאכה ואפילו לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ומתפלל וא"כ כשהיה מצטער על כך שלא לעשות שום דבר אפילו לעסוק בתורה שמע מניה להלכה להקדים קריאה אפילו לעשייה ותוס' שמביא ראיה דשרי ללמוד מדרב דמתני לן פרקין קודם ק"ש וא"כ הקדים העשייה לקריאה וא"כ דוקא אי רב יהיה סבור כריב"ק וריב"ק יהיה סבר כרב יהיה קשה קושיא זו קריאה לעשייה מי שמעת ליה דהא ראיה דעשייה קדים מדר' דמתני פרקין והדר מנח תפילין וקרי ולא הל"ל בל' ותו דהא השתא משמע בגמ' דסברא דחוקה הוא לחלק בין קריאה לעשייה מדאמר הך ותו ע"ש:
הה' במאי דפירש"י על הקושיא דותו וז"ל ומתני פרקין אלמא מקדים הוא לעסוק בתור' דהיינו עשייה דמצוה מקמי מלכות שמים ולמה לא פירש דהקושי' אזל' ג"כ מהנחת תפילין דהיא נמי עשייה דמצוה קודם קבלת עול שמים:
ואחר הלימוד ראיתי שהגאון מהרש"א ז"ל הרגיש בקושיא זו וז"ל בפשיטות הוי ליה לרש"י לפרש דפריך מתפילין כו' וי"ל דמש"ה פי' כך משום דהא דקאמר וכ"ת בדלא מטי זמן ק"ש דלא בעי לתרוצי אלא הך דמתני לן פרקין ולא הא דמנח תפילין דאי לא מטי זמן ק"ש לא מטי נמי זמן תפילין כו' ע'"ש. ולכאורה נלע"ד תירץ זה דחוק דהא קיימינן במסקנא בגמ' דף ט' ע"ב אמר אביי לתפילין כאחרים דהיינו שיראה חבירו הרגיל ולא רגיל כהדין אכסניא וכו' ברחוק ד' אמות ויכירהו ולק"ש כוותיקין דאמר ר' יוחנן וותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כו' נמצא מפורש בכאן דזמן תפילין הוא קודם זמן ק"ש וגם מבואר בהדיא ברמב"ם פ"ד מה' תפילין עיי"ש. וא"כ אפילו אי יפרש דהקושיא הוא מחמת הנחת תפילין שמנח קודם שקרא ק"ש אפ"ה מצי שפיר לתרוצי הך וכ"ת דלא מטי זמן ק"ש כנ"ל. וא"כ קושיא זו על רש"י ז' במקומ' עומדת כנ"ל. הו' קשה לי ביותר דה"ל להגמרא להקשות בל"ז הנך תרתי מילי דרב אהדדי דהכא הוי קרא ק"ש והדר מנח תפילין ורב חייא בר רב אמר משמיה דמנח תפילין ברישא והדר קרי ק"ש ולמה ליה לפרוך ברישא מהך מתניתא דהחופר כו' וקא שקלי וטרי בגמ' דרב כריב"ק ס"ל והדר פריך דרב אדרב הוי ליה לפרוך בל"ז ותמיה לי על הגאון מהרש"א ז"ל שפיר' דהקושיא שפריך מכל מקום קשיא פירושו דפריך, האיך ס"ל כריב"ק דסבר קבלת עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עשייה דמצות והאמר רב חייא כו' נמצא דרב היה מקדים עשייה קודם לקריאה מי הוכרח אותו לפרש כך אימא דהקושיא היא מכל מקום קשיא דרב אדרב כנ"ל ואגב יתבאר ג"כ מה שיש לדקדק דקדוק קטן ברבינו אשרי שהקדים המאוחר בגמרא דבגמרא איתא הא דרב משי ידיה כו' ברישא והדר גריס ותני' אמר עולא כל הקורא ק"ש כו' ואמר ר' יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלימה. וברבינו אשר גריס איפכא הך דאמר עולא ודר' יוחנן ברישא והדר תני הך דרב משי ידיה כו':
ונלע"ד הקלושה לתרץ הכל בחדא מחתא ובדרך פשוט ובמה דאסיים אפתח דבלא זה לא היה יכול להקשות הך דרב אדרב ברישא קודם שפריך מהך דהחופר כו' דהוי אמינא דלא קשה מידי דהא איתא בגמרא דף ח' ע"ב תניא ר' שמעון בן יוחאי אומר פעמים שאדם קורא ק"ש שני פעמים בלילה אחת ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה דהואיל ואיכא אנשי דקיימא בהאי שעתא קרי לי' יום ויצא ידי חובתו של ק"ש של יום. ופירשו התוס' אבל באמת לענין תפילן וציצית מקרי לאחר שיעלה עמוד השחר לילה ופסקינן שם בגמרא א"ר יהוש' בן לוי הלכה כר' שמעון בן יוחאי:
וכן הוא ברבינו אשר דמותר לקרות ק"ש של לילה אפילו אחר שיעל' עמוד השחר אם היה אנוס ולא היה יכול לקרות בלילה וגם של יום אם אנוס הוא שצריך להחזיק בדרך או כיוצא בו שאי אפשר לו לקרות בזמנו מותר לקרות משיעלה עמוד השחר רק אם ארעו אונס שלא היה יכול לקרות ק"ש בלילה וגם צריך להחזיק בדרך לא מסתבר' שיקרא שניהם בבת אחת אחר שיעלה עמוד השחר כו' אע"פ שיכול לקרות של שחרית ושל ערבית לבדה אחר שיעלה, עמוד השחר כו':
ואם כן אפשר לומר דבל"ז לא היה יכול להקשות דרב אדרב דהייתי אומר דהא דרב משי ידיה וקרא ק"ש ומנח תפילין וצלי איירי שהיה אנוס דהיינו שהוצרך להחזיק בדרך או שאר דברים שלא היה יכול לקרות בזמנו והיה צריך להקדים אחר שיעלה עמוד השחר לקרות ק"ש ולכך קרא ק"ש ברישא ואח"כ כשהגיע זמן תפילין הניח אותם דלא היה יכול להניחן, קודם דלענין תפילין הוי לילה כדאיתא בתוס' כנ"ל אבל הא דאמר ר' חייא כו' דמנח תפילין ואח"כ קרא ק"ש איירי בלא אונס כלל רק לדינא כמו שנהג בכל הימים וא"כ ברישא מגיע הזמן של תפילין משיראה חבירו כו' כנ"ל וקרא ק"ש עם הנץ החמה כנ"ל. וא"כ לפ"ז מדוקדק שפיר מה שפירש רש"י ז"ל פעם אחת ראוהו שעשה כן כמו שכתבתי דהיה אנוס כנ"ל אבל לדינא ס"ל לרב דמניח תפילין ברישא ואח"כ קורא ק"ש כנ"ל אבל השתא מהך דהחופר פריך שפיר דהא קשה קושיא שניה שהבאתי לעיל למה ליה להביא הך רישא דהחופר רק הוה ליה להביא הך סיפא דהגיע זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל והיה קשה על רב היכא עביד הכי שקרא ק"ש ברישא והדר מנח תפילין ולמה ליה תו להביא הך רישא. אבל אפשר לומר דע"כ צריך להביא הך רישא דבל"ז לא הוי מצי להקשות מידי דהוי אמינא כנ"ל דרב איירי שהיה אנוס והיה קורא ק"ש כשלא הגיע זמנו עדיין רק תיכף משעלה עמוד השחר ועדיין אסור להניח תפילין ולכך הקדים ק"ש לתפילין וכו' אבל הכא איירי כדתני בסיפא הגיע זמן דהיינו נץ החמ' לכך תני הכא ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל ולא הוה פריך מידי: אבל השתא כשמביא הך רישא פריך שפיר בממה נפשך דהא התוספות מקשין בד"ה ומכל מצות האמורות בתורה וא"ת וכי ק"ש לא הוי בכלל מצות האמורות בתורה ותירצו דאי לא תני בהדיא ק"ש ה"א דדוקא הני דלית להו קביעות זמן אבל ק"ש דקביע ליה זמן ה"א דלא הואיל והזמן עובר קמ"ל. עכ"ל התוס':
והנה אני בער ולא אדע תירוצם ז"ל דלפי דבריהם תינח קריאת שמע דצריך לאשמעינן כנ"ל אבל תפלה ותפילין למה ליה לתנא לאשמעינן כלל דהא תפלה נמי קביע ליה זמן עד ארבע שעות זמן ק"ש שמעינן ותפילן זמנו כל היום ואיכללא בכלל דכל המצות האמורת בתורה ולמה ליה להתנא לאשמעינן כלל. אך אפשר לומר דבאמת לא היה צריך כלל לאשמעינן דאיכלל' כנ"ל. רק התנא אתי לאשמעינן אגב אורחיה סדרא אי אקרי אינש דקרי ק"ש משיעלה עמוד השחר יקרא קריאת שמע ברישא ויתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה ואח"כ יניח תפילין כשיגיע זמנם דהא האי רישא דהחופר איירי בשלא הגיע זמנו דהא בסיפא אומר הגיע זמן ק"ש ומכלל דרישא כו' ואע"ג דהכא איירי בפטורי כדתני פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין. עכ"ז יש לומר דמלתא אגב אורחיה קמ"ל בחיובא סדרי איך ינהוג כשיקרא ק"ש משיעלה עמוד השחר יקרא ק"ש ויתפלל ואח"כ יניח תפילין כנ"ל וא"כ נוכל לומר דהמקשן פריך בממה נפשך אי איירי, רב מאונס ולכך קרא ק"ש קודם הנחת תפילין אם כן קשה למה קרא ק"ש ומנח תפילין וצלי הוה ליה לקרות ק"ש ולהתפלל ואח"כ להניח תפילין ולמה הפסיק לתפילין להכניס עצמו בפלוגתא כדאיתא בתוספות והא תניא החופר כו' דאיירי נמי קודם זמן ק"ש כנ"ל וקא מסדר התנא פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ודוקא תפילין אחר תפלה כמו שהוכחתי לעיל מחמת קושית התוס' דלמה ליה לאשמעינן כלל תפלה ותפילין דהא איכללא בשאר מצות האמורות בתורה כנ"ל אלא על כרחך אתא לאשמעינן דדוקא תפילין אחר תפלה ואם כן למה הקדים רב תפילין לתפלה ואי אחר שהגיע זמן ק"ש איירי רב קשה למה רב קרא ק"ש קודם הנחת תפילין והתניא הגיע זמן ק"ש עולה ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל כנ"ל:
וא"כ אזלא הקושיא בממה נפשך ומשני רב כריב"ק ס"ל דאמר עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצות וא"כ אפשר לומר דרב שעשה כן משום דס"ל לדינא כך ולאו פעם אחת עשה כן רק תמיד היה נוהג כך שקרא ק"ש ואח"כ הניח תפילין:
ורש"י שפי' פעם אחת כו' הוא לפי ההוי אמינא בגמרא דרב איירי באונס אבל השתא דאפרכא מוקי שתמיד עשה כן:
ופירשתי כן כדי שלא תקשי על רש"י ז"ל דכי משני דרב כריב"ק ס"ל ותבין מעצמך ופריך הגמ' אימר דאמר ריב"ק להקדים קריאה לקריאה אבל קריאה לעשייה מי שמעת לי'. והכי פירושא דבאמת אין לחלק כי היכא דמקדמינן קריאה לקריאה כך מוקדמת קריאה אפילו לעשייה דהיינו אסור לעסוק בשום דבר מצוה אפילו לעסוק בתורה קודם שיקרא ק"ש ג"כ אסור כי האי דדף ה' מאבא בנימין שהיה מצטער על תפלתו שתהא סמוך למטתו כמש"ל וכמו שהוכחתי לעיל מגמ' זו דאין לחלק רק דהכי מקשה קריאה לעשייה זו של תפילין מי שמעית ליה הא כיון דאמר ריב"ק צריך לקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצות. ואנן תנינן הא דאמר עולא כו' ואמר רבי יוחנן הרוצה לקבל עול מלכות שמים שלימה יטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וא"כ אי אפשר שתקדים קריאה לעשייה זו של תפילין דבלא הנח' תפילין מעיקרא לא מקרי קבלת עול מלכות שמים כנ"ל, וא"כ קשה היכא עביד רב הכי וקרא ק"ש קודם שהניח תפילין. ואפשר לומר דלזה כיון הרב רבינו אשר במאי דמתני תיכף אחר דינא דר' יהושיע בן קרחה דאמר צריך לקבל עול מלכות שמים תחלה. ואח"כ עול מצות תני תיכף הך דאמר עולא ודרבי יוחנן הנ"ל שלא תטעה דריב"ק ס"ל דאסור להקדים שום עשיה מקמי קריאה דק"ש אפילו הנחת תפילין דעול מצות הוא בא הך דרבי יוחנן לפרושי זה דבוודאי עשייה זו דהנחת תפילין קודמת לקריאת ק"ש דבלא זה לא יקבל עול מלכות שמים כראוי כנ"ל וא"כ מוכח דלשאר עשייה אפילו מלעסוק בתורה קריאת ק"ש קודמת פי' דאסור ללמוד קודם שיקרא ק"ש ולכך פריך שפיר קושיא שניה ותו מי סבר לה כריב"ק דהא ריב"ק ס"ל דקריאה קודמת לכל עשייה אפילו מלעסוק בתורה חוץ מהנחת תפילין כו' והאמר ר' חייא בר רב אשי זמנין סגיאין הוי קאמינא קמיה דרב ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין ומנח תפילין וקרי ק"ש וצלי וא"כ חזינן דמקדים הוא לעסוק בתורה דהיינו עשייה דמצוה מקמי מלכות שמים וא"כ רב לא מצי סבר כריב"ק וא"כ קשה עליו קושיא ראשונה דממה נפשך דלעיל כמו שכתבתי לעיל וגם קושיא דמכל מקום קשיא דרב אדרב דהא רב על כרחך לא מצי איירי מאונס כלל דא"כ תיקשי ליה מהחופר כנ"ל אם כן קשה דרב אדרב דהכא הקדים ק"ש לתפילין ובסהדותא דרבי חייא דרב הקדים תפילין לק"ש וקשיא אהדדי והקושיא דמכל מקום קשיא לא מצי אזלא. כמו שפירש מהרש"א ז"ל מהנחת תפילין דלא מצי למסבר כריב"ק מדהקדים עשייה דמצות תפילן מקמי קבלת עול מלכות שמים ורי"בק לא ס"ל הכי דהא אי אפשר לומר כן וכמו שכתבתי לעיל דגם ריב"ק ס"ל דהנחת תפילין היא קודמ' דבלא זה לא קרי עול מלכו' שמים שלימה ואם כן על כרחך קושיא מ"מ קשי' כפשוטו דרב אדר' אהדדי ומשני שלוחא הוא דעיוות כו' ע"ש וא"כ לפי מה שכתבתי לעיל מתורצים הנך קושייתא וצדקו דברי רש"י ז'"ל ודברי הרב רבינו אשר ז"ל כל זה העלתי בלימוד השיעור בעזרת הבורא ית"ש לפענ"ד הקלושה וק"ל ופשוטים המה: