אור ברסלב
ירח האיתנים יומא › דף יד.

ירח האיתנים· רבי אברהם הכהן רפפורט מבאהסלאב

יומא · דף יד.

דף יג:

ת"ר האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך ומתפללין בראש התאינה וכו' ובעה"ב יורד למטה בין כך כו' רמי ליה רב מרי ברי' דבת שמואל לרבא תנן האומנין קורין כו' אלמא לא בעי כוונה ורמינהו הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו שנאמר שמע ישראל ולהלן הוא אומר הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת. אף כאן בהסכת א"ל מידי שמיעא לך בהא א"ל הכי אמר רב ששת והוא שבטלין ממלאכתן וקורין והתניא בה"א עוסקין במלאכתן כו' לא קשיא הא בפ' ראשון הא בפ' שני כו':

יש לדקדק ה"ל להגמ' לתרץ הך תירוצא הא בפ' ראשון וכו' בל"ז על קושיא ראשונה דמקשה הגמ' הך רומיא אהדדי דהא בפ' ראשון וכו' ואפשר לתרץ בפשיטות דבל"ז לא הוי מצי לשנות כנ"ל דהא יהיה צריך ע"כ לאוקמי הא דהקורא את שמע כו' דצריך כוונה בפ' ראשון ומתניתן דהכא בפ' שני ולא בעי כוונה ואם כן אפשר לומר דע"כ לא. מצי לתרץ כנ"ל דהא יקשה דא"כ מאי אמר במתניתן האומנין קורין בראש האילן כו' מה שאין רשאין לעשות כן בתפלה ופירש"י הטעם דצלותאי רחמי היא ובעי כוונה הלכך אין מתפללין בראש האילן דמסתפי דלמא נפלי דאין יכולין לעמוד שם אלא ע"י הדחק ומחמת בעתותא לא מצי למכווני קשה הוי ליה למפלג וליתני בדידי' בק"ש גופי' הא דאמרינן במתני' האומנין קורין אפילו כשהם עסוקין דוקא בפ' שני משא"כ בפ' ראשון שאינם רשאין לעשות כן כנ"ל דבפ' ראשון צריך כוונה דהא ע"כ קודם שידעינן מהך דאמר רב ששת והוא שבטלין כו' הייתי אומר מסברא דבק"ש ע"כ צריך לירד למטה להתפלל כיון דבתפלה צריך לירד למטה ואנן חזינין דהחמירו חכמים באומנין בק"ש יותר מבתפלה בכמה דברים כדלקמן הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעה"ב קורין ק"ש ומברכין לפניה ולאחריה ולא חילק בין עושין בשכרן לעושין בסעודתן ובתפלה חילק באומנין בין עושין בשכרן לעושין בסעודתן דכשעושין בסעודתן מתפללין י"ח שלימות וכשעושין בשכרן אינם מתפללים רק מעין י"ח וכדאיתא ברא"ש וברמב"ם פ"ב מה' ק"ש ובכ"מ בד"ה וכן האומנין כו' עיי"ש. ואם כן הייתי אומר דיש להחמיר ג"כ ביותר בק"ש לענין שירד למטה יותר מתפלה וא"כ קשה למה ליה למתני מה שאין רשאין לעשות כן בתפלה שצריכין לירד למטה לפלוג וליתני בדידיה בק"ש כנ"ל. ולכך לא היה יכול לתרץ הכי כנ"ל.

אבל השתא שמביא הך תירוצא דאמר רב ששת והוא שבטילין ממלאכתן וקורין וא"כ קשה מאי לי במה שבטלין ממלאכתן הא עכ"פ לא מצי לכווני משום בעתותא כנ"ל גבי תפלה אע"כ צריך לתרץ ולחלק ולומר דדוקא גבי תפלה מצרכינן לירד למטה להתפלל משום דתפלה ארוכה היא וצריך כוונה גדולה אבל ק"ש דל"צ לכוין רק בפרק ראשון ליכא למיחש לביעתותא בהאי פורתא אבל מ"מ צריכין לבטל ממלאכתן בשעת קריאת פרשה ראשונה כדי לכווני שפיר אבל אין אנו מצרכינין להו להאומנין לירד למטה ולבטל להו כ"כ ממלאכתן ויהיו מטפסין ועולין כו' ופריך הגמ' והתניא בה"א עוסקין במלאכתן וקורין וצריכין אנו לפסוק כב"ה דהלכה כמותו:

וא"כ הדרא קושיא ראשונה לדוכתא דהקורא את שמע כו' והשתא משני שפיר הא בפ' ראשון והא בפ' שני והשתא אין מקום לקושייתי שהקשיתי לעיל דלפלוג וליתני בדידיה בק"ש ולמה ליה למתני מה שאין רשאין לעשות כן בתפלה דאפשר לומר דטובא אתי לאשמעינן דבתפלה לא סגי בביטול מלאכתן רק צריכין לירד למטה ולהתפלל אבל בק"ש א"צ לירד למטה רק סגי. במה שבטלין ממלאכתן וק"ל כי פשוט הוא:

תוכן העניינים

ירח האיתנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה