אור ברסלב

יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי

פרשה א · פרק י

פרק ט

בתורות הרבה כו'. סובר כמאן דאמר בשמות רבה פרשה ל"ז כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה שנאמר משה ואהרן בכהניו ולכן אמר כי בתורת הקרבנות הנאמר הרבה פעמים שם זאת תורת. נאוו היו שני האחים:

בתורים בב' תארים. ולפי זה נאוו לחייך על ישראל ובתורים קאי על משה ואהרן:

הוא יהיה לך לפה לתורגמן. ואתה תהיה לו לאלהים וכי עבדא נעשה אהרן למשה כצ"ל ומפרש אלהים מלשון מושל ושליט:

וראך ושמח בלבו. פי' וראך בגדולתך וישמח לבו ולא יתקנא בך אף ע"פ שהוא גדול ממך. וזה שמביא על זה את דברי רבי שמעון בן יוחאי:

אלו שבעים סנהדרין. ומכנה אותם בשם צואר על שם מעלתם ורוממותם וכן דרשו על פסוק כמגדל דויד צוארך מה מגדל זה נתון בגבהו של עולם:

סופרים ומשנים דמלמדי תינוקות באמונה גרסינן:

אלו התינוקות. ונקראים צוארך שהם הדרת האומה:

בשעה שמייללין הלכה. יש מפרשים מלשון התרים דמתרגמינן מאללייא ופירושו בשעה שהם מבקשים ומחפשים אחר ההלכה. וי"ג שממללין מלשון מלל ודבור ואפשר לגרוס דמהללין ופירושו שמנעימים זה לזה בהלכה:

שהם חורזים מד"ת לד"ת גרסינן. ופי' מקשרים ומדבקים זה בזה כחורז מרגליות זו עם זו אשר יתאחזו בפתיל המחרוזה:

והאש מתלהטת. אף דהדברים יכונו גם ע"פ פשוטם מ"מ יש לתת עוד כוונה בזה המאמר. כי דבריהם היו ברורים ומאירים כאש לוהט מהמון הראיות אשר הביאו מד"ת לנביאים ומנביאים לכתובים כו'. והיו מוסכמות מכל צד שמחים ומאירים כנתינתן מסיני שיצאו ברורות צרופות ונכוחות. ולקמן גבי בן עזאי שאל לו ר"ע שמא בחדרי מרכבה היית עסוק. ולכן לא יכלו לשאול על דבריו כי המה לא נתפסים בשכל. ומי יוכל להקשות עליהם וא"ל כי היה יושב ועוסק בד"ת. ויכלו להקשות ולשאול עליהם. אבל המה יצאו מזוקקות שבעתים מצורפות מכל סיג ספק והיו מאירות ונקיות כאלו נתנו באש:

שמא איני חורז בד"ת כתקנן. ולכן לא ערב שיחו על העם ונתנמנמו. ומה שמסיים ברם אנא הוינא חרוזא ואנא הוינא קדוחא איננו מדברי ר' אבהו אך הוא מדברי ר' לוי:

בתורים בשעה שקורין בד"ת בתוריהן. ודריש בתורים לשתי הוראות. הא' לד"ת. והב' לזמן. והמה נאוים בזמניהם ע"ד דבר בעתו מה טוב וכמו שדרשו לעיל על הפסוק נזכירה דודיך מיין. והנראה דדרשו על מה שקורין בתורה מענינא דפסח ועצרת וחג. ומזה הענין דריש צוארך בחרוזים אלו פרשיותיהם של תורה. כלומר אע"ג דבתורה המה חרוזים לפי עניניהם אל הסמוכים לפניהם ולאחריהם ולא כתובים על סדר המועדים מ"מ יפים ונאוים הם אם כל פרשה יקרא במועדו:

מדינן את מסתלק. כי משה הקריב משפטן לפני ה' שלא חפץ ליטול גדולה לעצמו וכדאיתא במ"ר וזה שאמר לו אף כי מדינן הסתלקת מגדולתך אבל מלפני הקב"ה גדולתך לא תסתלק כי כבודך יתגדל בעוה"ב ורמז לו במה שאמר עלה אל הר העברים וגו' כאשר נאסף אהרן אחיך וראית את כבודו:

הה"ד צו את בני ישראל. בא לתת טעם איך נמשך הפרשה של צו את בני ישראל אל מיתת משה:

תוכן העניינים

יפה קול על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה