אור ברסלב

יפה קול על שיר השירים רבה· רבי שמואל יפה אשכנזי

פרשה א · פרק ו

פרק ה

אמרה כנ"י לנביאים כו'. ודריש בנות ישראל על הנביאים וכנ"י אומרת אף כי שחורה אני בכל זאת אל תראוני (בפתח התי"ו) שאני שחרחורת ולא תקטרגו עלי. אבל תכסו עלי פשעי ותליצו טובה עלי:

אין לך שמח בבני כו'. כי משה היה עניו מכל האדם. וכן ישעיהו בדורו נתן גוו למכים ולא התעצב ועי' בויק"ר פ"י:

וע"י שאמר שמעו נא המורים כו'. כי בשביל שלא האמנתם בי להקדישני נגזר עליהם שלא יביאו את הקהל אל הארץ. אבל לכנס בו כהדיוט שבקש משה כדאיתא בד"ר פ"ט זה גרם לו בשביל שאמר שמעו נא המורים:

רצוץ פה. כלומר יסכר פי הדובר דלטוריא:

ואת מה איכפת לך. פי' אף כי טוב הוא לקנא ולהוכיח את החוטאים. אבל לא לדבר דלטוריא בפני ה' ואם הוא רואה עון ולא יתבונן למה איכפת לך. וענה כי ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה לכן אני מוסר דין עליהם. ואגב זה מזכיר גם קנאתו שעזבו את בריתו:

ששזפתני השמש. כיון שפירש אל תראוני וגו' שאל תדברו דלטוריא עלי תאמר עתה מה הוא הדלטוריא ששזפתני השמש שעבדתי לשמש והשתחויתי לה:

את מוצא בשעה כו'. ומפרש את הכתובים שחורה אני בשטים ונאוה אני בשטים כדלעיל. ומכלל התנאותן היה שפחמו את פניהן. שלא יכשלו בהן. והאשה המפוחמת תאמר אל תראוני שאני שחרחורת למה תבזוני ותשימוני לשחרחורת. וישראל השיבו לה ששזפתני השמש כי בעון אשר נלכדנו בשטים הבאנו עלינו ששזפתנו השמש והוקע אותנו לנגד השמש:

ר' איבו באיזה חטא כו'. וסובר כי לא בשביל הזנות נענשו רק בשביל כי נצמדו לבעל פעור כי בתהלים לא נזכר רק העון הזה:

אלו הן דתן ואבירם. לפי שיטתו יתפרש הכתוב אל תראוני שאני שחרחורת מלשון הרע שזה גרם לי שעבוד מצרים. כי החטא הזה לא דבק בכלל האומה בלתי בקצת מהם וזה בני אמי נחרו בי והמה דתן ואבירם שהמה בלשונם הרע סבבו את בריחת משה וגרמו רעה לכל האומה. אבל באומה בכללה לא היה בה חטא הזה. וכן הוא הכוונה בשאר המימרות רק להראות כי החטא אשר גרם להם לא היה בכלל האומה רק באנשים מעט:

מלאו הדיין זה ה' השופט כל הארץ:

א"ר לוי יום שנתחתן כו'. לפי שאמר לקמן יום שהעמיד ירבעם בן נבט ב' עגלי זהב נבנו ב' צריפין ברומי כו' ודריש לפ"ז שמוני נוטרה את הכרמים שבסבתו הלכתי בגולה ועזבתי את ארצי. לכן מביא כל המעשה מעם רומי אשר היא הדיחנו מארצנו בחורבן בית השני:

בנין להון ואינון נפלין. אין לזה מבוא בהיקש השכלי כי למה יתחזק הבנין במי פרת. ואולי בא לרמז למו כי פרת הוא המקיף את א"י והבנין הזה לא ישאר אמיץ וחזק רק בעת שיכניעו להם את ארץ ישראל:

עביד גרמיה שפיי דחמר. עשה עצמו מריק יין וטוען בנאדות ממקום למקום:

ומלך אין באדום נצב מלך. פי' כי המלך אשר נצב באדום קם ביום אשר נסתלק אליהו ולפניו לא היה שם מלך והיה נכנע תחת יהודה עד ימי יהורם אז פשע. ויען כי הקמת המלך היה ביום אשר נסתלק אליהו וזה היה פתח למרידתם לכן נמנה המרד מן הסתלקות אליהו ובלי ספק באה להם כל זה בקבלה:

שהיה מפטם לפשחור בן מלכיה כו'. מן המדרש נראה כי פשחור וחבריו היו מנביאי השקר אבל מן הכתובים לא מוכח רק כי מאנו לשמוע בנבואת ירמיה אשר רפה את ידי אנשי המלחמה. וישטמוהו בשביל זה וימררוהו:

על שכרמי שלי לא נטרתי. קיצור לשון יש כאן וה"ג בירושלמי מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שכרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת ב' ימים בסוריא כו' ויתפרש בני אמי המה הרשעים אשר בבני אומתי שגרמו חורבן ביהמ"ק המה גרמו לי שמירת ב' חלות או ב' ימים טובים:

קרי עליהון גם אני נתתי וגו'. כי חלילה לקרוא את חקי ה' כי לא טובים המה ומשפטים אשר נאמר בהם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם איך יאמר עליהם לא יחיו בהם. לכן מפרש את הכתוב על הסייגים והגדרים אשר התורה צותה לחכמי הדור לעשותם. ומהם המה הסייגים אשר נעשו לקיום המצות בא"י. בכל זאת לענין קיום המצות בארץ המה לא טובים ולא ישיגו מהם ארחות חיים כי טובים וחיים הם אם ישמרם בארץ ישראל:

תוכן העניינים

יפה קול על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה