אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ב › סימן כח

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כח

סימן כז

מתניתין המקדש בתרומות ומעשרות ובמתנות כהונה במי חטאת ובאפר חטאת הרי זו מקודשת אעפ"י שהוא ישראל. ומסיק אמר עולא טובת הנאה אינה ממון ומתניתין דקתני אעפ"י שהוא ישראל איירי שנפלה לו טבלים מבית אבי אמו כהן וקסבר מתנות שלא הורמו כהורמו דמיין וכתב הרא"ש וז"ל כת' הר"ח אע"ג דסלקא שמעתא דטובות הנאה אינה ממון מ"מ קי"ל דממון הוא דהכי מסיק רבא למתניתין דנדרים בפרק א"נ כהנים ולווים כהני' כו' דטובת הנאה כו' ומילת' דרבא עיקר וכן הלכה ע"כ וכן כתבתי בהגוזל קמא סי' ס'. תו גרסינן בסוגיא המקדש במי חטאת ובאפר חטאת כו' ורמיכהי הנוטל שכר לדון דיניו בטלין להזות כלומ' על הטהור ולקדש כלומ' לתת האפר על המים מימיו מי מערה כלומ' מים מכונסים ולהזאה מים חיים בעינן ואפרו אפר מקלה דהיינו כל סתם אפר שבא מן הקלוי באש ומפרקינן לא קשיא כאן בשכר הבאה כאן בשכר הזאה וקידש. ופרש"י בשכר הבאת האפר ממקום למקום ושכ' מילוי המים דמילת' דטרחא היא ורחמנא לא רמיא עליה דשרי למישקל אגרא ומקוד' ומתניתין דבכורו' בשכר קודש דליכ' טרחא ושכר לימוד מצוה הוא נוטל. והתור' אמרה ראה למדתי אתכם וגומ' מה אני בחנם אף אתם בחנם ומסיק דיקא נמי דמתניתין לאו בהזאה בקידוש קאי דקתני מי חטאת ואפר חטאת שעדיין אינם מעורבין והתם קתני להזות ולקדש ש"מ. ומפירש"י משמע דמקד' אותה בהאי שכר שראוי ליטול ממנה אבל לא בגוף המים והאפר והר"ן כתב וז"ל בשכר הזא' וקידש כלו' דכיון דשכר הבאה ומילוי שרי כשמקדשה בגופן אית לי' הנאה מינייהו שאף היא נוטלת פרוטה ממי שצריך להן מחמת טורח הבאתן ומלוין כן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ' חמישי מהל' אישות ולא כפי' רש"י ז"ל ע"כ ואין לי להכרי' עד יבא מורה צדק ויגאלנו במהרה בימינו:

הדרן עלך פרק האיש מקדש

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה